אני הישועה שלך מגני תשוקות רקובים.

המורה הרוחני שלי.. אתה שותה את נעוריי בלגימות מתונות.

זיכרון ערפילי מסוף של קיץ.

ניצבת לידי ומעליי, במלוא הנוכחות שלך, כמו קוסם.

שולף ארנבות ורודים מהכיסים. הרעפת יותר מדי מחמאות והקשבתי לך בחיוך מאולץ. מהופנטת אולי.

ידיך הקיפו את גופי בפרפרי גומי. העברת מכחולים על עורי החשוף לחלוטין.

עצמתי עיניים, כדי לדמיין. האם התענגתי מהמגע המחליא הזה? במבוכה מפוחדת, קפואה, נזהרתי לזוז ולנשום. שאבתי מידיך אבקת חוכמה מעופשת.

זיכרון ערפילי מתחילת הסתיו.

פעם היית רק אדם, אף אחד בשבילי. הזקנת למכשף אלמוני, ובשבילי אתה רק כמעט אף אחד.

ועדיין חוזר, בעיתוי מושלם.

ממש כמו קוסם.

הלוואי שהכל בדמיון.