פשטות
את שיש היום בבית לי היה פעם כזית.
לי אז לא היה גז לא חשמל ולא אמבט ולא התאמצות לקראת...
אך הרבה אהבה היתה ורעות הסתפקות במועט וצניעות ויושר ויראת שמים וכוח וכושר ועמל כפיים וכנות ושמחה ואושר במנות אפים.
איך חייתי ? אל תשאל ! ודאי לא קל
אך ככלל, גם אם דבש לא אריתי זולתי לא חיכיתי ! לא אצה לי דרכי שמחתי בחלקי ! |
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עזרא שלום,
זכית להנות משני העולמות.
החיים בעבר,
כאשר הבתים היו דלים בריהוט
או במוצרי חשמל, בתים וחיים פשוטים,
אך מלאים בשמחה, משפחתיות ואהבה.
והחיים בימינו,
עם כל הטכנולוגיה והקדמה
המאפשרת חיים קלים ונוחים יותר.
בכל תקופה יש את היופי והיחוד שלה.
מה שקובע את אושרנו - זה אנחנו בלבד.
דרכנו, היחס שלנו לזולת ולסביבה,
האופי והאישיות שלנו.
השיר מאד יפה.
תודה,
לימור
אהבתי.
פוסט נפלא.
* רפאלה
בעצם למה אנחנו זקוקים?
למשפחה,חם ואהבה.
כל היתר, זה מותרות.
לכל ידידותיי וידידיי , תודה!
השיר מובא בספרי " נופי ילדות מבית אבא".
המשחזר את זיכרונותיי מילדותי בעיראק.
תוכנו תקף גם היום.
ללא ספק, חידושי המדע מקילים את חיינו
אך לא בהכרח עושים אותנו מאושרים וטובים יותר.
השאלתם את עצמכם:
אימתיי אתם הכי מאושרים?
אז אני אנחש במקומכם!
כשאתם רוקדים ושוכחים את העבר ואת העתיד
וחיים את ההווה.
או דרך משל כאשר אתם יחפים
ובבגד מנימאלי על חוף הים
נהנים מזיו הבריאה
או כאתו דייג גימלאי הממתין שחכתו
תיזכה בדגיגון כל שהוא.
אני מכיר רבים
שיש להם מירב חידושי המדע המקילים את חייהם
ובכל זאת הם אומללים
מי שאין פרוטה ומקבל פרוטה - שמח
ומי שיש מליון ומקבל עוד מליון - שמח
מישקל שמחה העני = לשמחת העשיר
ומאידך זיל גמור.
אפשר לתרץ במיני תירוצים
מבחינה חיצונית יש גדילה והתרחבות ומדע וטכנולוגיה
אבל כל אלו לא ממלאים את האדם והריצה אחר ריגושים
גרנדיוזיים מחמירה יותר ויותר את מצבו הפנימי של האדם,
כבר נאמר, זה הדור שהולך ופוחת עד שיגיעו ים עד נפש
ועד להתעוררות וחזרה לחיים של פשטות.
תודה
דודומ ק ס י ם !!!
שרי *
"היו זמנים...ישבנו וחשבנו"..
מילותיך ריגשו אותי בפרט,
ובכלל פשטות היא הבחירה שלי
בכל השפע הנתון היום,
לחדד את הענווה והצניעות.
שבת שלום יקר.
הפשטות שהיא עולם ומלואו. לשמוח בחלקך. ומי שכמוך מסגל לעצמו את היכולת יגיע תמיד למקומות טובים.
הלוואי על כולנו עזרא, פשטות וצניעות כמו אלו שאתה מביא איתך
ערכים רבים נחשבים כשייכים לדורות קודמים - סובלנות, כבוד הדדי, הנאה מהקיים
וחבל שלא נשתמרו...
שבת נהדרת
עזרא,
תיארת נפלא את התחושות של פעם,
מבט של נוסטלגיה.
