כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/7/09 16:13:
    עוד פוסט העוסק באותו עניין הוא הפוסט של צבי לניר:

    הזמנה לחוות 'הפתעות בסיסיות'.

     

    לניר מכנה את סוג מסוים של תוצאות הבלתי צפויות בשם "הפתעות בסיסיות" ודן ביכולת להתמודד עימן.

     

    פיני

      27/6/09 09:16:
    ראו בנושא ההתמודדות עם התב"ץ את הפוסט של איריס גינזבורג בנושא החלטות שגויות וחדשנות מוצלחת, האם זה אפשרי?


    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של מעשינו

    3 תגובות   יום שישי , 19/6/09, 08:55

    מבוא – הבלתי צפוי מהו?

     
    כאשר אנו פועלים, אם כפרטים, אם כמנהלים ואם כמנהיגים – עד כמה אנו מודעים לעובדה 

    שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות, שבעטיין  אנו עלולים להשיג תוצאות שונות ממה שתכננו,  ואפילו את ההיפך הגמור ממה שרצינו להשיג?

     

    כמה פעמים אנו פועלים במטרה להשיג מטרה מסוימת ומקבלים תוצאות לא צפויות, שלא ברור לנו 

    כלל ועיקר מניין הגיעו?
     
    מטרתו של הפוסט להסב את תשומת הלב לתופעה זו של התממשות תהליכים באופן שונה

    מהמתוכנן, ו/או המצופה מהם; לשכנע בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך 

    הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא 

    דרכים להתמודד נכון עם הבלתי צפוי על מנת להשביח אותו.

     

    על מנת שלא להכביד, נכנה בפוסט את תופעת "התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של 

    מעשינו" בשם קיצור – תב"צ.

     

    בשנת 1979 פלשה ברית המועצות לאפגניסטן כדי לחזק את הכוחות הקומוניסטיים ולהקים בה משטר

    פרו סובייטי. פלישה זו גררה מעורבות של ארצות הברית במלחמה, לטובת כוחות המוג'הידין. כשלון הסובייטים, בין היתר, בשל הסיוע האמריקני, הביא לנפילת המשטר הקומוניסטי המקומי.  זו הייתה תחילתה של מלחמת אזרחים עקובה מדם,  אשר הסתיימה בעליית הטליבאן לשלטון בשנת

     

    1996. שלטון הטליבאן התאפיין בקיצוניות אסלאמית ובמתן חסות לארגוני טרור אסלאמיים בינלאומיים,

    כגון אל קעידה. המעגל נסגר כאשר אל קעידה תקף את ארצות הברית, בניו יורק ובוושינגטון, בפיגועי

    ה- 11 בספטמבר 2001.


    את התופעה של התממשות תהליכים שלא נצפו ושלא תוכננו ניתן לאתר בספרות המקצועית במספר 

    שמות: "חוק התוצאות הבלתי חזויות" – "The Law of Unanticipated Consequences"; או "הבלתי צפויות" ("Unforeseen"); או "הבלתי מכוונות" ("Unintended").

     
    המושגים הללו – ומושגים דומים נוספים, כמו: "הפתעה" ("Surprise"), ו"אי וודאות"  

    ("Uncertainty"), נגזרים מתחומי ידע ומתורות (דיסציפלינות) שונים ומזוויות מבט שונות. הם 

    ממוקמים בתחומי ההנדסה, הכלכלה, הניהול ועוד.

