כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    קיצוני ויחסי הולכים יחד ?!

    39 תגובות   יום שני, 22/6/09, 21:00

     

     

     

    קיצוניות  כאשר היא נבחנת מול יחסיות משעשעתמתעתעת מעציבה , וגם מעצבנת  .

     

    מי  ומה שלא נהיה, שלא יהיו דיעותינו ומעשינו, אנו שומעים  לפעמים תגובות כמו:  אוי, אתה מגזים בפראות, לא צריך להיות קיצוני, הקיצוניות נשפכת ממך  ממש  קצת פרופורציה.... 

     

    פעמים אחרות  על אותם דברים, כאילו זה לא אותו בנאדם נשמע ממישהו אחר לגמריתגובות כמו  

    יאללה שלך, אתה נחנח לגמרי,  לא הגיע הזמן שתעשה משהו בקשר לזה?     פרייר, למה שותק?    שום דבר לא מזיז לך, הא?! 

     

    כל אחד הקטע שלו, הרגישות שלו לדברים אחרים, בעקבותיהם הוא מגיב או מתבטא "חזק" יותר, וזה בכלל לא משנה מה ועל מה זה.  

    אלא מה?   אנשים נוטים לראות את עצמם ביחס למי  ולמה שנוח להם לראות, ולא ביחס לתמונה הכללית או למישהו אחר. 

    במישור האישי אני  מוצאת את עצמי "קיצונית" בכל הנוגע לפגיעה בחסרי ישע , ובגלל חוסר אכיפה וענישה נאותים ,וחוסר מודעות  - בורחות לי תגובות "קיצוניות", פיוזים נשרפים, עשן מיתמר מאוזני עקב קצר כללי... וכהנה וכהנה... 

    למשל: כמה פעמים מתעמתים עם אדם שהתנהגותו אלימה , "פתיל קצר" כמו שאומרים ואתה שומע ממנו :  " טוב, מה אתה רוצה ? היא עצבנה אותי",  "הוא קילל אותי , אז "הראיתי לו מה זה"....וגם "למה ,  מה קרה? כולה, מה עשיתי?"

     

    אחת התגובות שכנראה לא אשכח לדראון עולם היתה הבטאות סבה של רוז : "פירקתי אותה כמו שקית חלב"...

    קיבלתי בחילה . .....(אני קיצונית?!)   

     

    משמעות המילים הכתה בי והכעס והתסכול על שאומר הדברים לא היה מודע  לכל כך הרבה הגבירו זאת.

    תגובותיו הפיסיות מסתבר לא היו "עדינות" , לא שמעתי אף אחד  מתבטא בצורה כזו לגבי הפעלת כח גופני על חסר ישע, כאן על ילדה קטנה, גם כאן הכל יחסי מסתבר.  

     

    אני מנסה להבין מאיפה זה באולא מצליח לי כל כך.  כנראה עבור אומר הדבריםהתייחסותו  למידת הכח הדרוש לפירוק שקית חלב  נובעת מכך שהוא הופעל מדי יום  לכן אין בכך יוצא דופן.... וכך  כנראה היה היחס אליהמסכנה.

    היחס האמביוולנטי לאכילת בעלי חיים  היא דוגמא נוספת.

     

    במדינות המזרח אוכלים לא עלינו חתולים, כלבים, חרקים ועוד, במערב בשום אופן לא, דתות מסוימות אוכלות חזיר, דתות אחרות לא, ואוכלי הבשר והעוף טוענים שהצמחונים קיצונים, הטבעונים עוד יותר,  כשעבור אלה אין זו קיצוניות  או יוצא דופן ויש פלגים שונים של אוכלי מזון בריאותי, מזון שאינו מעובד או מבושל, וכד' , כל אחד מקבוצה זו רואה את השני "קיצוני". 

     

    בין אוכלי הבשר יש  האוכלים בשר ועוף אך לא מוכנים לגעת בכבד אווז ועגל חלב (הידועים במיוחד באכזריות הליך הגידול של בעל החיים),  ואלה שעבורם ארוחה בלי סטייק או מנת בשר,  אינה נחשבת, ויש שמספיק להם פעם בשבוע כי "לא צריך להגזים"...

     

    אז שוב מה זו קיצוניות? מה זו הגזמה?   אז זהו, שזה הכל יחסי...