לימים שהיה בהם כה מעט וכל-כך הרבה.
הפשטות והצניעות הן עושר
פעם זה היה לכולם בקבוץ בעיר
בכפר היום רובם בעושר ושפע
ברכת האל לעם ישראל שיר יפה
המספר דרך לא קלה אבל שווה
שבת שלום
זה בדיוק במה שצריך להיזכר כשחושבים שעכשיו קשה! נפלא!*
כתבת מנבכי ליבי....
עם עבר כזה גדלתי..
קצת מוזר לחשוב ככה..שכן בימינו אנו זה לא קיים..
אך עם העבר שלי...."זכיתי" בכל זה..ועוד בהרבה שבטח לא ציינת..אבל בטח היו גם מנת חלקי.
תודה לשתוף.
שבת שלום.
רפאלה
*מי הוא עשיר = עיניים , שיניים, ידיים, רגליים.
תודה.
שבת שלום
אני דוקא לא זוכר את "הזמנים הטובים ההם". אני חושב שהזמן שלנו הרבה יותר טוב מהרבה היבטים. היום אנחנו יודעים הרבה יותר, והרבה יותר על העולם הגדול. היום אנחנו יותר מקצועיים בהרבה שטחים, והרבה פחות חובבניים. בזמן שהייתי בן 30 הציעו לי להצטרף לקרן פנסיה (במקום עבודתי לא היתה הפרשה מסודרת לפנסיה). כשהסבירו לי שאתחיל לקבל פנסיה בגיל 65 צחקתי. לא הכרתי אף גבר שהגיע לגיל הזה. היום, בגיל 83 ובבריאות סבירה, אני מבין כמה יותר טוב לי מאשר לדורות הקודמים.
אמנם גם הורי הגיעו לגיל 90 ומעלה בבריאות סבירה, אבל הם היו יוצאי דופן במשפחה המרחבת. היום אני רואה בחוג ידידי ושותפי להתנדבויות השונות רבים בגילי ולמעלה מזה.
אז אולי היה מצוין ללכת 2 ק"מ בשבת לנקודת החלוקה של הקרח בשבתות, אבל בשום אופן לא הייתי רוצה לחזור לזה.
אני מנצל את ההתקדמות הטכנולוגית ביחוד בשטח ההתנדבותי. הנהיגה במכונית כדי להגיע למרכז הרפואי בו אני מתנדב. המחשב כדי לעמוד בקשר עם חברי העמותה שלנו, ולסיע בניהול 400 המתנדבים העובדים אתי במרכז הרפואי,...
בלי האמצעים האלה הייתי מכונס במשפחתי במצומצמת לעת זקנה כמו שהיה אבי. אמנם הוא נהנה מקריאת ספרים ולטייל מהדר הכרמל לסטלה מאריס וחזרה, אבל לו היתה לו גישה לאינטרנט יכול היה לשוחח אם חובבי פילוסופיה כמוהו בכל העולם ואני בטוח שהיה נהנה מזה הנאה מרובה.
שלא היה סוכריה
אז היה מציצה של קני סוכר...
שבת שלום
עולם אחר,
עולם שהיה ונגמר
יש בנו נטייה
להביט אחורה בערגה.....
עת היינו צעירים,
תמימים
והסביבה כולה היתה שונה,
זמנים אחרים
מנגינה אחרת....
שבת שלום ומבורך
לך ולבני ביתך....
אשרי האיש שחי בסיפוק מהאושר "הקטן" שלו ונהנה מהחיים,
מאשר העושר "הגדול" של האחרים שמעבר לכך אין את האושר "הקטן".
לכל מטבע יש שני צדדים
בוודאי שחיית אז לא היית מרוצה מהתנאים אך ידעת כי אין משהו אחר
היום לשם השוואה מפמפמים לך שיש ככה ואחרת
ההרגשה היא שיש המון אך ידך אינה משגת , דבר שמוביל לתסכולים של אנשים
תומר
איזהו עשיר?