     

    שמות ניתנים לתופעה גם בתקשורת. כך לדוגמה כינה הפובליציסט, סבר פלוצקר, ורסיה מסוימת של 

    התופעה בשם "חוק התוצאות ההפוכות":

    "כאשר ממשל מחליט לבצע מהלך גדול, אבל לא מביא בחשבון את כל המרכיבים ואת כל ההשלכות, 

    התוצאה, בדרך כלל, הפוכה מכוונת המכוון." (פלוצקר, 2007) 

     

                                                                                                                                   
    סוגים של תב"צים
     
    אם נסווג את תופעת "התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של מעשינו" (תב"צ) על פי תוצאותיהן, 

    ניתן לצפות לחמישה "כיוונים" עיקריים של פעילויות בלתי צפויות:


    · מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה שלילית.
    · מצב הפוך, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית.
    · התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר למה  שציפינו.
    · מצב הפוך למצב הקודם, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר 

    למה  שציפינו.
    · מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית או חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית 

    וגם שלילית
     
    ה"כיוון" הנפוץ והמוכר ביותר הוא כמובן הראשון, שעימו פתחנו את הפוסט.
     
    "חוק מרפי" והיפוכו
     
    בין השנים 1947 עד
    1949, התבצע פרויקט בשם MX981 באזור שהינו כיום בסיס חיל האוויר

     האמריקאי אדוארדס. מטרת הפרויקט הייתה בדיקת הסבילות האנושית לכוחות הכבידה בזמן האצה מהירה.לצורך הניסויים השתמשו המהנדסים במגררת טילים שהורכבה על פסי ברזל שבסופה

    בלמים הידראוליים. אדוארד א' מרפי ג'וניור, מהנדס פיתוח, השתמש במד לחץ אלקטרוני המחובר 

    לרתמות למדידת הכוח המופעל עליו בזמן האטה פתאומית. שימפנזה נקשרה למושב במגררת,

    והמכשיר חובר לרתמה. אולם, תקלה רדפה תקלה. כל חיישן חובר במהופך, ולא נתקבלו

    התוצאות הנדרשות. אז, טבע מרפי את המשפט בן האלמוות, שהפך לכלל פופולארי בתרבות 

    המערבית, הידוע כ"חוק מרפי"  ("Murphy's Law"): "כל דבר שיכול להשתבש – חזקה עליו

     

    שישתבש" – "Anything that can go wrong will go wrong" (ויקיפדיה, 2008).

     
    הפן ההפוך של "חוק מרפי" הוא, שמטרות מושגות פעמים רבות מהסיבות הלא נכונות. כך לדוגמה 

    נלחמים מתנגדי עונש מוות בענישה זו מזה שנים, אולם מה שיכול להטות את הכף ולחסל כמעט את

    התופעה במדינות דמוקרטיות הוא דווקא המשבר הכלכלי. בעקבות המשבר הקשה של חורף 2009, 

    החלו 10 מדינות בארצות הברית – ובהן: מרילנד, קנזס, ניו-מקסיקו ומונטנה – את ביטול עונש המוות,

    כדי לצמצם את הגירעונות שלהם בימים קשים של משבר כלכלי עולמי (ביסמוט, 2009).

     
    האינטרנט – הדוגמה האולטימטיבית לתב"צ
     
    ב- 1960, ביקש משרד
    ההגנה האמריקני לפתח רשת תקשורת מוגבלת, בטוחה ומוגנת, שתחבר 23 

    מחשבים  בשלוחותיו השונות של המשרד. רצון זה הוביל ליצירת רשת האינטרנט, שהשימושים 

    שנעשו בה התפתחו למימדים רחוקים מאוד ממה שמפתחיה סברו בתחילה (Anderson, 2006).

     

     

    הדואר האלקטרוני (דוא"ל או e-mail) – שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות עם מלל ו/או 

    קבצים מצורפים לתיבת דואר של משתמש אחר – הוא אחת התופעות החדשניות, והגדלות במהירות 

    בתחום הטכנולוגיה התקשורתית (Rennecker and Godwin, 2003). הוא הומצא ב- 1971

    ואומץ  בחום על ידי המשתמשים ברחבי העולם, שהכירו במידה רבה אחד את רעהו באותה עת.

     

     

     

    על כן, לא חשבו כלל באותה עת על אמצעי הגנה. תופעות של לשטות בשולח; לשלוח טקסטים

    כוזבים; לשנות במתכוון את הגיית המילים; וכדומה, לא היו כלל בתודעת הממציאים והמשתמשים 

    באותם ימים. גם תופעת "דואר הזבל" (Spam) טרם נהגתה, למרות שכיום, רק אחת מכל עשר

     

     

    הודעות דואר אלקטרוני היא הודעה "חוקית"... (Granneman, 2005).

    תופעה אחרת שיצר הדואר האלקטרוני הינה ההתעסקות המתמדת של עובדים בהתכתבות, שגם היא 

    נעשית בתחומי העבודה. בזבוז זמן זה גורם נזק לא מבוטל לעבודה ולתהליכי קבלת ההחלטות בארגון

     

    (Rennecker and Godwin, 2003). עד כמה יכלו הממציאים ב- 1971 לצפות איזה שד שיחררו 

    מהבקבוק בהמצאתם?עד כמה רחוקים כוונותיהם המקוריות מהמקום אליו הגיעה תופעת הדואר 

    האלקטרוני כיום?

    באוגוסט 1991 המציאו, האנגלי סר טים בארנס-לי (Berners-Lee) והבלגי רוברט קאילאיו (Cailliau) 

    אשר עבדו במרכז האירופאי לחקר הגרעין ליד ג'נווה CERN, את אתר האינטרנט הראשון בעיקר

     

    לצורכיהם של פיזיקאים. אולם למעט אלה, רק מעטים קלטו ולו מקצת הפוטנציאל שהיה טמון בהמצאה זו.

    השימוש הראשון ברשת האינטרנט הינו ה-"World Wide Web"  או בראשי תיבות, ה- www, ובתרגום 

    חופשי לעברית: "רשת כלל עולמית". זוהי רשת להעברת קובצי מידע המכונים דפי אינטרנט או דפי 

    Web בין המשתמשים המקושרים ביניהם על גבי רשת האינטרנט.

     

    ה-www מאפשר למשתמש "לגלוש", באמצעות דפדפנים (Browsers), שהן חבילות תוכנה, המאפשרות

    לקרוא ולתקשר עם דפי אינטרנט, בין אתרים שמציגים טקסט ותמונות. בארנס-לי וקאילאיו לא העלו בדעתם בהמציאם את אתר האינטרנט הראשון, שה- www ישנה את העולם, 

    ודומה שהשתנות זו מצויה עדיין רק בתחילתה.

    התהליך שהחל עם המצאת האינטרנט ב- 1960 טרם הסתיים, והאינטרנט ממשיך לשנות תחומים 

    רבים בחיינו. תחום כזה הוא תחום המדיה, ובמיוחד, שוק הדיסקים ושוק התמונות, שבו מודלים

     

    עסקיים חדשים תופסים את מקומם של הישנים, ששלטו שנים בחיינו.   
    פעם, הדרך היחידה להפיץ מוסיקה הייתה לייצר תקליטים – ולאחר מכן דיסקים – ולשנע אותם לאורך 

    מיליוני קילומטרים לחנויות בכל העולם.

    כיום, מי זקוק יותר לחברות הענק שהחתימו את האומנים, הקליטו את יצירותיהם והפיצו אותם לצרכנים, 

    כשהצרכן יכול להוריד את המוסיקה ישירות מהאינטרנט ולשלם עבורה, ישירות לאמן?

    פעם, הדרך היחידה לאסוף מאגר תצלומים איכותי וגדול הייתה להכיר את הצלמים ואת גופי המדיה, 

    לדעת מיהם, מיכן משרדיהם, מה מספר הטלפון שלהם ומה צורכיהם המיוחדים. ככל שהמשתמש

    היה "שחקן" גדול יותר בענפים הללו – כך הצליח להוריד את העלויות ולמשוך אליו יותר לקוחות 

    וספקים. כיום כל זה מיותר. שוק התצלומים הגנריים משנה את פניו.

