קוראת אותך וחושבת על מה שעוד צפוי לי וצפוי לי וצפוי לי וצפוי לי.... הבת שלי עוד לא בת שנה...

נשמע שאת אמא מודעת, מה שהופך אותך לדעתי לאמא נהדרת.

שיהיה לכן הרבה חופש בחופשה...

הי לך

קודם כל כל תמיכה או קבוצה את יודעת שאת מוזמנת.

דבר שני אני גם לוקחת עזרה קצת שיחות משותפות עם המטפלת של ביתי בת ה18

לדעת להחליט מה משחררים ומה לא, מבלבל מה זה מבלבל מכל הלב והנשמה.

שיחרור שליטה מי היה מאמין שבזה אני אפול אבל מה לעשות נופלת ובגדול אבל חייבת להגיד כי עם הקטנה יותר קל כבר.

ועוד צריכה לאמר כי הפרוייקט שלי בחודשים האחרונים הוא לשחרר... ושוב לשחרר... ושוב לשחרר.... ובכל תחום אבל קודם איתה עם ה18 חיבת אחרת מאבדת וזה קו אדום לעולם לא.

אז בהצלחה בשיחרורים.

נכנסת לי לווריד הזה בנשמה...

בית ספר לחיים איתן, ואיתם (לי יש משני המינים..)

במיוחד לנו תאבות השליטה...

התהליך הזה ילמד אותנו להיות צנועות ובדלת אמותינו

כך אני מרגישה

תצחקי,  אבל אני מתרגלת את זה פעמיים בשבוע ,

בשיעורי הפילאטיס,

כל נשימה, כל כיווץ והרפייה

כשהבת שלי, בת ה 18 לצידי במיטת העינויים הסמוכה

אני אומרת לעצמי שזו הזדמנות לתרגל שחרור ,

ולהעביר אותו אליה למיטה הסמוכה

אבל למה זה צריך לכלול בעיסקת החבילה גם מלחמה מצידה..

ואיזה קרב היא נותנת לי...

ה 18 שלי...

מה שמעורר אצלי את המחשבה שזה רק סרק

אולי היא לא באמת רוצה שחרור

אלא רק תרגול שלו

כי אח"כ , בפתאומיות, היא חוזרת להתרפק כמו תינוקת שזקוקה לאמא המגוננת

וכמה זה מבלבל...

לפני דקותיים דקרה אותי בפגיון המילולי שלה.., רב המילים,  ועכשיו היא  מחפשת את הסינור שיעטוף אותה...

הבלבול הזה קשה עליי

לתאבת השליטה  שבי...

אולי צריך קבוצת תמיכה?

באמצעות היצירה..?

את כותבת יפה....  שמחתי לראות ולחוות

*

כוכב באהבה.

באמת לא הבנתי לאן נעלמת כלכך הרבה זמן

כבר דיברנו על זה. ברור שיש קושי. אבל הקושי הוא שלך. וכדאי שישאר אצלך ולא תעבירי אותו הלאה. לכן הדבר הגיוני ביותר הוא לשחרר. פשוט תדמייני את זה. שאת משחררת ואיך זה נפלא ...... בעיקר לפני השינה. זו המלצה מופלאה שקראתי ב"כוחו של הלא מודע".

אם את באמת מבינה שהרע ביותר יהיה שלא תשחררי זה אולי יאפשר לך לפתוח איזה מרחב. לא ניתן לקבל בטחונות. אבל בניסיון להשיג אותם אנחנו עלולים לסכל את הסיכוי לשחרור אמיתי.

אוהבת אותך וכאן בשבילך בכל עת.

ולי הבת הקטנה סיימה י"ב,

וזה לא אותו הדבר כמו הגדולה שעומדת לסיים את שירותה( שח"מ -ש.חובה משטרה)

קרוב לבית...

והקטנה, יש לה זמן, הולכת לשנת שרות בת"א, פחד נוראי,

כך היא בחרה....

ואני אמא של האמהות שחייבות להיות בשליטה,

לומדת לשחרר, באהבה.

אני מקווה.

מאחלת לך לעבור בקלות את התקופה,

כי זה באמת לא נגמר...

שבוע נפלא

אור ואהבה

אריאלה

(אשוב לככב )

תודה לך יקירתי

תמיד נעים לשמוע אותך ולשמוע ממך.

כל הכבוד על ההבנות!!

באמת קשה כשהם גדלים הה? שנים מתאמנים על להשגיח ולכוון אותם ואז- פוף נגמרת המשימה הזאת.

למזלנו- יש עוד משימות וחוויות אחרי זה!

את נשמעת לי אמא נהדרת, אני בטוחה שהבנות שלך הרוויחו מאמא כמוך!

נגמר לך רק "סיבוב" ראשון במשחק הזה, יש עוד סיבובים .. ותמיד יצטרכו את אמא ואבא

נשיקות ושבוע טוב