כותרות TheMarker >
    ';

    באנו לעבוד

    מונית הקצף

    0 תגובות   יום שישי , 19/6/09, 15:12

    אגדה אורבנית עקשנית מספרת על הנהג הישראלי, שגם אם יטעה ויתברבר קשות בדרך, לא יבקש לשאול "כיצד מגיעים", אלא ינסה להסתדר לבד ולהגיע אל היעד בדרך-לא דרך.

     

    לצערנו לא תורגמה האגדה לנתונים סטטיסטיים, ולכן איננו יודעים כמה נהגים המשיכו להתברבר וכמה הגיעו לבסוף ליעדם.

     

    אם נרד לרחובה של העיר נשמע מפי הנוסע הישראלי הממוצע, כי מזה מספר לא מועט של קדנציות נדמה לו כי נהג המונית הלאומי שלנו ויתר היושבים בקדמת רכב השרד של הממשלה (המתרבים כל העת), אינם יודעים כלל היכן נמצא היעד ולכן טועים לעתים תכופות בניווט.

    למרות שלעתים קרובות מתבלבלים ופונים שמאלה ברחוב מנחם בגין, או מתעלמים מתמרור "אין כניסה" בפניה ימינה מכיכר רבין, בטוחים האוחזים בהגה כי הם ורק הם יודעים את הדרך, בצורה הטובה ביותר, למרות מחאותיהם הקולניות של הנוסעים.  "לאן אתם לוקחים אותנו?!"  היא שאלה שנצעקת ממושבים אחוריים רבים, והופכת לאילמת ככל שעובר הזמן ומתארך הניווט הפתלתל.

     

    במהלך הימים האחרונים יצא קצפה של האופוזיציה על התנהלותה האטומה (הפוגעת בדמוקרטיה, כלשונם) של נתניהו וממשלתו.

    מדובר בשורת הפרות של הסטטוס קוו העדין, שיש המתנגדים להן בטענה שהן מבטאות שחיתות לכל דבר (בנסיון לפרק את מפלגת קדימה על ידי "חוק מופז") ויש הרואים בהן תעוזה, המייצגת נסיון לצאת בדרך חדשה עם רוח רעננה ומהפכנית.

    אין התנהלות זו שונה מהשתוללותו של הפיל בהיכל החרסינה דניאל פרידמן, מתוכנית הפריים-טיים שהפיק לעצמו אהוד ברק "1 נגד 60,000" או מהסיכול הממוקד שעליו החליט המפכ"ל בניצב בר הלבב. כולם חשבו שהם הם היחידים שיודעים את התשובה הנכונה, והרחיקו לכת ביהירותם:  למרות קול הצעקה הגדולה שהשמיעו המתנגדים, העיתונים והאזרחים, לא רק שלא טרחו לשקול מחדש את צעדיהם, אלא שאף לא שעו לרגע להסביר ולשכנע איש בנכונות המהלכים שיזמו. לא זו בלבד, אלא שעל אף המחאות הרעשניות, המשיכו בדרכם ללא שיחשבו לרגע להסביר ולשכנע בדבר צדקתם.

     

    נראה, אם כך, שתסמונת הנהג הישראלי היהיר, לא דילגה על השורה הארוכה של הנבחרים ושליחי הציבור שלנו, הנושאים משרות אמון מטעמנו:

    אם טעו בדרך, לא יעצרו לומר "טעינו" או יחפשו את הדרך במפה. ואם אינם טועים, אך החליטו לבחור בדרך החתחתים אל היעד, לא יטרחו להסביר מהו הנתיב ולמה הם בוחרים דרך שלכאורה נראה כאילו מובילה אל פי התהום.

     

    אין הסבר זה בא לגמד את חשיבותן של התכונות "חדשנות" ו"העזה" כדי להגיע למטרה. ההיפך הוא הנכון; אלו הן תכונות חיוניות לכל מי שמעוניין ליצור מהפכה ולהוציא אותנו מהבוץ הדביק בו אנו נמצאים.

    אלא שמנהיגות נובעת לא רק מהיכולת לפרוץ דרך ולחצות את הים, אלא גם לשכנע את קהל המאמינים כולו, שזהו המעבר הבטוח ביותר ולהוביל אותם בתוכו. לפיכך חדשנות והעזה אינן מספיקות כדי להפוך בעל שררה למנהיג אהוב. זה שאינו מוביל ואינו משכנע, יהיה בהכרח "לא סימפטי" ו"לא נחמד" ודרכו אל היעד תיעשה באמצעות הטלת מרות או באמצעות דילים פוליטיים שריחם הרע נישא למרחוק.

     

    ללא תקשורת ישירה עם האזרחים נוסח אובמה, ללא שקיפות מקסימלית ומבלי הסברת מהלכים "הנועזים" ומהפכניים, נמשיך לעד לשבת במושב האחורי, אחוזי אימה מפני הנהג הפרוע וחסר האחריות, שלוקח אותנו נגד רצוננו אל עבר יעד לא נודע.

     

    חבל שחשיפות כגון פרשיית החשבוניות, מופיעות רק אחרי קטסטרופה ציבורית. אנו צריכים להיות מורגלים לקבל את השקיפות ולא רק לדרוש אותה, כדי שתהפוך לסטנדרט במקומותינו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      nitzanp
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין