הבלוג שלי
פוסטים אחרונים
- שנה טובה 19/9/09
- ילד הבודהה 21/8/09
- וכך קם לו אדם (שהוא לגמרי לא סלב) בבוקר ומגלה , לגמרי במקרה, שעשו עליו כתבה בעיתון... 10/8/09
- כריסטיאן האריה 1/8/09
- יש לנו ארץ נהדרת (?...) 24/7/09
- צנח לו זלזל... 27/6/09
ארכיון
הנסיך שהפך לצפרדע...(סיפור אמיתי בשני חלקים)
הכל התחיל לפני כשנה וחצי בערך...
הייתי באיזה אירוע, כשלפתע נכנס נסיך... יפה תואר ומלא אור... וכשדיברנו היה ברור שאנחנו כבר מכירים... מכירים מזמן... זו לא פעם ראשונה שלנו...
המציאות היטיבה עימי. האדם שחשבתי אותו לבלתי נשכח, חשב כך לגביי... unforgetable במשך חודשיים חוזרתי ע"י הנסיך. בנסיבות אחרות כבר מזמן הייתי אומרת כן, אך לאור הנסיבות היה ברור לי שאני אתו לא . פשוט לא. אז מה אם הוא נסיך?... ואז מה אם אני אוהבת אותו וחושבת רק עליו כל הזמן?..הוא מקנדה (הוא בא לארץ לתקופה), הוא לא יהודי (למעשה הוא רבע יהודי, אך מצד האבא אז זה לא נחשב), והוא צעיר ממני בהרבה (אז מה אם שנינו חסרי גיל?...)אז פשוט לא. אחרי חודשיים כאלו הבנתי שאת מי בעצם אני מרמה ?... ממי אני מונעת אהבה ?...הרי אם הייתי פוגשת אותו בהודו, ברור שהייתי הולכת על זה... אז למה אני צריכה לשלם 1000$ ולעלות על מטוס כדי להשתחרר ממגבלות?...איפה כל הערכים שלי ? איפה כל הלמידות שלי?... מה עם לחיות את החיים?... למצות את הרגע?...להיות משוחררת מעכבות?.מהנורמות?.. ואז אזרתי אומץ. יום אחד אמרתי לו שהתגעגעתי אליו. ומאז הכול כבר נהיה היסטוריה. את כל שארית הזמן שלו בארץ בילינו יחד. הוא היה בן בית אצלי. בן בית בקרב משפחתי. בקיץ נסענו לקנדה לפגוש את משפחתו כמו גם לטייל שם ובארה"ב... הייתה אהבה באמת מהאגדות... כזו שיש רק בסרטים...כל רגע ביחד הייתי אסירת תודה ליקום ששלח לי אותו... הייתי מאושרת עד השמיים, אך גם קצת עצובה- בתוך תוכי ידעתי שזה זמני...רציתי עוד ממנו... אך ידעתי שזה נועד להסתיים... הנסיבות... והפערים... (מעבר לפערים הטכניים, היו גם פערים גדולים בבגרות הרגשית ובמקומות שאנו נמצאים בהם בחיים). בקיצור- החיים. אהבה לבד זה מדהים, אבל לא מספיק מסתבר... בקנדה דיברנו על זה. על האהבה הגדולה שלנו, על המזל ששפר בחלקנו לחוות זאת, אך גם על הפערים בינינו, המקומות בהם אנו נמצאים, הציפיות של כל אחד מאיתנו מהחיים בשלב זה...דיברנו על אפשרות שניפרד, אך עברנו מהר נושא, מחמת האיום והחרדה לא להיות ביחד...אבל אמרנו שגם אם ניפרד, אזי דלתנו תמיד תהיה פתוחה זה לזו...ואהבנו... וככל שהרגשתי שזה זמני, כך הערכתי יותר ויותר כל רגע בנוכחותו. וכך חזרתי לארץ. במטוס קראתי בהתרגשות ובבכי את מכתב האהבה בעל 7 העמודים, המכתב הכי מדהים שקיבלתי אי פעם..הייתי אסירת תודה. לו- לאהוב שלי, וליקום שאפשר לי לחוות אהבה כ"כ חזקה. אהבה מסוג שאם עד אז היה לי ספק לגבי קיומו של גלגול נשמות, הרי שכעת היה נראה שאין הסבר אחר לעוצמות שחווינו. ישר מהרגע הראשון , ועד לרגע האחרון...
חלק ב'- הצפרדע: ואז זה קרה- הנסיך שלי שינה את עורו. ביום אחד בהיר. אחרי שבוע אחד בלבד מאז עזבתיו, הוא השתנה פתאום. בערך ב-180 מעלות. בהתחלה עוד חשבתי שאני מדמיינת. זה היה הזוי לגמרי.הוא נהיה באופן מהיר מאד קר ומנוכר, רשמי ו"נחמד". לא הבנתי במה חטאתי. כשניסיתי לעמת אותו מול כך, הוא רק נהיה יותר כועס ואגרסיבי. לא הבנתי כלום, ולא יכולתי לשאת זאת יותר. כתבתי מכתב פרידה. לא יכולתי לומר זאת בטלפון.אמרתי שצריך להיפרד כעת, לחתוך. אמרתי לו שהוא אהבת חיי כרגע, אך זה כואב לי, מדי. איני מבינה זאת.כאילו מרגע שעליתי על מטוס לישראל הפכתי מאוהב לאויב.איך עשית את הסוויטש הזה כ"כ מהר?... ובאופן כ"כ מלאכותי?... הייתי מבולבלת, ופגועה, ורציתי להפסיק את ההתעללות.אמרתי שאיני מבינה אותו, אך היות ושנינו לא מצליחים לתקשר כעת, אולי זה הזמן שלנו להיפרד?..גם כך אמרנו בקנדה שזה מועד לקרות. אמרתי לו שדלתי תמיד תהייה פתוחה בפניו.סיימתי את המכתב בכ"כ הרבה אהבה ודמעות.זה לא קל לעזוב נסיך.אפילו קשה מאד.אהבה גדולה שלי. מכאן הוא רק השליך עליי כ"כ הרבה כעסים ואגרסיות. אף יותר ממה שהיה קודם לכן. לא הבנתי כלום. בכל 36 שנות חיי עד אז, לא קרה לי דבר כ"כ הזוי. מימיי לא חוויתי פרידה כ"כ טראומתית.הנסיך שלי, אהוב נפשי, אותה נפש שרק רוך ואהבה שרו בינינו, לפתע נהיה כ"כ כועס, כ" תוקפני, אכזרי ואגרסיבי. בצורה "מנומסת" אך עם מילים חדות כתער, הוא פילח את ליבי שוב ושוב. עד שלא נשאר לי לב יותר.הייתי מרוסקת לחלוטין. לא הבנתי מה עשיתי. מה עשיתי?... כל חטאי היה לאהוב אותו. נכון, וגם עזבתי אותו- אך חשבתי שזה מה ששנינו סיכמנו. חשבתי ששנינו רוצים בכך. במיוחד הוא,שצריך לגדול (ומי אני שאפריע לו בגדילה?...) מדבריו הרגשתי שהוא שונא אותי. הוא היה אומר לי עד כמה הוא אוהב אותי , ושנייה אח"כ יורה עליי צרורות. הוא האשים אותי בדברים הזויים ולא הגיוניים. הוא המציא דברים. אותו נסיך אינטילגנטי איתו חלקתי את ימיי ולילותיי, היה לפתע כ"כ כאוטי. לא הבנתי מה הוא אומר, לא הבנתי את הפואנטה בדבריו. תהיתי אם הוא מבין את עצמו, כי אני בוודאות לא הבנתי כלום. רק שהרגשתי שהוא מאד כועס ועוין .אותי.הוא ממש עשה לי ולקשר בינינו דיבדואליזציה - הוא בעצם חשב על זה עמוקות, ואנחנו בכלל לא מתאימים, והוא לעולם לא יהיה איתי יותר, וגם אם הוא היה כעת גר רחוב לידי הוא בחיים לא היה איתי, והוא בעצם תמיד ידע שאנו לא מתאימים....בקיצור, אהובי לקח את ליבי שהיה שלו דאז, ועשה ממנו מטעמים.... ואני לא הבנתי כלום. בכל 36 שנותיי, עם כל מערכות היחסים שחוויתי, עם כל הידע שלי בפסיכולוגיה, ועם כל הידע שהיה לי על טיפול פסיכולוגי ורגשי, לא הבנתי כלום.לא הבנתי כלום. ניסיתי להבין- שאלתי, התעמתתי. אך ככל שיותר ניסיתי, הוא המשיך לפגוע... "אבל מה עם כל מה שהיה בינינו?... מה עם כל האושר שחווינו?.. והצחוק והחיוך והרוך והאהבה?... מה עם כל הדברים שאמרת?... מה עם המכתב שנתת לי כשעזבתי?... ואמא שלך- שאמרה שמעולם היא לא ראתה אותך כ"כ מאושר?..."- הוא אמר שחשב על זה אחרי שהלכתי, והבין שזה לא זה. וזהו. וזה סופי. הוא סוגר את הדלת לעולמים.
לקח לי הרבה זמן להבין מה קרה כאן. מה קרה לו. אך למרות ההבנה התיאורטית, מבחינה רגשית הייתי בשפל. המוח מבין, אך הלב לא מצליח... אוקיי,הוא כועס עליי. הוא חווה את עזיבתי כנטישה, ואח"כ מכתב הפרידה ממני...אז הוא מאד כועס. וכואב.אבל אז מה אם הוא כועס וכואב?... גם לי זה כואב !!! גם אני כאן. הלו?...אז ?... מותר לך לכעוס, אבל אתה לא יכול להתעלל בשם הכעס !! וכך לאחר 7 חודשי ניסיון נואש וחסר סיכוי לתקשורת הולמת , אמרתי: די. לא עוד. איני רוצה לשמוע ממך יותר. זה הגבול שלי.איני שק איגרוף. רכה , סבלנית ואוהבת כן. שק איגרוף לא. נא לא להתבלבל. וכ"כ שיוועתי לשמוע מהנסיך שלי שוב. המקסים והג'נטלמן. זה שהכרתי. זה שהייתי איתו . זה שממנו רציתי להיפרד . ממנו, ולא מהאדם האלים הזה שלפתע נגלה לעיניי והתעקש להמשיך ולירות... אולי זו גם הסיבה שבמשך 7 החודשים שמאז, בכל פעם שהוא ניסה ליצור קשר, נעניתי, ולו בשביל לשמוע שהוא מתנצל על הכל, ולקבל את הפרידה הטובה שלא קיבלתי מעולם.זה כל מה שרציתי ממנו. פרידה טובה ואוהבת. חיבוק חם. כמו גם הקשר בינינו עד הפרידה. אך בכל פעם שנתתי סיכוי לשיח שלנו, בתקווה שבשל הזמן שעבר הוא נרגע והבין, הרי שוב מצאתי עצמי פגועה והמומה ומנסה להבין מה עובר עליו.
