0

4 תגובות   יום שני, 22/6/09, 02:18
 

הפמיניזם תוקף (תוקפת?) את הפיכת גוף האישה לאובייקט, אך באותה שעה כל בני האדם הפכו למכשירים מוכנים לשימוש בשוק העבודה. בתוך כך, ההתייחסות המינית לגוף כאובייקט סורסה ונעקרה, והצטרפה לשעבוד הכללי של הנפש הבלתי-מינית, המסורסת והמעוקרת מכל הנאה גופנית. באופן אבסורדי זה, הפורנוגרפיה מתגלה מוסרית יותר מכל תוכן תרבותי מסחרי, בחפצונו הבוטה והישיר של הגוף אל מול חיפצונו העקיף והנסתר של הגוף על ידי עקרונות מוסרניים. בפורנוגרפיה נחשפת ההנאה הגופנית הישירה בתור הדבר המוטמע ישירות לסחורה, במקום דרכי העקיפין החמקמקות שבהן מוטמעת המיניות אל המותג. באופן בוטה זה, ההטמעה של המיניות לסחורה, הנפשי מוחדר בכוח רב לגופני - הוראות ה"בימוי", מימושה של הפנטזיה הגברית באיברים המנופחים כדי גיחוך כמעט בטכנולוגיה הקשה מנשוא. בהופעה המסחרית של הפורנוגרפיה לא משתחרר הגופני מהמוסר הדכאני של התרבות, אלא המין מקבל את הופעתו החד-ערכית כשפשוף חלקים מבוזרים, גוף מבוזר וחלקי בובות מתים. זוהי המיניות שמביאה המשפחה הבורגנית המתפוררת לעולם וערכי התא המשפחתי המצומצם. תחת חופש מהמשפחה הפטריארכאלית להורים ישנה שליטת-יתר על המיניות באמצעות עזרים פסיכולוגיים, יועצים טלביזיוניים, ספרות מקצועית או פופולארית, כולנו לומדים מהי "הצבת גבולות" ראציונלית המפרקת את גוף האדם לרסיסי רסיסים

דרג את התוכן: