להלן תשובה הלכתית שנתתי בכובעי כרב וירטואלי במדור "איף יו וונט טו שוט - שו"ת".

השאלות נשלחו אלי מאנשים בשר ודם. התשובות - על דעת הכותב בלבד...

אתם/ן מוזמנים/ות להוסיף כתגובה שאלות נוספות - ואני מבטיח להשיב.

נחמה פורתא שואלת: "האם נשים חייבות להגיע בשבת לבית הכנסת, לעמוד ולדבר עם נשים אחרות ברחבת הכניסה,
לראות ולהראות עד שהבעל יסיים את התפילה? או שהדבר עולה בגדר מצוות עשה שהזמן גרמה ולכן פטורות ויכולות
להמשיך ולנמנם או לקרוא מדורים סטיריים בעיתון השבת?"

מצוות ההיראות בבית הכנסת היא מצווה שנמנתה כבר במשנה:
"אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה".

הפאה –
המצווה להראות כי כיסוי הראש החדש הוא של מיטב מעצבי האופנה. ובקהילות גבעת שמואל מהדרים במצווה זו מאוד והנשים חובשות לראשן לא אחת מגדלים לתפארת, מעוטרים בפירות העונה.

והביכורים –
שחייבות הנשים להראות כי רכשו את קולקציית הביגוד החדשה שזה עתה יצאה לאוויר העולם.

והראיון –
להראות עצמה בבית הכנסת לכל שאר העולם.

וגמילות חסדים –
שמשליכה לארגוני הצדקה את הקולקצייה הקודמת.

ותלמוד תורה –
שיעסקו הנשים בריכול אודות בית הספר ומגרעותיו, המורה חסרת הבינה והמנהל שצריך להחליף מייד.

וכיוון שלמצוות אלה אין שיעור, הרי שהן חלות תמיד, בכל רגע ורגע וממילא אינן "מצוות עשה שהזמן גרמן" ופשוט שהנשים חייבות לבוא לבית הכנסת במיטב מחלצותיהן, לעמוד ולדבר עם נשים אחרות ברחבת הכניסה, כדי לראות ולהיראות עד שהבעל יסיים התפילה.

ותמהתני על השואלת שביקשה "להמשיך ולנמנם" או "לקרוא מדורים סטיריים בעיתון השבת" במקום לטרוח במטבח ולערוך שולחן
השבת ו/או לשטוף כלים ו/או לסדר הבית ו/או לעסוק בשאר מלאכות שהן מלאכות האשה כפי שפסק הרב שוביניסט.