נכון, השמח בחלקו
מצטרף לכל מי ששמח בחלקו
לפחות כך אני מרגיש
תחי הפשטות
נראה לי שגם היום אתה שמח בחלקך
ולא מצפה למאומה/מהומה
אז המשך בדרכך כי זו הדרך הכי נכונה
עבורך
ומכאן אנו נחזק את ידך
שבת קסומה
ותקפוץ לבקר גם אצלי
יש חדש מהתנור
כן, ולפני מקרר הקרח היינו פשוט משתמשים בארון אויר מרושת התלוי בצל על העץ בחצר...
המרעיבו שבע והמשביעו רעב !! יחי הפשטות .
שלום עזרא,
מן הצד האחד, אין לי ספק שרבים מאיתנו מתגעגעים לתקופות של העשורים ההם, 50'-60'-70'....
חלקנו גדלנו בתקופות הללו, כמוני, חלקנו גידלו ילדים בתקופות הללו, כמו הוריי.
במחשבה מסויימת, אכן היו אלו עידני התום, גם אם היו אז כל סוגי הפשע והרמיה.
נעים להתגעגע, אך אני לא רואה טעם לשוב לימים האלו, הם חלפו.
אני משוכנעת שאמי לא הייתה חוזרת לימים שהיא הייתה עם ילדה קטנה (אני) ובלי מכונת כביסה.
אז היא שטפה והרתיחה את החיתולים שלי, כשהיום טיטולי הנכדים הם החלף-וזרוק.
במחשבה שלישית, ובהשפעת חמי היקר, ששואל את עצמו האם התקדמנו, או שמא לא?
כשהוא מתכוון שקידמה טכנולוגית ונוחות אינם קידמה אנושית ושלום בהכרח, להבנתי.
אז כן, יש לנו נוחות שלא היינו מחליפים, את חוסר התמימות של היום היינו מחליפים בחזרה...
אבל אין דרך חזרה, הדרך חד סטרית במובן המסויים הזה.
מדהים איש יקר,
כמה ענוה
יישר כוח על הקבלה וההסתפקות במועט..
זה השיעור של העולם הזה...
ולדעת שכאן האור...
לא בדלות אלא בקבלה של מה שיש .....
בליש שיפוט. בפשטות....
תדוה
לדעתי סתם אגדה אורבנית ,
מי בכלל צריך אמבט ? מה אנחנו קלאופטרה .
במקום גז היה נפט והתבשילים על הפתיליה היו יותר טעימים
אגב רוטנברג הקים בא"י את חברת החשמל בשנות ה-20 ....
הצניעות יש בה עושר תרתי משמע
תודה
תודה לך על השורות.
גם אני זוכרת את הימים האלה ועוד הרבה אחרים כמוני בישראל. אז למה אין תנועה חזקה שתחזיר את הימים האלה??
הם לא היו מושלמים וגם אז היו שקרים ורמאויות אבל הן היו הרבה פחות ובאמת אנשים נהנו ממה שהיה ומהטבע
וסתם ספרים, בלי מדיומים שמקשטים את המציאות בהבלי שוא.
שיר יפה צנוע מעורר מחשבות על העבר הטוב יותר שהיה לכולנו
שבת שלום
איזה הוא העשיר השמח בחלקו
מרבה נכסים- מרבה דאגות...
תודה עזרא *
ו...מוזמן לבקר :-)
אשרי האיש השמח בחלקו.
ועל כך ייאמר בפשטות!
אשרי השמחים בחלקם.
בני.
מעניין. תמיד יש את הערגה הזו לעבר. אולי אנחנו קצת מגזימים, אולי זו הילדות שהשארנו שם.
ללא ספק היו זמנים..
אולי בעתיד גם נראה את ההווה שלנו כפחות בעייתי :)
מקסים!!!
שבת שלום