     

    נראה שצריך להפסיק לתת סטיגמות אחד לשני, לשייך אנשים למחנות שונים, כיון שקבלת התייחסות שונה לאותם דברים  תלויה במי אומרם ובאיזה הקשר.   כל אחד מתייחס לדברים אחרת, אין זה אומר שהוא קיצוני או פשרני.

    אז למה לא לתת קצת מקום לדעתו והרגשתו של מישהו אחר?   אם הוא לא חושב כמוך ובהתאם לדיעותיך שלך הוא כבר קיצוני?   או לכיוון השני  פשרני?

     

    הוא חושב ומרגיש כפי שהוא , ואתה כפי שאתה.  

     

    הדרך לגשר על הדברים , להגיע להסכמות, לשיתוף  -  הוא לא השלכת סטיגמות ותוויות זה על זה , אלא קבלת העובדה שהאחר שונה, וגם אם אינו חושב כמוך אין זה אומר שהוא כך או אחרת. 

    נראה לי שכל עוד זו תהיה ההתיחסות אחד לשני יהיו  פחות סכסוכים מלחמות ומה לא .

     

    אבל....גם אני חוששתני חטאתי בהשלכת סטגימות וקריטריונים שלי על אחר ושפיטה שלי אותו לפי אלה שלי  - וכששמעתי על התייחסותו של סבה של רוז הקטנה ז"ל אליה כאל שקית חלב.... אופס....פקע לי איזה פיוז..שם בפנים...

     

    ובכוונה אני מביאה זאת לנקודה זו, מפני שהקו האדום  לדעתי חייב לעבור היכן  שיש פגיעה באחר, בחסר ישע במיוחד, כיון שבכל זאת יש הבדל,  הרי,  לא?!

     

    וההבדל הוא פגיעה באחר, ביצורים חיים, מיוחד בחסרי הישע באשר הם.  וכן, אני מודעת בהחלט לכך שיש מקומות חברות קהילות שונות שאצלהם אין זה כך - לרוב מוגדרים כל אלה שלא במסגרת החוק, אך לא בהכרח  !

    פעם הקו האדום היה גמיש, הותאם כמעט לחלוטין לבעלי הממון והשררה, ולא נכללו בזכאים להגנה קבוצות כ :  צוענים, מי שנחשדו כמכשפות, כושים, עבדים וכדומה.

    כיום המצב שונה, מה שהיה פעם חוקי ומקובל אינו יותר.

     

    אך שימו לב, אני לא בטוחה שכל כך התקדמנו כפי שנדמה . פשוט העתקנו מודל וכיום העבדים מכל הבחינות הם בעלי החיים.  כן: חיות המשק המנוצלות עד חורמה בעודן בחיים וגם לאחר מותן, בעלי חיים במעבדות ניסויים, כלבים המשמשים אותנו למשימות צבאיות ואזרחיות שונות, חיות בר המשועבדות עדיין בארצות רבות בקרקסים ועוד.

     

    החברה ככלל רואה כ"קיצוני" כל מי שדעתו אינו כדעת הרוב, אך אם יבחנו את הדברים היטב , ללא דיעות קדומות  ומשוא פנים יראו שאין הדברים כה "קיצונים" כפי שנדמה.....ככלות הכל גם אז לפני דורות רבים ללוחמים נגד העבדות קראו בדיוק כך "קיצונים".... 

     

    אתם רואים? הכל עניין יחסי: יחסית לאומרם, יחסית לזמן ולתקופה, יחסית למיקום....ה"קיצוניות" מאד יחסית מסתבר...

     

    ומי יאמר מי צודק ומי לא ? 

     

    ומה אתם אומרים ? איך יוצאים מהבוץ הזה של הקיצוניות והיחסיות ?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/7/09 07:37:

      ************
        27/6/09 19:59:

      צטט: ealmi 2009-06-24 08:46:01

      היי בונבוניטה

      לאחרונה אני לא קוראת את הפוסטים שלך, והחלטתי להסביר למה?

      יש המון רוע ואי צדק בעולם. גם לרוע יש תפקיד בחיים שלנו.

      אנו לא נוכל לשנות זאת. כל אחד צריך 

      לבחון את עצמו. אני מעדיפה לקרא מאמרים על האנשים שעושים עבודת

      קודש, ועליהם כמעט לא מדברים.

      התחושה שלי, שהכעס שאת צוברת בחייך על אי הצדק שבעולם, פוגעת

      בעיקר בך. אם את יכולה לעשות מעשים לשנות דברים, עדיף מאשר

      לדון בהם, שוב ושוב.

      בהצלחה אסתי

       

      שלום elami

      אני שמחה לראותך מבקרת וקוראה, הגם שאינך חייבת, ואינך צריכה להסביר, אם זה אינו נראה לך.

      אני מניחה יש בינינו הבדל באיך אנו מסתכלות על הדברים.

      תמהתי על תגובתך שכן אינך מכירה אותי, אינך יכולה לדעת מה ואם אני עושה בעצם, ועדיין את מניחה הנחות שאינן במקומן.

      לגבי "אנשים שעושים עבודת קודש" כדברייך, אני מניחה שתלוי גם למה קוראים "עבודת קודש". ובהקשר להעדפות שלך כמובן שזו זכותך.

      הדרך שלי להתמודד רוע ואדישות היא בין היתר, לדבר עליו, להביאו למודעות.

      כאשר מטטאים את הרוע מתחת לשטיח הוא הופך למפלצת, הדרך להקטין אותו גם אם אינך מאמינה במיגורו המוחלט הוא להביאו לפני השטח, וזה בדיוק חלק ממה שאני מנסה לעשות כאן.

      כשאכפת לך מדברים אתה מנסה את כל הדרכים האפשריות לעזור ולהשפיע, ובמה שאתה אינך יכול עצמך ממש להזיז דברים, אז לפעמים הדרך להתמודד עם התסכול זה לדבר ולדון על זה - ומי שאינו רואה טעם בכך אף אחד אינו מכריח....

      לדעתי כשיש רגשות שליליים עדיף לדון בהם, לפעמים ביחד מוצאים פתרון, המודעות לכך גוברת, אך כששומרים בפנים, בדיוק כמו שנאה זה אכן פוגע.

      זו אחת הסיבות שאני מנסה כאן לדבר ולדון על דברים אלה, אני מניחה שהתסכול והמצב דומה אצל אצל רבים מאוהבי בעלי החיים או הפועלים למענם, וכשמדברים ודנים ביחד על דברים גם בזה יש חיוב.

      אני סבורה שעבודת קודש היא גם לפעול למען אלה שבסוף סולם העדיפויות של כולם, כן, גם בצורה שאינה גלויה, משום מה היה לי רושם שעבודת קודש אצלך שמורה לגבי בני אדם בלבד.

      בעיני-עבודת קודש היא פעילות למען האחר, ללא אינטרס.

      תודה על ביקורך

        26/6/09 02:19:


      חזרתי וכיכבתי.

      שבת שלום

        25/6/09 20:22:
      ניסיתי יקירה, אך אזלו כוכבי...
        25/6/09 20:20:

      בונבונייטה יקרה,

      כרגיל העלית פה דיון

      לא פשוט בעניין ערכים ומוסר,

      אני מאמינה שהאבולוציה

      עדיין צעירה  ובהתהוות.

       טרם הגיעה לרמות מוסר כל כך גבוהות,

        עד כדי לנקוט עמדה ברורה

       למשל בענין אכילת בעלי חיים...

       גם בהודו אי אכילת בעלי חיים,

      אינה באה מהפן המוסרי ערכי,

      אלא מתוך חשיבה דתית

       ואמונה בגלגול הנשמות של בני האדם עצמם...

      למעשה שום חברה הידועה לנו טרם

      הגיע למצב של צמחונות מוחלטת.

       אני מאמינה שנצטרך עוד דורות

       רבים כדי להגיע ל"ניקיון מוסרי" שכזה....

       

        25/6/09 16:12:


      נו... בשביל מה בא לנו איינשטיין עם תורת היחסות שלו? (וכאן אני (-:)

       

      בחיים הכל יחסי,

       

      תלוי באיזה נקודת זמן אתה נמצא ומהי האישיות שלך.

       

      זה תמיד ימשוך אותך לכאן או לכאן.

       

       

       

        25/6/09 12:58:


      לצערי נגמרו הכוכבים.

      אחזור.

       

      מאמר איכותי ונכון.

