בעשרים השנים האחרונות התחברתי לעצמי מה שקודם היה בכלל לא מחובר באמת לכל החלקים שלי .משהו קרה לי שהבנתי שאפשר לחבר את כל החלקים הלא מודעים שלנו למקום אחד ולמרות שאנחנו חיים חיים מודרנים אפשר למצוא את השקט הזה בין אם אתה מוכר במכולת ובין אם אתה מיליונר ואיש עסקים ממולח .כולנו נמצאים כאן בישראל בכור ההיתוך הנוראי הזה שמצד אחד כל אחד ואתגריו ומצד שני איזו אווירה של משבר קיומי בעצם היותינו העם היהודי שכה אוהבים לשנוא ולהאשים. במקום הזה אנחנו כועסים וזה בא לידי ביטוי בכביש בין אדם לאדם במתח הזה שאנחנו לא שולטים עליו .ויש רבים מאיתנו שמסתובבים ככה מלאים בבטן ובונים את המחלות העתידיות שלנו כל אחד בנקודות התורפה שלו (תורשתיות) מבלי לשים לב על מה אנחנו מדברים .מבלי לשים לב מה אנחנו אוכלים ומבלי לשים לב אנחנו חיים במתח יומיומי שלא מאפשר לנו גמישות מחשבתית להתפתחות כל תחום שנעסוק בו .רובינו מגיעים לרפואה העתיקה רק שכואב לנו וגם אחרי שעברנו את הרופא שנתן לנו זריקות כדורים וכדומה.

עכשיו שלא כואב לנו כלום אולי אנחנו צעירים אולי אנחנו עמידים זה אולי הזמן לנסות להקשיב ולשאול את השאלה הפשוטה :

מי בעצם עושה את מה שהוא עושה ? איזה מכונה משוכללת אנחנו שיש לנו את הזכות ואולי החובה לשאול את השאלה הזו.

אתם יושבים עכשיו בבית קפה האם אתם מחוברים לעצמכם גם בתוך העיר הסואנת וגם מתוך שאיפות העשן מהסיגריה שתמערבבת עם האספרסו והטעם השרוף מר הזה עושה לכם את זה ? או סתם יושבים ושותים מיץ גזר ..האם התחברנו ? לו ניסתם להתחבר לכוח הריפוי של גופכם ולהניע אותו ככה שתוכלו להתחבר גם לדברים נוספים שאפילו יוכלו להפתיע אתכם בתחושות . הטעם של הבשר עם האלכוהול וטישטוש החושים מחבר אתכם למקום רך יותר אבל מקשה אתכם בלעדיו. יש מקום שאפשר להתחבר . לעזוב לרגע .זה רק המקום שלכם ששם עוזבים הכל .מרפים ומתחברים למקום הרך של החיים גם אם אתם בריאים לחלוטין - כך תוכלו להאריך את רגעיי האושר שלכם ולצמצם או לתעל את הכעס שלכם כאנרגיה למקומות האחרים שיניעו ויאפשרו עשיה טובה יותר של כל הדברים שאתם עושים למען עצמכם בשוטף. מידי פעם אסים חוויותיי כמילים בבלוג זה .מוזמנים להגיב לשאול ולהתייעץ. בחפץ לב אשתדל לעזור.