פרק 35 

סאני מאוהב

סיפורה של שרון

סאני הגיע לחנות בשעה 1 בצהריים  בדיוק.

"הו, סאני, מה שלומך?" קיבל את פניו יחזקאל, בעל הבית שלי.

"אתם מכירים?" שאלתי כי לא האמנתי.

"אני מכיר את סאני מאז שהיה כזה קטן". אמר יחזקאל והוריד את ידו שני סנטימטר מהרצפה. "טוב, אתה מכיר אותו. אבל אנחנו צריכים ללכת". עניתי ליחזקאל ומשכתי את סאני החוצה. "להתראות". אמר סאני ויצאנו לרחוב נווה שאנן ההומה בבני אדם שמטיילים, מתווכחים עם המוכרים, קונים או מוותרים וממשיכים ללכת. בחרנו לנו מסעדת פועלים וותיקה שעובדת כמעט 24 שעות בתחנה המרכזית הישנה. גם שם קיבל בעל המסעדה את פניו של סאני בהתלהבות ושאל אם להכין לו את המנה הרגילה.

"יש לי בעיה" התחיל סאני את השיחה לה ציפיתי עוד מהבוקר. "את זוכרת את הוויכוח שהיה לנו אתמול  עם רמי על ההומואים?" הנהנתי בראשי לחיוב וסאני המשיך: "לא הצלחתי להירדם כל הלילה אחרי זה". הבטתי על סאני בפרצוף של 'לא מבינה למה' וסאני הבין והמשיך: "את יודעת שדברים משתנים אצל אנשים. מתבגרים, מבינים את הדברים אחרת, משנים התנהגות, משנים דעות ועוד כל מיני דברים שמשתנים כל הזמן בלי שנרגיש".

"סאני, אתה בסדר? זה לא אותו הסאני שאני מכירה. קרה לך משהו?" התפרצתי לדבריו כי ראיתי את סאני מתלבט עם עצמו ועכשיו גם איתי.

"כן, קרה משהו". ענה סאני והוסיף "תודה" לבעל המסעדה שהגיש לנו מנה גדולה של שווארמה , צ'יפס, חומוס, פיתות וקולה גדול.

"אני מאוהב". אמר אחרי שבעל המסעדה הלך.

"תגיד את זה בשקט, שרמי לא ישמע". צחקתי בקול והוספתי: "רמי לא מאמין באהבה".

"כן, נכון". אמר סאני וחייך סוף סוף.

"מי המאושר?" שאלתי והצטערתי שפתחתי את הפה.

"זה לא מאושר והאמת, אני לא חושב שהיא תהיה מאושרת". ענה סאני והעצב חזר לעיניו היפות. "אורנה?" ניסיתי לנחש אבל סאני לא הגיב ולכן הייתי בטוחה שצדקתי. "אורנה ????" שאלתי שוב בכדי להיות בטוחה שלא טעיתי.

"מיכל" ענה סאני והשפיל את ראשו. לא יודעת למה, אבל חשתי בחוסר נוחות.

"היא פשוט מקסימה" אמר סאני והמשיך בהתלהבות: "היא מצחיקה אותי, כייף לי לדבר איתה. והכי חשוב, נראה לי שגם היא אוהבת אותי וזה מוצא חן בעיני".

"היא יודעת?" שאלתי כי רציתי לדעת.

"לא יודע, בדרך כלל בנות מרגישות. לא?" החזיר סאני את השאלה אלי.

"התכוונתי למשהו אחר". 

"לא! את זה היא לא יודעת". השיב סאני והעצבות חזרה לעיניו.

"אם אתה רוצה קשר רציני אתה חייב להגיד למיכל את האמת. ואם זה סתם בשביל להעביר את הזמן, אז פשוט תעביר את הזמן ואל תספר כלום". יעצתי בפשטות.

"ואם זה יתחיל סתם ויתפתח למשהו רציני?" הקשה סאני בשאלה רצינית.

"אם תשאל את רמי הוא יגיד לך שלכל בלונדינית יש עבר שחור. מזה אתה יכול להבין שיש דברים שכדי לשכוח מהם ולא לספר לאף אחד". עניתי בתשובה מתחכמת וסאני פתאום התעודד. "אני חייבת לחזור לעבודה". לחשתי לאחר שהצצתי בשעון.

סאני סימן עם היד לבעל המסעדה שאנחנו הולכים ובעל המסעדה פתח מחברת ורשם. סאני ליווה אותי עד החנות.

"נכנס בכדי להגיד שלום ליחזקאל". אמר סאני ונכנסנו.

"רמי??? מה אתה עושה פה?" שאלתי את רמי שעמד עם יוסי שדיבר עם יחזקאל שהספיק ללחוץ את ידו של סאני.

"את יודעת היכן אני יכול למצוא את אורנה אחותך הקטנה והפושעת?" השיב יוסי במקום רמי. "היא בטח בעבודה. למה קרה משהו שאני צריכה לדעת?" עניתי והבטתי ברמי.

"היא הלשינה לרחלי". אמר רמי בלחש.

"מ-י       ז-א-ת        ר-ח-לי?" שאל סאני שלא היה מעודכן.

"אישתי" ענה יוסי בכעס. סאני צחק כי לא הבין.

"אתה נשוי?" 

"כן אני נשוי". השיב יוסי לסאני.

"ומי אתה?"  שאל יוסי כי לא הכיר את פרצופו של סאני.

"אני סאני, נעים מאוד" השיב סאני והושיט את ידו.

"אה, זה אתה?!" אמר  יוסי במין זלזול והשאיר את ידיו בכיסו.

"אני לא מאמינה שאורנה תעשה דבר כזה". אמרתי לרמי ויוסי בהחלטיות.

"אז כדאי שתאמיני". אמר יוסי והוסיף בכעס: "אם אני תופס אותה, אני חונק אותה.

רמי, שרצה להרגיע את הרוח הקרבית של יוסי, אחז בזרועו ואמר: "יאללה, בוא נלך! שרון לא אשמה בזה שאחותה מתנקמת בך ובטח היא לא אשמה בזה שאתה פסיכי על כל הראש".

"תמסרי לזונה שאנחנו עוד ניפגש" הבטיח יוסי בכעס ויצא מהדלת.

"אני בטוחה שהיא מחכה לזה  בכיליון עיניים". עניתי ליוסי שכבר היה בחוץ, כי לא יכולתי לשתוק.......................

"אני חושב שכדאי שתלכי הביתה  להירגע". אמר יחזקאל והניח את ידו על כתפי.

"תלכי מותק, תלכי ותחזרי מחר" המשיך יחזקאל כי ראה אותי נסערת.

סאני החזיר אותי לפתח תקווה.

"אתה רוצה לעלות?" שאלתי את סאני כי ראיתי שהוא לא מחנה את הרכב.

"רק אם אני לא מפריע" ענה סאני בחשש .

"אתה אף פעם לא מפריע". אמרתי לסאני שהחנה בינתיים את הרכב.

"רמי כבר פה". אמר סאני והצביע על הג'יפ שעומד בחניה .

רמי קיבל את פני בחיבוק דובי גדול וחם . אילו רק ידע כמה אני הייתי זקוקה לחיבוק הזה, בטח היה מחבק אותי עוד בחנות.

"תודה". אמרתי לרמי.

"תודה, על מה?" שאל רמי.

"תודה על זה שעמדת לצדי כשיוסי צעק עלי כאילו אני אשמה ותודה על החיבוק"

סאני הביט בנו בקנאה.

"אתה יכול לשבת" אמר רמי לסאני והזמין אותו לסלון.

"תודה" אמר סאני והתיישב.

"תודה על מה? לא אומרים על כל דבר תודה".

"זה לא עולה כסף, אז מה אכפת לי?" השיב סאני בחיוך.

"תתפלא!" אמר רמי בתגובה ודחף קופה מרשרשת של הקרן הקיימת לישראל סנטימטר אחד מפניו המשתאות של סאני. סאני לא התבלבל ושלשל מטבע של שקל אחד אל תוך הקופסא ואמר: "נדמה לי שאתה היחידי בארץ שעוד מחזיק את הקופה הזאת בבית".

"אני ציוני!" השיב רמי בצחוק של מנצח.

"דרך אגב, מה בדיוק עשית עם החברה שלי באמצע הצהריים?" שאל רמי את סאני בהפתעה. "סתם, התקשרתי לשרון עוד בבוקר וקבענו להיפגש כי....." .  

גברים זה עם מיוחד. גם נשים זה עם. אבל בגברים ניתן למצוא דברים המיוחדים רק להם. למשל משחק שש-בש. לעולם לא תמצאי מישהי שמשחקת שש-בש ברחוב או בחצר של בית משותף או באמצע השוק. גברים כל הזמן מתעצבנים. גם כשהם משחקים, את תוכלי לשמוע את צעקותיהם ואת רעש דפיקת הקוביות למרחוק. והאמת, זה מה שמושך את הנשים לגברים למרות הסתייגותן מהתנהגותם הברברית. אף אחת לא תרצה לידה גבר חנון. וגבר חנון זה אחד שלא צועק כשהוא רואה כדורגל או לא מבין בשש-בש.

רמי וסאני מסתדרים, כאילו היו חברים כבר שנים. זאת אחת מהתכונות היפות שיש ברמי. הוא מיד מתחבר. זורם. וסאני שהוא בחור קצת סגור, פשוט נפתח לאחרונה. לדעתי, הרבה בזכות רמי שמדבר אתו גלוי גם אם זה לא נשמע תמיד טוב, אבל תמיד דואג לצחוק לחייך ולהרגיע בצורה חברית.

"את חייבת לי את המשך הסיפור". אמר פתאום רמי כשסאני סיים לספר לו על מיכל.

"תן לי, אני אספר לך את ההמשך". ענה סאני  בהתלהבות. וסאני התחיל לספר בזמן שאני הגשתי נס קפה לסאני ולי וקולה קרה לרמי.

"את איגור דימיטרי הרוסי הכרתי בתחנה המרכזית דרך חברים משותפים. כששרון סיפרה לי שרוסי אחד התקשר אליך למשרד והתעניין על יבוא של בגדים, ישר שאלתי אם קוראים לו איגור דימיטרי וכששרון השיבה בחיוב, דאגתי לספר לה בכדי שתזהיר אותך מפניו . בהתחלה היה נראה כאילו אתה מסתייג מאיגור ולכן שרון החליטה לשתוק אבל כששרון התקשרה אלי וסיפרה שאתה מתכוון לנסוע להיפגש אתו במסעדה, החלטנו שצריך להזהיר אותך מפניו. הטעות שלנו הייתה שנתנו לאורנה להתערב בזה. אורנה המליצה שעדיף שנעשה את זה בדרכה של המסתורית".   "אם רמי יידע שאת מכירה את איגור, הוא עלול לחשוד שהיה לך קשר אתו בעבר וזה לא יפעל לטובתך". אמרה אורנה לשרון.

"אז מה נעשה? צריך להזהיר את רמי בכל מחיר". השיבה שרון בדאגה.

"עוד חצי שעה אני אצלך במשרד" אמרה אורנה.

"תכיר את אחותי". הציגה שרון 

"נעים מאוד". אמרה אורנה והושיטה את ידה. רמי החזיק את ידה של אורנה וכמעט שכח להרפות.

"אני צריך לנסוע". אמר רמי בלי לפרט לאן.

"לאיזה כיוון אתה נוסע?" שאלה שרון.

"להרצליה". ענה רמי, חיכה שניה ויצא. שרון החליטה להתקשר לסאני

"הפגישה באיזו מסעדה בהרצליה". עדכנה שרון.

"אם זה בהרצליה, זה צריך להיות  ב'פיקסו'". קבע סאני נחרצות.

"חכי דקה על הקו ואני אברר". אמר סאני וחייג בטלפון השני. לאחר חצי דקה חזר סאני לשיחה עם שרון.

"כן, רמי הזמין שולחן ב'פיקסו'" . אישר סאני את קביעתו הקודמת.

אורנה חייגה ל- 144 לברר את מספר הפקס של המסעדה. וכך קיבלת שוב את ההודעה מהמסתורית והפעם כאזהרה מפני איגור לצערנו, החלטת להתעלם מהאזהרה וגם משיחת הטלפון שקבלת מהמסתורית ולכן כמעט שהסתבכת שוב עם המשטרה.....

המשך יבוא....