נראה כי הרשעתו בהריגה של בלש משטרת חדרה, שחר מזרחי, על ידי השופט ד"ר פינקלשטיין מטילה ספק ב"חוק" הלא פורמאלי ויש בה משום איתות מסוכן לכחולי המדים האמונים על אכיפת חוקי המדינה. במקרה האמור מתואר כי הנאשם ירה בראשו של מחמוד גנאים. קו ההגנה של השוטר חסון לאורך המשפט כולו היה שעומדת לזכותו הגנת הצידוק והגנה עצמית, אולם השופט פינקלשטיין בחר שלא לקבל את גרסתו, וקבע כי הוא אשם בהתאם לסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 "איני סבור שהוא חש סובייקטיבית סכנה מוחשית לחייו", כתב השופט ומיהר לפסוק ש"משמעותה של קביעה זו היא שלילת תחולתו במקרה זה של סייג ההגנה העצמית".אין ספק שהעולה מהמקרה האמור מהווה משום מסר בעייתי לגורמי אכיפת החוק. זה מטשטש עבורם את גבולות המותר והאסור בבואם לעצור מפירי חוק. הקביעה של השופט פינקלשטיין שהנאשם לא היה נתון לסכנת חיים ואף פורשה על ידו גם באופן הזה, מובילה באופן ישיר להקפאת שיקול הדעת של שוטרים שעתידים למצוא עצמם במצבים זהים וחמורים יותר.השופט פינקלשטיין סיים את הכרעת דינו בקובעו כי משמולאו יסודות עבירת ההריגה, ומאחר שאין עומדות לנאשם ההגנות שבדין למעשהו – הן ההגנה העצמית, הן ההגנה העצמית המדומה והן הצידוק - אין מנוס מהרשעתו בעבירה של הריגה.
|