נניח לרגע שנפתחת כעת ליגת המשחקים בכדורסל. לקבוצה האלופה יש רוב בהתאחדות, ומסתבר לה שהקבוצה השנייה, המאיימת על בכורתה, השקיעה את כל תקציב הרכש בשחקן חדש שגובהו מתנשא מעל ל-2.15 מ'. עסקני הקבוצה האלופה, חוששים מפני השחקן הגבוה, שמא יגרוף ניצחונות לקבוצתו, וייקח מהקבוצה האלופה את הבכורה. הם מגייסים לעזרתם את הרוב בהתאחדות, ומציעים לקבל החלטה לפיה אין לשתף שחקנים שגובהם עולה על 2.10 מ'. אלא שכעת מסתבר שלאחת השותפות האחרות בהתאחדות יש שחקן בגובה 2.12 מ'. נציגיה זועקים חמס, ומאיימים שלא יתמכו בהצעה שכזו. פעם נוספת יושבים העסקנים על המדוכה ומשנים את ההצעה. הפעם- רק שחקנים שגובהם מתנשא מעל ל-2.14 מ' לא יוכלו לשחק. סכויי הקבוצה האלופה לנצח יתעצמו אמנם, אך זהו ניצחון פירוס, ניצחון ששכרו יוצא בהפסדו, ניצחון לא הוגן ולא ספורטיבי שיבריח את הצופים מהיציעים. הצעת חוק שנועדה לעודד פילוג בסיעות גדולות ולהקל על פילוגי סיעות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות מוצהרת של חיזוק יציבות הממשל. כל מי שמצוי בנבכי הפוליטיקה מבין היטב שחוק הכנסת (התפלגות סיעות) נחקק למטרה ספציפית אחת ויחידה- לנסות לפלג את סיעת קדימה. אלא שמשום מה איש מיוזמי הצעת החוק לא אומר זאת בקול רם. כנראה מתביישים. כאשר יזמו הוגי הצעת החוק את ההצעה לראשונה, הם ביקשו להוריד את רף ההתפלגות: במקום 1/3 כנהוג היום, ל-1/4. מאחר ובמפלגת קדימה מכהנים 28 ח"כים, המשמעות היא שבמקום 10 ח"כים יידרשו כעת 7 ח"כים בלבד לצורך פילוג הסיעה. "בשום פנים ואופן לא!!"- מחו שרי מפלגת העבודה. אם אפשר יהיה להסתפק ברבע מחברי הסיעה, עלולה להתפלג גם סיעת העבודה המונה 13 מנדטים, ובתוכם 4 הח"כים המאיימים בפרישה אך בכללים המקובלים כיום אינם מסוגלים לבצעה. מצדנו, אמרו, נשמח לפילוג בקדימה מבלי לסכן את סיעת העבודה. ישבו ההוגים על המדוכה פעם נוספתם והחליטו- במקום רבע מחברי הסיעה יידרשו 7 חברי סיעה לפחות. לא אתמם. לעיתים, במהלך חיינו הפוליטיים קורה שאנו מתגייסים למען מטרות ראויות באמצעים פחות אסתטיים. ניחא שתחת אצטלה של חקיקה המחזקת את היציבות השלטונית, פוגעים ביציבות. זה אולי כשר אבל מסריח. מה שכשר הרבה פחות הוא שינוי הכללים במהלך המשחק. אם מדובר בנושא עקרוני לדורות, ראוי להחיל אותו רק מתקופת הכהונה הבאה של הכנסת. כי אי אפשר לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק. שמירה על כללי המשחק היא המגנה כרטא- מגילת הזכויות- של המיעוט. ברגע שהרוב פוגע במיעוט, ורומס ברגל גסה את מגילת הזכויות שלו, הוא נותן הצדקה לרוב העתידי לפגוע בצורה קשה עוד יותר בזכויות המיעוט. בנוסף לכך, זהו מהלך פסול של חקיקה נקודתית המכוונת למקרה פרטי וקונקרטי; מהלך שאינו מקובל בחקיקה ראויה. כך, בתהליך מתמשך של רמיסת הכללים נשחק העיקרון הדמוקרטי ונחצים קוים אדומים. לא בטוח שכל התומכים בחוק מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח שלו. הצעירים והמוכשרים שביניהם, שמתכוונים להצביע היום בעד החוק הזה, ייאלצו לקבל הכרעת רוב עתידי שתפגע בזכויותיהם הבסיסיות כשהם יישבו יום אחד באופוזיציה. ואולי היום הזה לא כל כך רחוק, כי בסופו של דבר, חקיקה המקלה על התפלגות יכולה להביא, בסופו של יום, לפילוג דווקא בשורות הליכוד. וכבר היו דברים מעולם.... מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו. אבל אני מקווה שבהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן באופן שיאפשר לי לתמוך בו. אחרת, החקיקה הזו תהיה בומרנג שיחזור לחלל הפוליטי, ויפגע, במוקדם או במאוחר, במשליכו. עדיף שנחשוב על כך פעמיים בטרם נשנה את כללי המשחק. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מר מיכאל איתן שלום
אני מבקש להפנות אותך לפוסט מזעזע בתוכנו שפורסם לאחרונה ב דה מרקר.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1043422
תגובתך חשובה שם !
בברכה
יוסי בן אור
כבר אמרו לפני , בתור שר לעיניני כלום (לא היחיד בבלון הזה שנקרא ממשלה יש לציין )
אני אל מצפה לעודף יושר אישי .
ואכן לא קיבלתי אותו .
כבר מזמן הפוליטיקאי הממוצע בישראל חושב שכולם טיפשים .
אם מצפונך מייסר אותך כל כך , תצביע נגד ותתפטר , ממילא הכנסת הזו מובילה את המדינה לפשיטת רגל .
אין תחום אחד , אחד שהממשלה לא נכשלת בו לאורך שנים , וזה תמיד אותם אנשים .
אותם פואדים ואיתנים וביבים וברקים נכשלים בחינוך , בתחום המים , החשמל, הנמלים, הקרקע , שמירה על איכות הסביבה
תחבורה , תיקשורת , שמירה על ביטחון פנים ....
רגע רגע , יש איזה תחום ישראל לא נכשלת בו ?
אני אשמח מאוד אם תתקן אותי ותעמיד אותי על טעותי , כדי שאוכל להתהדר באיזה משהו שאנחנו לא נכשלים בו .
ואל תשווה אותנו בבקשה למדינות האזור .
עדת נהנתנים חסרי בושה כל חברי הכנסת
כבוד השר איתן,
אני מקווה שתשכיל מהתגובות כאן. תשכיל להבין כי ישנם בציבור אנשים אינטילגנטיים, ישרים והגונים המצפים מבאי כוחם הפוליטיקאים, שהלוואי והייתי יכול לומר המדינאים, להיות אינטילגנטיים, ישרים והגונים כמותם.
אם אתה הינך אדם אינטילגנטי, ישר והגון, הצבע נגד החוק. יפה אמרת שאם כבר לאשר את החוק אז מהכנסת הבאה. זה ישמור על כללי משחק נקיים יותר. אם תצביע נגד החוק תרוויח את יושרה והגינות וזה חשוב בעיני לאין שיעור מכל תפקיד שר.
"יש נאה דורש ונאה מקיים; ויש נאה דורש ואינו נאה מקיים"
לפני שאתם תוקפים אותו על האחריות המיניסטריאלית - תזכרו שאם כל שר היה מצביע כמו שבא לו ולא לפי מדיניות הממשלה, אז באמת לא היה אפשר לעשות כלום במדינה הזאת.
לפעמים שרים נאלצים להצביע בניגוד למצפונם, זה המחיר של יציבות שלטונית. אי אפשר לצפות מכל שר להתפטר ברגע שצצה הצעת חוק שהוא לא יסכים לה...
"מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו."
מר איתן, אתה בודאי לא מצפה שמישהו בציבור יקבל את הטיעון הזה...
מתוקף מעמדך כנבחר ציבור עליך לעשות כל רגע ורגע את מה שלהשקפתך משרת הכי טוב את הציבור ואת תקינות מערכות השלטון, ואם הדבר עומד בסתירה להמשך כהונתך בתפקיד מסוים,חובתך ליושר ולציבור היא להקריב את הנאתך האישית מתפקיד זה.
ח"כ עם כבוד ועם אומץ יודיע לממשלה או לעומד בראשה שבכוונתו להצביע נגד ההצעה, תוך נימוק סיבותיו לכך. הכי גרוע - תפוטר.
אינני יודע למה בעולם הפוליטי בישראל פיטורין על בסיס עקרוני נחשבים להשפלה, כמו שבוס מפטר עובד שנתפס גונב או משקר. יש 'להיות מפוטר' בנסיבות לא מכובדות כאלו, ויש 'להיות מפוטר' שהם מחמאה למפוטר.
בעברי, בקריירה בהייטק, התפטרתי - על כל הכרוך בכך -בגלל חילוקי דעות מוסריים-עקרוניים לגבי שאלה הנדסית מסוימת, שלטעמי הפתרון בו הנהלת הפרויקט בחרה גבלה בהונאת הלקוח. אין לי מילים לתאר כמה גאווה אני חש מאז ועד היום על העמדה - ואח"כ הצעד - בהם נקטתי. כמה איכות-חיים פסיכולוגית הרווחתי מבחירתי היא, וכמה לא הייתי רוצה להיות אחד מאותם עובדים שחשבו כמוני אבל השתפנו, והורידו את הראש כדי להמשיך להנות מה"תנאים" - עוד כמה הטבות חומריות, שדרוג אפשרי של רכב הליסינג שהשיגו מהחברה, וכד'.
לסיכום: אינך חייב להצביע בעד חוק לו אתה מתנגד, ח"כ איתן. ואתה מתנגד לחוק הנ"ל מסיבות מצוינות.
עשה את הנכון והישר - ושלם את המחיר על כך אם צריך. יש מעט מעשים המכבדים ומפארים אדם יותר ממעשה שכזה.
"מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו"
בגלל סיבות כאלה לא הצבעתי בבחירות האחרונות ואין לי אמון בדמוקרטיה הישראלית.
היה סמוך ובטוח, שבכדורסל זה לא היה קורה...
סליחה, אבל אם זה באמת היה נושא כ"כ חשוב ועקרוני לך אז אחת משתיים. או שהיית מצביע נגד למרות היותך שר בממשלה שהציעה את הטריפה הזו ונושא בתוצאות או שהיית מתפטר מהממשלה. לפרסם את מחאתך ברבים באינטרנט לא נחשב כתגובה הולמת. מה עם הועדה לבחירת שופטים? מה לגבי ההחלטה שמעכשיו מעבירים תקציב לשנתיים? מה עם ההצבעה של ישראל ביתינו נגד ברית הזוגיות שהיתה טיקט עיקרי שלה בבחירות? לא שזה מפתיע אבל איפה אתה בכל זה? איפה דן מרידור? איפה בני בגין? ממש שתיקת הכבשים.
רק חבל שאנחנו אלה שנחיה עם ההשלכות של ההחלטות האלה.
לפני שאתה מטיף לאחרים, אולי תספר לנו:
1.כמה עולה לנו להחזיק את המשרד שלך לענייני כלום. וגם את המשרד של סילבן שלום ואחרים.
2. כמה עולה להחזיק ממשלה מנופחת בשם "שמירת הדמוקרטיה".
3. כמה בעיות אפשר לפתור במדינה (עוני, אבטלה, חינוך, תרבות, ילדים בסיכון) עם עשרות המיליונים שנשפכים על כוחנות, אגו ודמגוגיה.
4. חוק מופז אכן מיותר. אבל גם כמה שרים בממשלה מיותרים.
5. כאן נמצאים אנשים אינטליגנטים ולא עדר שאפשר לעבוד עליו בסיסמאות.