אני כבר לא מנסה להבין יותר.רק יודעת שבפעם הבאה שהוא יבוא לנסות לדבר איתי, אני כבר לא אהיה שם בשביל להקשיב.יש גבול למזוכיזם.ממש ראיתי עצמי לפתע כמו אישה מוכה שבכל פעם חוזרת בתקווה שהפעם תקבל מעט אהבה. אך הסכין לא מאחרת לבוא.
ועצוב. עצוב לי מאד. כי מה שהחזיק את הקשר בינינו ב- 7 החודשים האחרונים, היה (מבחינתי) התקווה לקבל פרידה טובה.וכעת אני נפרדת לא רק ממנו, אלא גם מהתקווה לפרידה טובה.מהשביב האחרון של התקווה לסיום טוב בינינו. מזה אני נפרדת. וזה קשה. קשה מאד. לבי נשבר בתוכי. כי היה לי נסיך. והייתה לנו אהבה גדולה וטובה, וקשר משמעותי ומדהים.אבל הסיום כ"כ אכזרי וקשה... איך אצליח לזכור אותו בתור הנסיך שהיה ?...
כנראה שנסיכים אמיתיים באמת, יש רק באגדות.... :-(
הנסיך שלי הפך לצפרדע. |
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקירה,
אני לא יודעת אם מאז "הבראת" אך כשקראתי את התוכן הזה שלך יכולתי להבחין שאת כותבת בפירוט רב, מדגישה וממחישה בכ"כ הרבה רגש. בהחלט ניתן לחוות דרכך את הסיפור הכואב.
לדעתי כמו שחשבת או כמו שאחרים אמרו הוא בחר בדרך זו מחמת היותו פגוע. כאילו להחזיר על כאב שתוקף אותו. אין הסבר אחר.
לרוב ואת בטח יודעת זאת, הצד היוזם הוא הצד שמשלים ומבריא מהר יותר. הצד הננטש כביכול, סובל יותר ולוקח לו יותר זמן להירפא.
בכל אופן, לדעתי פעלת בהיגיון רב לאחר שהנחת לרגשות.
מקווה שהתחזקת מאז ואת חוזרת לשיגרה ועשייה מבורכת.
מניחה שזה תהליך מאוד קשה היות והאהבה שלכם הייתה כ"כ חזקה.
שתזכי לימי אהבה טובים ואחרים.
שבת נפלאה:)
הי,
קטונתי מלתת לך עצות.
מהסיפור הקשה והמרגש שלך אני
שומע כמה קולות:
געגוע נורא לתקופה נפלאה.
כעס של הבילתי מובן.
תקווה שעוד, אולי, אולי .
והבנה אולי לא ברורה שמשהו מנהל את הצפרדע .
בכל מערכת יחסים יש שניים ( לפחות)
לצערנו אנחנו יודעים בברור מה הוא הצורך האמיתי שלנו.
לבן הזוג, יש צורך אחר(אולי) אך מה שבטוח יש לו את הצורך שלו.
נכון ,יש דרכים לשתף ולהסביר אך אמרת שהוא במקום של יכולת רגשית אחרת משלך.
יודע שזו לא נחמה אך, תמצאי את הגבר הנכון לך.
את הצפרדע הזו , שחררי. ועד הסוף.
חיבוק גדול.
עופר
תודה לך...
תודה. שמחה שנהנית, ספר לחבריךאהבתי
עטר חברי היקר
כמו שאמרתי לך בעבר- אתה משהו משהו
פשוט ילד מקסים. תודה על כל תמיכתך...
תודה לך מלאך. ותודה שאתה מאיר לי גם את הצד שלו .
אהבה גדולה אכן הייתה...
שלום לך יקרה
אני מבינה שנפגעת בעבר מהאדם שתיארת...
קצת קשה לי עם התיאורים הנ"ל במקרה של האקס שלי.
אני לא מרגישה את הדברים האלה כלפיו.
כן, הוא התנהג בצורה מאד אגואיסטית ואכזרית בזמן שאחרי הפרידה, אבל זה היה צד שלא ראיתי מעולם קודם אצלו. ובזמן שהיינו יחד, גם צלחנו משברים מקומיים, ועשינו זאת בהצלחה ובתקשורת כנה , כבוד והדדיות.
החלק שיותר היה לי קשה בו זה המהפך הזה, שהיה מאד לא צפוי ומאד הזוי בעיניי.
בכל אופן- תודה על תגובתך הכנה והתומכת.
ובהצלחה רבה גם לך...
לימור
מצער,
נשמע לי כמו ילד פגוע, תסלחי לעצמך וגם לו.
בשבילך, מקווה שתפגשי גבר עם יותר בגרות (יש כאלו גם בני 30 :).
תרגישי טוב.
לימורי מתוקה שלי,
קודם כול ברכות על נועזותך לפתוח את הלב קבל עם וקפה..... אני עוד לא הגעתי לשלב הזה... על אף שאני פומבית בהוויתי.. ואפילו משתדלת.....אחלה תגובות, קראתי התעניינתי ואף עלה חיוך על פניי. דניאל רייש המהפכן ראוי לתשומת לב מיוחדת במינה!!
אני מקווה שהסאגה הקהילתית הזו תביא לסיומה של ההשתכשכות בביצת הצפרדע הקנדי.
היה כיף וכיף שהיה ובראש מורם ונסיכותי להמשיך הלאה.
שיהיה לך אחלה שבוע מותק.
מקווה לראותך בקרוב.
נשיקות
טליה
וואו,
פוסט קשה, כואב מאודדדד.
לימור היקרה.
את עברת חוויה מאוד מאוד קשה ביותר. אני הבנתי וחשתי אותך בכל מהלך האירועים ואת גיבורה על כך שפתחת את זה בפורום. אין ספק שזו חויה טראומטית.
חווית חוויה קשה מאוד. ואני רוצה לשלוח לך את אהבתי ולחזק אותך.
את בחורה מדהימה ומיוחדת ומגיע לך הטוב ביותר. את נתקלת באדם שלא היה ראוי לך והוא לא ידע להעריך אותך. הוא הפסיד וההפסד הוא שלו. לך אין מה לחפש בו לאחר שנוכחת שהוא מסוגל לפגוע בך כ"כ. הוא לא ראוי לאהבה טהורה כמו שלך ואני מאחלת לך בחור שידע להעריך אותך ולאהוב אותך ולתת לך לחוש זאת תמיד ובכל מצב, לפני לידה ואחרי, בלילה ובבוקר, כשתהיי בת 40 וכשתהיי בת 70 שתמיד יאהב אותך באותה מידה. שיאהב אותך אהבת אמת אהבה מהנשמה בלי קשר לנתונים חיצוניים ואמוציוניליים יהיו אשר יהיו. וישנם בחורים כאלה. אני מאמינה באלוקים ואני מברכת אותך שהוא יפגיש אותך עם הבחור הטוב ביותר עבורך שירפא ויגרום לך לשכוח את הקשר הטראומתי הזה עם מסת האהבה שהוא יביא איתו.
אוהבת אותך מאוד,
כואבת איתך ומיחלת שרק תהיי מאושרת,
אודליה.
נסיך , צפרדע העיקר הפוסט הנהדר !!!
לכי על זה
http://www.youtube.com/watch?v=qqU_uh4QxRY&feature=fvw
המסר ששודר לא מזמן ונקלט באנטנות של בנק הפועלים :
שתביני , בעלת צפרדע או בלעת צפרדע ?
http://www.youtube.com/watch?v=57sTjWraezI&feature=related
איזה סוף טוב :-) ?
זוהי רק ההתחלה !!!
את לפני שנתיים בטח קבלת מסר הפוך מהמסר שקבלה שרי הריסון , אני אמרתי לך להביא את הקצפת והיא קבלה להביא את הדובדבן :-) אני אישית קבלתי מסרים מחוצנים ממרס שמי שיקנה את הבית שלי סביר להניח שהוא חוצן שרוצה להשתלת על כדור הארץ והכן הדבר קורה . אני , הילד שמסתכל על הכוכבים והעננים , אני שמסרתי לפני כולם מתי תהיה מפולת , אני ששימשתי השראה לפיטר פן :-) אני מוסר את הבית לחוצנים , לא לפני שלפני שנתיים חטפו אותי בצלחת מעופפת ושני חתיכות מונוס השתילו לי ציפ במוח כך שאוכל לעשות סקס מטורף עם כל עשירה בעולם :-) איך לא תשתגע אההה ? צפרדעיים את מביאה פה ?
החוצנים האלה אמרו לי שבגלל שבנקים בישראל גנבו ממני עשרות מיליונים אני נבחרתי להיות הגבר הכי נחשק בעולם והבלתי מושג :-) , יש לך מושג מה זה עושה לי ? :-) החוכמה זה לא לקבל מסרים , החוכמה זה לדעת להשתגע ולא לאבד את השליטה , גם לא בבנק הבועלים :-)
יתכן שאכן אהב אותך מאוד (מאוד)
אבל התנהגותו הרעה, לאחר המכתב (העדין) ששלחת לו- בהחלט דורשת שתשפטי אותו לחומרה
ואני מקווה שכך אכן תעשי- כלומר, אל תיצרי איתו יותר קשר גם אם יתנצל ויחזור על ארבע.
(טוב נו, אם הוא יתנצל וירד על ארבע, תשקלי לענות לו לדקה ואז לנתק)
יש משפט שאומר:
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
כל אדם מתמודד אחרת עם מצבים שונים,
ולוקח את זה באופן שונה,
אני נוטה להאמין שהוא נפגע מאוד,
וזאת הדרך שלו להתמודד עם הנטישה,
אדם שמרגיש שהוא נזנח,
זה פגיעה בנפשו ובכבודו,
וגם הוא אומר לעצמו את אותם הדברים,
להיכן נעלמה האהבה שמצידה,
כל המילים שאמרה,
כל הנתינה שלה כלפיי,
כל החוויות שעברנו,
האם לא הייתה לכך בעינייה משמעות?
האם לא הייתי טוב מספיק ?
האם רק הייתי נער שעשועים בעבורה ?
וכעת נזרקתי והושלכתי כמו טישו משומש ?
וזאת כנראה דרכו להתמודד עם זניחתך אותו,
אז יקירתי,
אל תשפטי אותו לחומרה,
הוא מדבר ומתנהג בשל כאב גדול אשר הוא חש,
וזה סימן לכך שאהב אותך מאוד מאוד..
הופה הופה , מישהי פה לבשה את גלימת זינה הלוחמת :-)
חמודה יקרה ,
הסיפור שלך קצת מזכיר לי משהו שהסתנוורתיממנו,{בתמימותי},,{גם גר בחו"ל},
ערמומי,לשון חלקלקה,,,מנוכר, קר,נצלן, אגואיסט קמצן,ועוד,,,,
הבחורים האלה הם "מצועפים" עטורי מסיכות,,,
אם תסירי ממנו את המסיכה,תתבונני בו היטב ,תגלי את הכיעור,
צפרדע,,, נרקסיסט,ואגואיסט חסר לב.
איך אמרה ורדה"תזרקי אותו" לכל הרוחות.
תקחי את מה שטוב מהקשר הזה,
ועם המסקנות "תבריאי" את עצמך מחדש,
מגיע לנו טוב יותר יקרה!
שבוע טוב ומבורך.
חן חן...שלומי יקר
תודה תודה על תגובתך המחבקת והתומכת... זה בהחלט מרגש ומחמם את הלב...
שיהיה שבוע סום הוא קסום ובשום ונפלא...
לימור
*
אישה יקרה
יכול להיות שנסיכים ונסיכות קיימים רק באגדות
אבל הם יכולים להיות קיימים גם במציאות חיינו
עובדה היא אחת שהייתה בינכם אהבה בהחלט אלוהית
כנראה שאותו איש עקב היותו צעיר וחסר בשלות לא יכל להכיל בתוכו את הפרידה
והדרך שלו לנסות להכיל אותה הייתה בדרכים שאת תיארת
לא שאני מצדיק התנהגות כזו, להיפך, זה רק מוכיח כמה שהוא חסר בגרות נפשית.
אני רק אומר כשקופצים לבריכה צריך לוודא שיש בתוכה מים, ואהבה לבד גדולה ועמוקה ככל
שתהייה אינה מספיקה.
ואת, את אישה מקסימה, התחברתי כל כך לסיפור שלך עד עומק נשמתי, יש לך לב גדול ואוהב
וסובלנות ורגישות עד אין קץ.
אז אולי נסיכים לא קיימים במציאות, אבל אל לך לשכוח שגם אנחנו לא חיים באגדות
ואני בטוח שיום אחד תמצאי את הנסיך שלך - הנסיך שנמצא ביקום של המציאות.
אוהב
שלומי*
אתה בסדר אלכס
לא, בטוחה אני לא (בגלל זה אמרתי : "כנראה") . והלוואי שאני טועה( ?...)
"כנראה שנסיכים אמיתיים באמת, יש רק באגדות.... :-( "
ואת בטוחה...?
כתבתי על אותו משקל... (:
אהבתי... אבל אתה בטוח?...
ותודה
כן בדיוק לזה התכוונתי...
שבת שלום...
סוף טוב הכל טוב :-)
ואור פנימי יש רק במקרר... (:
כתבת מאד יפה!
את מכתוונת על מגש במיטה על הבוקר ?
מה יש לדבר ? אם כבר קמת , תביאי גם לך :-)
אל תשכחי את הקצפת . ואל תשכחי , את הקפה בדיוק כמו שאני אוהב , אחרת אני אהפוך לצפרדע ...
סוף טוב הכל טוב :-)
ממש מעדיפה בלי מלחמות (היה לי מספיק מזה...)
נ.ב.- אם זה כריות עם קרם נוגט בפנים, אולי יש על מה לדבר... :-)
טוב יאללה , מלחמת כריות .
TALK TO ME PLEACE :-)
וואו... אתה משהו אחר...
overwhelming
מעדיפה לשמור על זכות השתיקה...
לשאלתך מאיפה אני מביא את כל זה ? אני אענה בתשובה פשוטה : מהמקום בו האדם חוקר את עצמו , מהאיבר היחיד שחוקר עת עצמו , מהאיזור בו נמצא החומר שמפתח את העולם כולו כולל את כל השינויים הקיימים : " קראתי בקפה " :-)ממש אהבתי .
(רואה?... עכשיו אני מבינה אותך)
תודה לךנכון... תודה
תודה צבעוני. זו צריכה להיות הגישה.
תודה לך
לסיכום , על מנת להוכיח לך שיש חיים שלא בצבע ירוק ושאפשר להנות מאדום בחרתי לך קישורית המתאימה מאוד :-)
http://www.youtube.com/watch?v=0yvHWyvexZA&feature=related
זהו , אולי פשוט הוצאת ממנו את הנחש שלא הצליח לנחש אם איזה נחשושיות הוא מתמודד :-) התעוררת מהחלום נסיכה :-) עכשיו נסיכוה כשקמה בבוקר מורידה את המסיכה , מסתכלת במראה ושואלת , מראה מראה שעל הקיר , מי המגיב הכי חמוד בעיר ?
האם אני מחפשת נסיך או מלך ? האם הגעתי לגיל המלוכה ? האם אני לא מלוחה ? האם זהו הזמן לתינוקי מתוקי ? ואיך לעזעזל עושות אלה שעד גיל 90 נראות כמו בנות 18 ? מה ? האם אני אלך נגד האמונה שלי וכל מה שדגלתי בו עד היום ? זה נורא ואיום !!!
מה ? מהיום אני אחיה יום יום ? אקום לי מחדש כאילו הכל דבש ? ללא חשש ?
ומעניין מה תענה המראה !!!! ;-)
זה לא את, זהו הוא!
אבל אל תנסי להבין מה קרה, תנסי לזכור רק את הטוב שהיה להם ביחד,
למרות כל הקשיים.
את בעצמך אומרת, ידוע שלרגש יש תפקיד חזק במערכת היחסים הזאת.
אבל שהרגש לא יעבוד על ההיגיון ואז יהיה לך יותר קל להתמודד עם זה.
ונ.ב.
ידעת בדיוק לאיזה מין מערכת יחסים את נכנסת, אז אל תשאלי את עצמך הרבה שאלות,
אלא קבלי את התשובות של מה שהיה לך רק טוב והמשיכי הלאה, אפילו שזה קשה.
בהצלחה!
זכרי דלת סוגרת, דלת נפתחת...... ומתפללת בשבילך לאהבה חדשה וטהורה.
יקירה ממילא מהרגע הראשון התנגדת לקשר
הבנת שאינו תואם את גילך, מקומך בחיים, דתך, אמונותייך,
ניסית בכל זאת והניסיון כשל.
הוא בחר לסיים ולשפוך עלייך את כל הארס שבתוכו,
זו בחירה שלך אם לקחת או לעזוב את זה שם,
ולהמשיך הלאה בחייך.
תזכרי לו את האהבה העצומה.
תזכרי לו את רגעי האושר.
תזכרי לך שאיפשרת לעצמך להתאהב.
תיזכרי לעצמך את הכאב.
תזכרי את העוצמות שברגש ואת קיומם בך.
ואת כל השאר תשכחי.
המלך מת יחי המלך החדש.
תודה ששיתפת
בהצלחה במפגש הבא
דודו
אם לא הבנת את התגובה הקודמת שלי אני אסביר .
בילדותינו בוגר או בוגרת שהיה מתעסק עם אחר שלא בגילו היה מקבל את הכינוי : " פוליו" ( יעני מחלה תוקפת ילדים ) ולא עוף :-)
הכינוי שלך כזה שאם מפרידים אותו לחלקים מקבלים : " לי , מי לי ? " ז"א שאולי ואני מדגיש אולי את היית עסוקה בקשר הזה יותר בלממש את הרצונות והפנטזיות שלך ופחות בלבנות את הקשר שיביא אותך לחיים של עושר ואושר עד עולמי עולמים . בנוסף אם תנתחי את הגילאים שלכם ואת השמות שלכם ואת התכונות שלכם כאחת שטוענת להאמין בגילגול נשמות הרי אפשר לחשב את כל אלו . אולי למעשה היה לך קשר עם הנין של אחד שהסבא רבה שלך קיים מערכת יחסים עם הסבתא רבה שלו כשהיא הייתה צעירה ממנו וחוותה נטישה ? מה הכוונה שלך כשאת אומרת גילגול נשמות ? איך את מתייחסת לעיניין ? איזה חשיבות את נותנת לדבר הזה ומאיזה נקודת מבט את רואה את העיניין ומה מותר ומה אסור ? איזה מחיר את מוכנה לשלם על ההרפתקה ולמה את לא ידעת שבחורה עם שם כמו לימור עם חיוך יפיפה של צפרדע מדליקה ( אני מתכוון למחמאה ) לא תגרום לבחור נעזב להפוך ללימון חמוץ ? למה את לא מאשימה את עצמך ? יותר בוגרת ממנו , יותר משכילה ממנו , בטח יפה לא פחות ממנו , ברחת ממנו , נהנת ממנו , נצלת את אשר יכולת לקחת ממנו , הפכת נסיך לצפרדע ואת עוד בוכה ? אולי את זו שלא מוכנה לקבל את העובדה שאת כמו רבים חיה בקונפליקט של מעבר לגיל ולמקום וכולו , ומצד שני את אומרת שהיה ברור שאתם משני עולמות שונים ? את למעשה מרגישה כמו נסיכה שרוצה לקבל נסיך ויתכן שבעמם בעומק ליבך את לא מאמינה לעצמך שאת הרי ראויה לתואר נסיכה ? האמת בגיל 36 ולא סתם 36 כנראה הראש שלך מתמודד עם השקרים של עצמו ? אולי בכל זאת לגיל הכרונולוגי יש מה לומר לך בשלב זה של החיים במובן שאיבר כזה או אחר בגופך דורש את היחס המתאים כי הוא המתין יותר מדי זמן בתור ? אולי במקום הנסיך תעברי לשיטת : לכל שאלה תשובה , מאת יצחק לבנון " . :-)
רעיון יפה . לא בכדי קראת לעצמך "המהפכן"
תודה שייקה. דברים חכמים.
כמו שאמרת- יש הפתעות. אם היינו יודעים או יכולים לחזות זאת מראש,לא היינו מופתעים.
ולגבי דודו טופז- מאד עצוב...
תגידי , לא יותר קל לבצע לו שאלון מוכן מראש ולעשות חשבון דיפרנציאלי בין הרצונות שלך והתכונות שלו ולחשוב מראש האם את מוכנה להתמסר להפרש ביניהם . :-)
איזה תיאור מרגש, לבי איתך.
כגרפולוג, הסיפור שלך הוא לחם חוקי, ואיני מפתיע אותי בכלל.
לכולנו יש צד גלוי וצד נסתר, ישנה ההתנהגות הגלויה, ה"פסדה", ה"פרסונה" לפי יונג, אותה מסכה התנהגותית שנועדה לרצות, למצוא חן ולענות אחר ציפיות החברה, המוסכמות וערכי המוסר שלה. וישנו ה"צל", החלק האפל, המוסתר, האינסטינקטיבי, שם מצויים הדחפים החייתיים שלנו, הרצונות הבלתי מוסווים שלנו, ה"פגיעות" שספגנו במשך חיינו, הצורך לנקום ולהגן על כבודנו ועל האגו השברירי שלנו.
הצדדים האפלים הללו, שמתבטאים היטב בכתב ידנו, מגיחים החוצה בעיתות מבחן, מי שהבשיל רגשית, היכולת להכיל את היבטי הצל שלנו, לא להתכחש להם אבל גם לרסנם ולכוון אותם לאפיק פרודוקטיבי יותר, כל זה דורש בגרות, מודעות ואגו בריא ומאוזן. וכשזה אינו קיים, צפוייות הפתעות - ראו מקרה דודו טופז.
תודה לךזה יפה ורומנטי, אך לא תמיד זה מספיק. אהבה לבד לא תמיד מספיקה. וזה היה אחד השיעורים שלי בקשר הזה.
גם אני מכירה זוגות כאלו שהתחתנו. היו דברים מעבר לאהבה שאיפשרו זאת.
וכמה אני אהבתי אותו- אך לך לומר. את זה רק אני יודעת.
בכל אופן- תודה שחרגת ממנהגך וקראת את הפוסט
ותודה גם על תגובתך.
תודה אמנון . על האיחולים והתמיכה.נכון יקרה. את זה למדתי בתהליך הפרידה. שהפרידה הטובה לא צריכה להיות תלויה בו. זה היה לי מוזר בהתחלה, כי הצד השני נראה לי מאד רלוונטי בפרידה, אך משהבנתי שאין לו עניין לתת לי פרידה טובה, הבנתי שזה תלוי בי. תודה לך.
צודק בהחלט . (אם כי יש דברים שיודעים רק בדיעבד...)
תודה שחף (נזכרתי לפתע בוורדה רזיאל ג'קונט: "תשכחי אותו ומהר !!")
ונכון- צריך ללכת הלאה.
כתבת מאד יפה
תודה על הסיפור הנפלא
קראתי.. ובדרך כלל אינני קוראת פוסטים ארוכים.
ניראה שהוא פשוט ניפגע ושאת לא אהבת אותו מספיק .
כשאוהבים באמת הולכים על זה למרות הפערים ולמרות המרחקים..
אני מכירה זוגות כאלו שההתחתנו.
יקרתי אכן ניתחת לעומק את הקשר
ואכן אני מרגיש את כאבך..
ולא נסיכים אין רק באגדות ואני בטוח שתמצאי את אהוב ליבך..
אצלי תמיד החברות היינו אחד לשני אהוב אהובה חברה וחברה יקרה..מאהב מאהבת וחבר/ה טוב/ה
אי משוכנע שתצליחי..חיבוק ומאחל לך הרבה אושר ובריאות ו"כוכב " תרתי משמע...ממני.אמנון
היי יקרה*
עצוב,
ובכל אהבה יש כאב
ואת תשחררי אותו
ואת הכאב
בלי שום קשר אל הנסיך
ואז תבוא פרידה טובה
בהצלחה..
מכירה את הפתגם: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו?
אז זה טוב לכל דבר, וגם לגבי נסיכים
הצעתי? תשכחי אותו ומהר. הוא לא התאים לך מההתחלה.
אני יודע שקל לתת עצה כזאת מהצד למישהי כה מאוהבת ומאוכזבת, אבל אין ברירה. אני בטוח שתדעי לטפל בעצמך.
לימילי
ומה עם תחושות, רגשות, נשמה של הצד השני? הסתכלת פעם מהכיוון ההוא?
את כותבת שהרומן הזה היה בניגוד לכל הלימודים והידע וה.... ובקיצור- נגד השכל. ואח"כ את מוסיפה:
" אך גם קצת עצובה- בתוך תוכי ידעתי שזה זמני...רציתי עוד ממנו... אך ידעתי שזה נועד להסתיים... הנסיבות... והפערים... (מעבר לפערים הטכניים, היו גם פערים גדולים בבגרות הרגשית ובמקומות שאנו נמצאים בהם בחיים). "
בילית שם באהבה גדולה, ימים מופלאים אבל מראש שמת מחסום וגבול. החלטת בשבילו על מקומו ודרגתו בבגרות הרגשית ובמקומות בחיים.
והנה שמת לו בפנים את הסיום הבלתי נמנע, הבנאדם חטף, התקפל, עמד בפני הנסיונות שלך להבין מה קרה ומשם ההתדרדרות הבלתי נמנעת.
אני לא חושב שהוא צפרדע, גם לא נסיך מורם- מעם. אני חושב שהוא אדם כמו כולם, עם נשמה, אהבה ואכזבה. אני גם חושב ששמת שם קצת יותר מדי את השכל במקום את הלב. זו צרה גדולה שלנו- שלא הולכים עם הלב אלא יודעים, שמים בתבניות, ממסגרים, שופטים.
קחי את זה לדרך (או לא). תראי איך שלכל מלכה יש מלך, להיא יש את ההוא ואפילו לדלי יש סמרטוט. העיקר שהם הלכו עם הלב. שחררי שיחרור אמיתי ולכי הלאה (עם הלב).
בהצלחה !!!
תודה רבה על דברייך החכמים. מקשיבה ומפנימה.
שבת שלום...
נכון . לפעמים פשוט צריך למתוח קו. עם כל הקושי.
תודה תומר יקר . וגם על החיבוק (מאמצת גם אותו...)
תודה לך יקירה... מאמצת את החיבוק...
שבת קסומה גם לך...
אכן כואב אבל לא מפתיע בהתחשב בכל מה שתיארת. את מצפה ממנו להתנהד בבגרות ובניסיון שלך - מה שאין לו. צריך לדעת לחתוך וגם פה נראה שלקח הרבה זמן.
ד"א בתמונה את נראית מאושרת מאוד ואילו הוא... מבסוט. אבל לא רואה אושר כמו אצלך.
בהצלחה!
בראיה אופטימית וגם ריאליסטית כאחד..
חוית אהב מופלאה ואל תשכחי אותה
זכרי אותה בטוב שהיתה ואותו גם..
מאידך, כנראה שחושיך המחודדים הובילו לפרידה זהו, ואם רצית לראות אתמה שלא יכולת לראות בתקופה המרגשת ראית בפרידה
אדם נמדד ברגע הלחץ והקושי ואז יוצא"אני" מאוד אמיתי שלו,
טוב שגילית זאת עכשיו ולא בזמן אחר אולי אחרי שהיית פוסחת על אותן אינטואיציות תחושות ותובנות
נהדר ומרגש לשמוע על האבה..
אבל לא שווה לבזבז את הזמן בלהבין למה אדם שינה כך את התנהגותו.
ואחרי שישקע הכאב אין ספק כי תמצאי את האהבה הנכונה לך
את יודעת מה זו אהבה וזו זכות גדולה :)
ככשני אנשים אוהבים כל כך...
הפרידה בוודאי תהיה קשה מאוד...
.
יש להגיע פפרידה בהסכמה ובהדרגתייות
.
יש הבדל עצום בין לחשוב על משהו בצורה "הגיונית"
לבין להוציא אותו אל הפועל
.
את "התבשלת" עם ההחלטה והפכת אותה מדיבורים תאורטיים
להחלטה ולמעשה של ממש
.
הוא דיבר על זה תאורטית
ומעולם לא הספיק "לבשל" את זה לעצמו
.
לכן - ההחלטה ה"חד צדדית" שלך הטריפה אותו
.
הסיכוי ששני אנשים יאהבו באותה "מידה" באותו הזמן - הינה כמעט בלתי אפשרית
אבל עובדה שזה קרה לכם...
הסיכוי ששני אנשים כאלו
יחליטו על פרידה - באותו הזמן ובאותה "המידה"
הינה עוד יותר בלתי אפשרית
עובדה שזה לא קרה...
.
אל תהרסי לעצמך את הזכרון המתוק של האהבה...
אין בין זה למצב הקיים כרגע - שום קשר המראה שהאהבה הזו לא הייתה אמיתית
תנצרי אותה לנצח
ותנסי "לסדר" את המצב העכשווי
בהצלחה
יש שלב שבו באמת צריך לנסות להפסיק להבין ופשוט למתוח קו, כי כל ניסיון להתעמק בבלתי מובן הזה רק פוצע יותר מחד (כסכין), ולא מספק תשובות, מאידך. אז טוב שהגעת לתובנה הזאת והשארת את זה מאחורייך.
מצטרף לחיבוק שמעלי...
יקירה שלי,
ניתחת את עצמך ואת הקשר כל כך מופלא, המודעות שלך כל כך עירנית ורגישה...שאין לי מה להוסיף אלא לחזק ולחבק.
את הגעת לתובנות שלך ואני מסכימה איתן לחלוטין.
מאחלת לך לא נסיך ... אלא חבר, אהוב , שותף שיתמזג איתך בנעימות.
חיבוק גדול על החכמה, ההכלה , הכח.
שבת של קסם.
פעם הבאה
אם הוא לא ירקרק וחיי בשלולית אל תתחילי איתו
לוקחים צפרדע מאלפים אותו היטב