| לאלה שקראו את החלק הקודם,ושמעו שהבן אדם או הגוף הפיזי הוא ריק אין בתוכו בן אדם,יכולים לבוא ולטעון כנגד, מה זאת אומרת ריק,אבל עובדה שכל גוף הוא שונה ,אחד עו"ד אחד ראש ממשלה לעומת זה כל המסופים זהים אתה בטח טועה או מדבר שטויות.תשובתי היא ,שההשוואה למסופים היא כמובן לא מושלמת היא רק מנסה להציג צד אחד שהוא חוסר העצמיות או העצמאות של הגוף,לכן אתן דימוי נוסף ,או אנלוגיה, לאנשים:נדמה את האנשים לחדרים בבית.כל חדר הוא אכן שונה מהאחר,בעל מראה שונה,תפקיד שונה ואווירה שונה,לשרותים יש אווירה של הירגעות ושחרור,למטבח יש אנרגיה של עבודה וסיפוק גירויים,לחדר שינה יש אווירה של משחק,מסתורין וכו,אנו רשאים לשפוט את החדרים יכולים להעדיף את הסלון על פני השרותים או לשבח עיצוב מסוים בחדר,אבל אנו לא נגיד לעולם איזה כיף לסלון שהוא הכי גדול והכי חשוב,אנו יודעים שלכל חדר יש את החשיבות שלו ושלחדרים אין נשמה ייחודית,ולמה לאנשים אנו כן מבקרים אנו מקנאים במצליח ומרחמים על הנכשל והמובטל.אבל תבינו זה תפקידים בלבד לכל מסוף יש תפקיד אחר אחד מסוף גדול ואחד קטן אי אפשר לעשות את כל המסופים באותו גודל,זה הייחודיות והיופי של העולם שכל גוף שונה מהשני. שאנו רואים סרט ,או שקראנו ספר בילדות,לא אמרנו לעצמנו איזה כיף לבוס שהוא בוס ולא רצינו להתחתן עם הבוס, או לא קינאנו בעשיר,פשוט התחברנו לחווית הקריאה בלי השיפוטיות.אבל בגלל הטעות הגדולה שלנו ,ההזדהות,אנו חושבים שכל גוף עצמאי ולכן אנו מתמחרים כמו שמאים את הגופות,לפי האישיות והמחשבות של אותו גוף,ובזה אנו מפספסים את היופי שבראיית התמונה הכוללת שהיא חסרת שיפוטיות,אלא רואה את האמת הגדולה או התמונה הגדולה שהיא משתקפת דרך כל הדמויות השונות,כאשר לכל דמות כמו בספר יש חלק בפאזל הכולל. |