     

    קטן הצורך בהעסקת מאות ואלפי צלמים מקצועיים, כשבאתרי שיתוף התמונות כמות גדולה של 

    תצלומים באיכות גבוהה שצולמה על ידי חובבים, ושניתן פשוט לשלם להם על השימוש בתמונותיהם.


    באופן כזה, מאפשר השילוב של הטכנולוגיות הדיגיטאליות והאינטרנט לייצר תוכן (מוסיקאלי או 

    ויזואלי) ולהפיץ אותו בזול, להגיע ליותר שווקים ולהגיע ליתרונות גודל – ללא גודל פיסי כלל 

    (ליפסון, 2008).

     
    שורשי התב"צים

     

    ההבנה, שהקשר בין פעולה לתוצאה המקווה איננו ברור מאליו, ברורה לכל אדם דתי. ספר דברים 

    מזהיר מפני גבהות הלב וההנחה, כי יציאת מצרים וירושת הארץ נעשתה בכוח ובתכנון אנושי – 

    "ורם לבבך... ואמרת בלבבך: כוחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה..." (דברים ח' יד-יז).

     
    גישה זו אינה מאפיינת את הדת היהודית לבדה. בדת ההינדו למשל, כל התוצאות הנובעות 

    מפעולותינו קרויות "קארמה" ("Karma"), שמשמעותה "תוצאות". התוצאות כרוכות בפעולתנו

    באותו האופן שבו העץ נובט מתוך הזרע. אם תשתול זרע של תפוח במטרה לקבל תפוח, תקבל את 

    העץ כולו... וככל שתצטברנה תוצאות רבות יותר למעשינו, כך ילך המרחק ויגדל ממטרותינו

     

    הראשוניות (Melnick, 2007).

    בעולם העתיק רווחה למשל ההבנה, שאין לאנשים שליטה בתוצאות מעשיהם. מלכים ומצביאים נהגו 

    להתייעץ בנביאים לפני החלטות מדיניות ולפני צאתם לקרב. בתרבות היוונית היתה מקובלת הפניה

    לאורקל מדלפי כדי לקבל הוראות מהאלים בענייני מלחמה ושלום, אמונה, פולחן ועוד (Goodrich, 1990).

    אגב, ניתן לראות תופעה דומה בהקשר שונה בימינו: את הסתופפותם של אנשי עסקים ופוליטיקאים

    בחצרותיהם של רבנים – כמו בחצר הרב יעקב ישראל איפרגן המכונה "הרנטגן" – בחפשם דרך 

    לגשר על הפער שבין מעשה לתוצאה בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות (לוי, 2008).
    במאה ה-13 טבע אחד מאבות הכנסייה, תומאס אקווינס (Aquinas), את הביטוי "דוקטרינת 

    האפקט הכפול" (Principle/Doctrine of Double Effect ). דוקטרינה זו מניחה, כי למעשה

    יכולים להיות, בעת ובעונה אחת, תוצאות טובות ורעות. היא קובעת שאדם העושה מעשה ומתכוון 

    לגרום לתוצאה טובה, מותר לו לעשות את המעשה, אפילו אם הוא מודע לכך שתתממש גם התוצאה

     הרעה (Stanford Encyclopedia of Philosophy, 2004).

    אולם, מאז תקופת ההשכלה, אנשים בעולם המערבי אוחזים בתבניות חשיבה ליניאריות, הקושרות 

    באופן ישיר בין סיבה לתוצאה. זאת, למרות שבמציאות (בעולם שאיננו ליניארי), תבניות חשיבה אלה

    אינן יכולות לתת מענה למרבית הבעיות (Forrester, 1968; רזי ויחזקאלי, 2007א', ע' 17-16).

    בשל כך, פעמים רבות הם אינם מסוגלים לאמוד מראש אילו תוצאות יהיו לפעולותיהם.
     
    כיצד מתרחש תב"צ?
     
    "תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות" (תב"צ) מתרחשות כאשר נעשה שינוי בלתי מכוון במנגנון 

    כלשהו של מערכת מורכבת או בכללים הפורמאליים המניעים אותה, כמו: חוקים, כללים, תקנות או 

    אפילו מנהג או כלל אתי או ערכי קיים. יש להניח, שהשינוי התבצע על מנת להשיג תוצאה חיובית 

    מסוימת; למנוע או לפחות להפחית משהו הנחשב כשלילי. אולם, התוצאות הבלתי צפויות

     

     

    המתקבלות לבסוף הן במקרים רבים שונות, ולעיתים, הפוכות למטרות הללו 

    (Museum of Unintended Consequences, ללא תאריך).


    מושג מפתח לענייננו הינו "התפצלות" (Bifurcation). "התפצלות" הינה נקודה בה מערכת – אם 

    מערכת בטבע ואם מערכת אנושית – מתפצלת לשתי אלטרנטיבות אפשריות של התנהגות או יותר.

    קיומה של כל אחת מהאלטרנטיבות אפשרי, כאשר האלטרנטיבה השנייה מופיעה באופן בלתי צפוי

    אחרי הראשונה וכדומה. "התפצלויות נוספות מתהוות בדרך דומה, ולאחר מספר פעמים עלולה 

    המערכת לגלוש למצבים כאוטיים (רזי ויחזקאלי, 2007א', ע' 211).


    בפוסט הקודם למדנו כבר כי בשפתה של "תורת הכאוס", התהליך שבו אנו מצויים ובתוכו אנו 

    מתפקדים נקרא בשפת המערכות המורכבות "מושך" (Attractor); כי מעבר מ"מושך" ל"מושך"

    יכול להתבצע על ידי "דחיפה" (Perturbation), קרי, על ידי פעולה שנבצע על אותה מערכת,

    שתגרום לה להתפצל (שם, עמ' 57-56); וכי התופעה של מעבר מ"מושך" אחד לשני במקרים קיצוניים 

    מכונה "מעבר פאזה". 

    דוגמה מהטבע ל"מעבר פאזה" (המכונה גם "מהפיכה", "שינוי פרדיגמה", "נקודת מפנה אסטרטגית", 

    "מטמורפוזה" וכדומה (שם, עמ' 62-59). 


    ה"התפצלות" יכולה להעביר אותנו מ"מושך" ל"מושך" (שם, ע' 210). כאשר אנו מבצעים 

    ב"סביבה המשימתית" שלנו "דחיפה" כלפי תת מערכת אחרת, אנו יכולים להביא את אותה מערכת 

    ל"התפצלות", אולם, אין לנו דרך לדעת, כיצד יתרחשו שם הדברים ואיך היא תראה.

     

    אלה הן בעצם "התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות".
    ה"התפצלות" המתממשת בפועל יכולה להיות אחת ממספר אלטרנטיבות קיימות, ואז, אנו יכולים 

    להיות מופתעים מכך שקרתה האלטרנטיבה שלא ציפינו לה.

    כך לדוגמה, ערב מלחמת יום הכיפורים התלבטו הקברניטים אם פני המצרים והסורים למלחמה 

    ובחרו באפשרות שאין מדובר במלחמה. לכן הופתעו.


    בניגוד למקרה של מלחמת יום הכיפורים, שבו מלחמה היתה תרחיש אפשרי בשיקולים, 

    ה"התפצלות" יכולה להתפתח גם לכיוון שלא ציפינו לו כלל. שהיה "חור שחור" מבחינתנו.

    זהו סוג שונה ומבחינה מסוימת בעייתי יותר של התב"צ. לדוגמה, במהלך מלחמת וייטנאם סוכנות

    המודיעין המרכזית של דרום וייטנאם הובילה מבצע סודי בשם "תכנית פניקס" (Phoenix Program),

    במטרה לכלוא או להרוג את אוהדי הווייטקונג. ללוחמים האמריקנים והדרום וייטנאמיים הוצע תגמול 

    כספי על כל אויב שייתפס, חי או מת. את התוצאה של התוכנית הזו לא שיערו היוזמים כלל. כמות 

    החפים מפשע, שנהרגו למטרות רווח ונמסרו לשלטונות כאוהדי ווייטקונג, הייתה גדולה הרבה יותר

    מהגורמים העוינים שנתפסו ונהרגו בעקבות היזמה (Appy, 2003).  

     
    עד כמה שכיחה התופעה?
     
    עד כמה שכיחה התופעה המכונה על ידינו תב"צ? קשה לענות על כך משתי סיבות עיקריות:
    האחת, לעולם לא נדע אם השכילה המערכת לאתר את הבעיה בזמן ולהגיב נכון, כיוון שאז לא 

    תתרחש בעיה כלל. 

    השנייה, מאחר וחלק ממקבלי ההחלטות מודעים לתופעה המתוארת כ"חוק התוצאות ההפוכות"

    סביר שיטענו שהם אכן לוקחים זאת בשיקוליהם. אולם, מה הפער בין הטענות למציאות?
     


    למה התב"צ לא זכה עדיין למקום הראוי לו בתורות הניהול השונות?
     
    התופעה של היווצרות תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות למעשינו לא קיבלה עד היום את המקום 

    הראוי לה בתורות הניהול השונות מולא רק בהן. תורות רבות בתחומים מגוונים של חיינו נוטות

    להתעלם ממנה לחלוטין.אחת הסיבות לכך היא, שקשה להבין אותה ללא הבנה של תורות
    שהתפתחו בעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים, כמו 'תורת הכאוס' (Chaos) (גליק, 1991; 

    רזי ויחזקאלי 2007א', עמ' 74-51), 'תורת המערכות המורכבות' (Complex Systems)

     

     (רזי ויחזקאלי 2007א', עמ' 116-75), 'תורת הרשתות' (Networks Theory) 

    (ברבאשי, 2004; רזי ויחזקאלי 2007א', עמ' 142-117) ו"מהפיכת הויזואליזציה". 
     

     

    אז מה עושים בנדון?
     
    כאשר אנו, כפרטים או כאומה מתכננים פעולה מסוימת, והיא מסתיימת ב"תוצאות בלתי צפויות 

    ולא מתוכננות" – אנו מתרצים זאת בכך שלא ניתן היה לצפות את התוצאות הללו מראש; ובשל כך,

    אנו פטורים מן האחריות להן.
    מה שנדרש, בראש ובראשונה, הוא לקחת אחריות על הבלתי צפוי, ולהכניס אותו לחישובים באופן 

    שנוכל למזער את התופעה ככל שניתן. מזעור התופעה ישביח את ערך הארגון וייצור ערך במקום 

    שאיננו נתפס היום רלוונטי לסוגיית השבחת הערך הארגוני.

     

     
    שאלת מליון הדולר היא, איך לעשות זאת. אולם, בראש ובראשונה, עצם המודעות לכך שתב"צים הם 

    חלק מכל תכנית יכולה להמעיט אותם באופן משמעותי.

    בכל תכנון, קבלו כמובן מאליו ש"הסביבה המשימתית" תתנהג באופן שונה ממה שציפינו. הפקידו כבר 

    בתכנון את ה"תצפיתנים" שיחפשו את התב"צים ויתריעו עליהם, ובנו יכולות של התאוששות מהירה,

    תוך עדכון המטרות על בסיס השינויים.
     
    פיתוח יכולות התמודדות מתוחכמות יותר עם התב"צים נמצא עדיין בחיתולים.
    ארגון המיטיב להתמודד עם התב"צים הוא ארגון הבנוי אחרת ופועל אחרת. שסיבת העבודה שלו 

    שונה לחלוטין. בשפתה של "תורת הכאוס" זהו ארגון הפועל "על סף הכאוס" (לסוגיה הזו נקדיש

    את הפוסט הבא).
    התמודדות אפקטיבית עם התב"צים מחייבת גם התייחסות ארגונית שונה לסוגיית "ייצור הידע", וגם על 

    כך נרחיב באחד הפוסטים הבאים.

    היא גם מחייבת גם שימוש בכלי עזר ממוחשבים. כלים שיאפשרו התוויה של מגוון האפשרויות האפשרי 

    ויוכלו לאפשר לנו לערוך סימולציות שיאפשרו לנו להבין את מגוון התרחישים הצפויים, ולהיערך לפיהם. 

    כלים כאלה נמצאים כיום בהישג יד, ובעלויות זניחות יחסית. 

    דוגמה כזו היא המערכת מערכת הממוחשבת שפותחה לאחרונה, ה- DNA -

    "Dynamic Network Adapter", אותה הזכרנו כבר בפוסט הראשון, וגם עליה נרחיב בהמשך.
     
     

     

    מקורות

     

     
    ביסמוט בועז (2009), ארה"ב: עונש המוות – יקר ומיותר?, ישראל היום, 19/2/09, ע' 24.
     
    ברבאשי אלברט לסלו (2004), קישורים, המדע החדש של רשתות, תל אביב: ידיעות אחרונות.
     
    גליק ג'יימס (1991), כאוס, מדע חדש נוצר, תל אביב: מעריב.
     
    ויקיפדיה (2008), http://he.wikipedia.org/wiki/.
     
    לוי גדעון (2008), מכורים לרנטגן, הארץ, 17/7/08, ע' 16.
     
    ליפסון נתן (2008), האינטרנט ממשיך לשנות את המדינה, The Marker, 15/7/08, ע' 32.
     
    פלוצקר סבר (2007), חוק התוצאות ההפוכות, ידיעות אחרונות, כלכלה, 21/5/07, ע' 2.
     
    רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007א'), העולם איננו ליניארי, מבוא לתורת המערכות המורכבות,

    המרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, צה"ל. תל אביב:

    משרד הביטחון (הוצאה שנייה).

     

    Appy Christian G. (2003), Patriots: the Vietnam War Remembered from All Sides, New York: Penguin.

     
    Forrester Jay W. (1968), Principles of Systems, Text and Workbook, Chapters 1

    through 10, Cambridge Massachusetts

     
    Goodrich Norma Lorre (1990), Priestesses, New York: Harper-Perennial

     

    e Law of Unintended Consequences: Neither a Law nor Unintended..., In:
    http://www.inyourrightmind.com/essay/law-unintended-consequences-neither-law-nor-unintended
     
    Rennecker Julie, Godwin Lindsey (2003), Theorizing the Unintended Consequences                    of Instant Messaging for
    Worker Productivity, In:

    http://209.85.135.104/search?q=cache:05qHVsnoeQsJ:sprouts.case.edu/2003/030307.pdf+Theorizing+the+Unintended+

    Consequences+of+Instant+Messaging+for+Worker+Productivity&hl=iw&ct=clnk&cd=2&gl=il

            Stanford Encyclopedia of Philosophy (2004), Doctrine of Double Effect, In:

            http://plato.stanford.edu/entries/double-effect/
     
     
     
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/09 16:13:
      עוד פוסט העוסק באותו עניין הוא הפוסט של צבי לניר:

      הזמנה לחוות 'הפתעות בסיסיות'.

       

      לניר מכנה את סוג מסוים של תוצאות הבלתי צפויות בשם "הפתעות בסיסיות" ודן ביכולת להתמודד עימן.

       

      פיני

        27/6/09 09:16:
      ראו בנושא ההתמודדות עם התב"ץ את הפוסט של איריס גינזבורג בנושא החלטות שגויות וחדשנות מוצלחת, האם זה אפשרי?


      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין