פרידה וגירושין הם משבר בחייהם של אנשים רבים. למעשה הם לא רק משבר, הם שבר גדול. להיפרד מבן זוג שאיתו כרתת ברית שנועדה להימשך חיים שלמים אינה רק אקט של שחרור, היא גם שבירה של כל המוסכמות הפנימיות בתוכנו, היא ריסוק של תקוות, היא פחד מהלא ידוע ופחד מפגיעה באנשים רבים, החל מהילדים,בן הזוג עצמו, ההורים, האחים. רקמה אנושית שלמה של משפחה שנהרסת.
כישראלים ויהודים גדלנו עם האמונה הבסיסית השבטית שמשפחה היא מעל הכל, היא נכס שצריך לקיים למרות ואף על פי כל הקשיים, במחיר של אומללות אישית, חוסר התאמה ובלי אהבה, חום ואינטימיות.
בימינו הפכו הגירושין לברירת מחדל, אחוז הגירושין גדל והולך, אך הגירושין עצמם הם טקס מעבר חשוב, הם תהליך שצריך לבצע בצורה חושבת, למתגרשים יש קודם כל אחריות על עולמם ועתידם של ילדיהם. פרידה וגירושין הם תהליך ארוך ומייגע, תהליך שבו בן אדם מתעמת מול כוחות חזקים ממנו, שנאה וקנאה של בן הזוג, כעס נוראי מצד הסביבה, בירוקרטיה ופחדים קיומיים. אצל זוגות רבים הגירושין מלווים בסבל רב ונמשכים שנים ארוכות, הזוג לא באמת נפרד אלה המשיך את מסכת הריבים וההשפלות גם בנפרד, למעשה צריך לדעת איך להתגרש מבן אדם כדי שהגירושין יהיו גירושי אמת ולא ימשיכו את חיי הנישואין אבל בנפרד ועל ידי כך ימשיכו לפגוע בילדים ובעתידם הרגשי.
מניסיוני גירושין הם משבר ואחד ממטלטלי החיים הגדולים שיש, בן אדם מחויב להתמודד בחזיתות רבות, לבד, הוא חווה בדידות קיומית, תחושה שאף אחד לא יודע עד כמה זה קשה, תחושות ניכור וכעס ויותר מכל התחושה שעולמו חרב. זוגות רבים חיים במצב של פרידה בתוך הזוגיות ומבקשים מפלט בבגידות, בילויים עם חברים, הם חיים באורח חיים מאמלל ומוציאים בבית אחד על השני את תסכולם וכעסם. יכולות לעבור שנים עד שאחד מהם יקום ויחליט שהוא לא מוכן לשתף פעולה יותר בצורת החיים הזאת. הכי חשוב להבין שתהליך זה הוא ארוך וצריך לקחת אוויר לפני שקופצים למים, זה ארוך ומייגע אבל אפשרי ובסופו של דבר מותר לכל אחד לחיות את מלא הפוטנציאל שלו עם בן אדם שמתאים לו.
כדי לעבור תקופה קשה זו אני מאמינה שבן אדם זקוק לדמות יציבה לצידו, כדי לעזור לו לעצב לעצמו מפת דרכים חדשה. פעולה זו תיתן לו כוח ותקווה להתמיד בתהליך שהוא התחיל בו ממילא. יש מקרים בהם התהליך לא יגמר בגירושין אלה יפנה בחזרה אל נתיב של שיפור ותיקון.
אמונות בסיס או מיתוסים שצריך לנפץ
לא נצליח להסתדר כלכלית
אסור לפגוע בילדים
איך אפשר לפרק משפחה?
אני לא יכול/ה לפגוע באימא שלו/ה?
אף אחד לא יאהב אותי כמוהו/ה.
מגיע לי לחיות בלי אהבה, אני בן כה לא שווה כלום
ככה גדלתי, עם מריבות קשות ואני רגיל/ה לזה, ככה אני מרגיש/ה הכי נוח.
הביחד נוח כל כך, אני לא אצליח להסתדר לבד.
מה יגידו כולם?
לפעמים גירושין נראים כמו הר גבוה שאי אפשר לטפס עליו אבל ההיתקעות במקום מרגישה כמו מוות רגשי, במקרים כאלו דרושה עשייה כלשהי, בחירה באיזה כיוון, ברגע שהצעד הראשון לקבלת עזרה נעשה, כל השאר יבוא ... הדרך תתחיל להיסלל. |