      הכל יחסי ובמילים של התנ"ך: "הבל הבלים הכל הבל"....

       

      היחסיות נובעת מאופיה של חברה.

      אופיה של חברה נובע מתרבותה.

      תרבותה של חברה נובעת משורשיה ועברה.

       

      הכל סיבה ומסובב.

       

      דבר אחד תוציאי מההקשר והוא:

      השימוש בבעלי חיים לצרכים מבצעיים.

       

      כל הפילוסופים הדגולים מסכימים על דבר אחד :

       ללא בטחון אישי, בטחון הרכוש והבטחון הקולקטיבי-

      לא תתקיים שום חברה.

      השמוש המבצעי בבע"ח לבטחון הינו צורך שאינו בא להעיד על קיצוניות

      להיפך- הוא מעיד על קדושת החיים, רגישות לבטחון החברה- ועוד.

       

       

      אם ננהג כדברי פייסל נהייה פחות קיצוניים.

      הוא אמר:" אלוהים נתן לאדם פה אחד ושתי אוזניים ,

      בכדי שיקשיב כפליים ממה שהוא מדבר:....

        25/6/09 10:54:

      צטט: יוסי וולפסון 2009-06-24 01:04:58

      אני לא חושב שלומר על דבר רע ואכזרי "הדבר הזה הוא רע ואכזרי" זו קיצוניות.

      האם להתקומם נוכח עוול זו תכונה שלילית או חיובית?

      האם אסור לנו לומר ש 1+1=2? כי זה קיצוני? אולי אנחנו צריכים לנקוט גישה מתונה יותר, ולהגיד ש1+1=3, או ש1+1 עשוי להיות שווה משהו בין אפס לחמש?

      אני מודע לזה שמוסר זה לא מתמטיקה, אבל גם במוסר יש דברים שהם בבחינת המובן מאליו, שאם הוא לא מובן מאליו זה רק בגלל שאנחנו רגילים יותר מדי ללכת בניגוד למובן מאליו הזה....

       

      יוסי,

      כתבת יפה. אשריך.

       

        24/6/09 20:53:

      קיצוניות יכולה להביא להישגים, לפריצת דרך, ליצירתיות או להתדרדרות, לנזק, כאב, וחורבן. יש לכך דוגמאות רבות. איזה כיוון משני הכיוונים יתרחש יבחן לפעמים רק במבחן התוצאה, לכן לא מרגישים מיד את הצד האפל או הזוהר שלה. המתנחלים לדוגמא יכנסו לפנתיאון הלאומי אם בסופו של עניין הגדה המערבית תישאר שלנו בהכרה בינלאומית לאחר שהפלשתינאים יהגרו לאינדונזיה. (:, לעומת זאת הם יוזכרו בשולי ההיסטוריה כקבוצה פנאטית קיצונית לכשיהיה שלום בר קיימא ושתי מדינות דמוקרטיות ומשגשגות יחיו זו לצידה של זו ביחסי שכנות טובה (:
        24/6/09 17:49:

      קיצוניות לא מובילה לאף מקום..

      אישית אני מעדיף לבוא ממקום

      של אהבה..

      מעט איזון לא יזיק לנו.

        24/6/09 13:11:


       

      *אזלו כוכבי הקפה.

        24/6/09 09:16:

      "חייה ותן לחיות" - זאת הסיסמה שלי בנושא הקיצוניות D-;

      אבל

      אני גם תמיד אומרת, שאם העולם היה מתנהג לפי דרכי - היינו נשארים בתקופת האבן!

      המהפכות, ההמצאות, השינויים - כל אלה מתחילים באיזשהו קיצון. מישהו שעוזב את דרך הביניים וחושב שהקו האדום שלו צריך להיות הקו האדום של האנושות כולה. מאחר ויש המונים נוספים שחושבים כמוהו - הם יצטרפו אליו. ומאחר ויש המונים אחרים שחושבים בדיוק הפוך - הם יתנגדו לו.

      ובכך - הגענו שוב לאיזושהי דרך ממוצעת אבל שיצרה התקדמות - או נסיגה (תלוי מי מסתכל על זה) - אבל לא נשארה במקום.

      אז הנה * גדול לקיצוניים הנכונים :-)

        24/6/09 09:09:

      דיון מעניין.

      תודה.

       

      קיצוניות, בעיני, היא לראות את העולם בשחור-לבן, כאשר הלבן הוא דעותי והבחירות שלי והשחור זה כל השאר. או במילים אחרות - כל העולם שחור ורק אני לבן.

      להיות צמחוני זה לבחור בדרך חיים מסוימת, זה לא קיצוניות. הקיצוניות היא להתייחס לכל מי שאוכל מזון שהגיע מיוצר חי כלשהו כאל רוצח המונים, במקרה הטוב, או כאל תינוק שנשבה שלא מודע בכלל לנוראיות שבאכילת בשר, במקרה המתנשא.להיות לא קיצוני בצמחוניותך, זה לא אומר לאכול שניצל פעם בחוד, אלא לקבל את העובדה שיש אנשים שאוהבים לאכול בשר ולא רואים בכך כל רע.

       

      הדוגמא שנתת על רוני רון מציגה חוסר יכולת ורצון של אדם להציב לעצמו גבולות, כאשר התוצאה היא בהחלט קיצונית. התגובה שלך היא אנושית/רגשית ולא קיצונית, משום כיוון שנסתכל עליה.

        24/6/09 08:46:

      היי בונבוניטה

      לאחרונה אני לא קוראת את הפוסטים שלך, והחלטתי להסביר למה?

      יש המון רוע ואי צדק בעולם. גם לרוע יש תפקיד בחיים שלנו.

      אנו לא נוכל לשנות זאת. כל אחד צריך 

      לבחון את עצמו. אני מעדיפה לקרא מאמרים על האנשים שעושים עבודת

      קודש, ועליהם כמעט לא מדברים.

      התחושה שלי, שהכעס שאת צוברת בחייך על אי הצדק שבעולם, פוגעת

      בעיקר בך. אם את יכולה לעשות מעשים לשנות דברים, עדיף מאשר

      לדון בהם, שוב ושוב.

      בהצלחה אסתי

        24/6/09 06:32:

       

       לפעמים יש היסחפות אחרי נורמות מקובלות לתקופה נניח,,

       ומה שיבוא נגד יחשב קיצוני,,,

       חושבת שפתיחות לקבל מיגון של דעות,, מחשבות,,בכלל בני האדם יעדן את המחשבת הקיצוניות,,
      הבנה לצרכים של כל ברואי היקום,,חופש וכבוד,,,

      ענת

        24/6/09 01:04:

      אני לא חושב שלומר על דבר רע ואכזרי "הדבר הזה הוא רע ואכזרי" זו קיצוניות.

       

      האם להתקומם נוכח עוול זו תכונה שלילית או חיובית?

       

      האם אסור לנו לומר ש 1+1=2? כי זה קיצוני? אולי אנחנו צריכים לנקוט גישה מתונה יותר, ולהגיד ש1+1=3, או ש1+1 עשוי להיות שווה משהו בין אפס לחמש?

       

      אני מודע לזה שמוסר זה לא מתמטיקה, אבל גם במוסר יש דברים שהם בבחינת המובן מאליו, שאם הוא לא מובן מאליו זה רק בגלל שאנחנו רגילים יותר מדי ללכת בניגוד למובן מאליו הזה.

       

      לענות ולהרוג מישהו בשביל לאכול את בשרו זה מעשה מאוד קיצוני, גם עם תשעים אחוזים מהאוכלוסיה בישראל נוהג לעשות זאת. העיקרון של "דרך האמצע" הוא עיקרון חשוב, אבל לפעמים משתמשים בו בטעות כהצדקה לחולשת הרצון המוסרי, שהוא עניין לגמרי אחר.

       

      אין ספק שקשה לעמוד בתביעות של המוסר (ואני לא חושב שיש מישהו שעומד בהן). אבל התגובה הראויה לפער הזה, בין מה שאנחנו יודעים שהוא נכון לבין מה שהוא עושים, היא לא להצדיק את הפער ולומר שאנחנו פועלים לפי עקרון דרך האמצע. התגובה הראויה היא להודות בענווה שאנחנו לא מושלמים, ולבדוק בוקר-בוקר בכנות, אל מול המראה, אם באמת אנחנו עושים את כל המאמצים שלנו (אבל באמת!) כדי לעמוד במה שאנחנו יודעים שהוא נכון.

       

      נניח שאני יודע כמה נורא לאכול חיות. אני יודע על האפרוחים שרגליהם לא מצליחות לשאת אותם. יודע על עיניהם הצרובות מהאמוניה בלולים. רואה בנסיעותיי ברחבי הארץ את המשאיות הדחוסות המביאות אותם למשחטות. ומדמיין את זוועת השחיטה (שהיא תמיד מעבר לדמיון).

       

      בעקבות הידע הזה אני מגיע למסקנה, שראוי שאפסיק לאכול בשר.

       

      והנה קורה אחד משניים:

       

      עוברת שנה, עוברות שנתיים, ולא נגעתי בבשר עוף. הבריאות שלי השתפרה, גיליתי מאכלים חדשים ואני מאושר. ואז חולפת בראשי מחשבה מטרידה: "כבר שנתיים לא אכלתי בשר. האם זו לא התנהגות קיצונית?" ואז, כדי לא להיות קיצוני אני מתיישב ונוגס בבשר המת של אפרוח מעונה.

       

      או שמא מה שקורה הוא שאני מגיע לאירוע עם חברים, ומוגש בו עוף ברוטב אגסים בסגנון צ'כי עם נגיעות מהמטבח הטוניסאי. ואני מתפתה ואוכל קצת מהמנה הזו. האם כשאני מהרהר בדברים אחר-כך אני צריך להגיד לעצמי "איזה יופי! הוכחת שאתה לא קיצוני!" או שמא אני צריך להגיד לעצמי "אני אדם, רק אדם, ושום דבר אנושי אינו זר לי. אני יודע שזה היה מקרה חריג, אני רוצה להמשיך לדבוק בצמחונות, והחל מהיום גם אפסיק לאכול ביצים. מאחר שאני יודע שאני באמת מתאמץ, אני לא מאשים את עצמי או מלקה את עצמי על זה שהתפתיתי לאכול מעט בשר. אני רק רוצה להקפיד שלא תהיה נסיגה מההרגלים שכבר הצלחתי לסגל".

       

       

        23/6/09 19:18:

      כל קיצוניות אינה טובה

      איש באמונתו יחייה

      מה שטוב לי לא טוב לך....

      מה שאסור לי מותר לך....

       

        23/6/09 15:47:

      צטט: ההע 2009-06-23 10:22:07


      היי בונבונייטה

      הדילמה שאת מעלה קשה ואמיתית

      כי בכל זאת כל אחד מאיתנו שונה מהשני

      והשאיפה שלנו בני האדם להגיע להבנה

      ביניינו בהרבה תחומים..

      במה שקשור לאכילת בשר בעל חיים לעומת

      טבעונים או צמחונים שמעתי פעם הסבר מקסים

      של הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל שנהג לתת שיעורי

      תנ"ך ופרשנויות ביום שישי בערב כדי שגם חילונים

      יוכלו לשמוע,

      באחת הפעמים הוא דיבר על משמעות הרג בעלי החיים

      לצורך אכילה, האם אמנם בני האדם זקוקים לבשר כדי

      לחיות? ואז , הוא לטענתו אין זה כך בכלל..

      אלוהים למעשה אומר לבני האדם "ונתתי לכם את כל פרי

      העץ וירק הגן לאכלה" ולאו דוקא בשר.

      אלא שאכילת בשר כלולה במה שהוא מפרש כ"יצר הרע"

      של בני האדם ולכן מכיוון שהאל יודע שבני האדם לא יוכלו

      להתגבר טוטאלית על יצר הרע , ציווה על שורה של חוקי

      שחיתה שיצמצמו למינימום את סבלם של בעלי החיים.

       

       

       

       

      הסיפור הזה, לא רק שהוא בלתי נכון לחלוטין, הוא גם הפוך.

       יותר ויותר מדינות הולכות לכיוון של איסור על שחיטה על פי ההלכה היהודית, בהיותה אכזרית במיוחד, לעומת הנהוג במדינות רבות, כגון בריטניה, מדינות סקנדינביה, וכו'.

       אין שום קשר בין צורת ההרג היהודית לבין מחשבה על סבל החיה הנהרגת.

        23/6/09 15:21:
      תודה לך, בונבונייטה, על פוסט מעורר מחשבה!  * [ותשובות לי אין - בינתיים]
        23/6/09 14:43:


      הכל יחסי וקשור לנורמות חברתיות

      תודה על הפוסט

        23/6/09 14:21:

      צטט: אנגל 2009-06-23 11:47:04

       

      נדמה כי את מתרוצצת מסביב לאגם, אך מפחדת לטבול את קצה האצבע על מנת לבדוק את חום המים.


       

       

       אנגל, סליחה שאני מתפרץ אבל אני חייב להעיר: זה לא אגם. זו ביצה טובענית ומסריחה.

       

      אבל מי שנשאר בחוץ כי הוא לא רוצה ללכלך את הידיים, לא ממש עוזר לעשות אותה קצת פחות כזאת.

        23/6/09 13:49:

      תודה על פוסט מעניין.

      מניחה שהדברים קשורים בחברה ובנורמות שלה

      ולכן הינם דינמיים ממקום למקום *

        23/6/09 11:47:

       

      נדמה כי את מתרוצצת מסביב לאגם, אך מפחדת לטבול את קצה האצבע על מנת לבדוק את חום המים.

      על מי בעצם את כותבת?
      כל החיבור לציטוט הדוחה של הרוצח, נראה לא קשור.  הוא אמר עוד כמה דברים שנשמעים לגמרי אחרת, האם זה מועיל לדיון שלך על קיצוניות? ("...אמרתי לה: אל תבכי, אל תיעלבי, אבא אוהב אותך...חיבקתי אותה חזק. אבא אוהב אותך, פרדון (Pardon), ז'ה טאם (Je t'aime)...")

       

      לדעתי, יש קשר בין איך נתפסים דבריך למה שהם דורשים מהקוראים. כפי שכבר כתבתי לך בעבר, את מציבה רף גבוה שנוגד לעיתים את מעשיהם ואורחותהם של רוב הקוראים.

      אם בדעתך לשכנע את המשוכנעים, צפויה לך הצלחה.

      אם בדעתך לחולל שינוי, נדרשת שיטה שתאפשר לאחרים להתחבר למסרים שלך בנגיסות (או המינעות מנגיסות :-)) קטנות ולעיסות..

      אף אחד לא אוהב לבלוע פסנתר.

       

        23/6/09 10:45:

      כואב לי הלב כל כל בעלחייםץ.

      אנשים נוטים להגיד לי..

      "מה את מרחמת על חתולי הרחוב?"

      האמיני לי אני מרחמת גם על העברים למרות שכולם שונאים אותם כולל אותי..

      אבל גם להם יש מערכת עצבים וכאבים ונטייה לשרוד את החיים..

      אני צמחונית...

      וכואבת את חיי כל בעלי החיים העזובים והמסכנים.

      תגובתי באה מהיבט אחר שכן קיבלת הרבה תגובות...ועם רובם אני מסכימה.

      אני יודעת שאני אהיה במיעוט...

      כי אני מרחמת גם על היתושים...

      אבל לפעמים כאשר יתוש נהרג..אני יודעת שזה היה בשנייה והוא לא סבל...

      תודה לפוס שלך שעורר בי שוב מחשבות..

      *


       

        23/6/09 10:43:

      אני אומרת כוכב ומים.

       

       

        23/6/09 10:22:


      היי בונבונייטה

      הדילמה שאת מעלה קשה ואמיתית

      כי בכל זאת כל אחד מאיתנו שונה מהשני

      והשאיפה שלנו בני האדם להגיע להבנה

      ביניינו בהרבה תחומים..

      במה שקשור לאכילת בשר בעל חיים לעומת

      טבעונים או צמחונים שמעתי פעם הסבר מקסים

      של הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל שנהג לתת שיעורי

      תנ"ך ופרשנויות ביום שישי בערב כדי שגם חילונים

      יוכלו לשמוע,

      באחת הפעמים הוא דיבר על משמעות הרג בעלי החיים

      לצורך אכילה, האם אמנם בני האדם זקוקים לבשר כדי

      לחיות? ואז , הוא לטענתו אין זה כך בכלל..

      אלוהים למעשה אומר לבני האדם "ונתתי לכם את כל פרי

      העץ וירק הגן לאכלה" ולאו דוקא בשר.

      אלא שאכילת בשר כלולה במה שהוא מפרש כ"יצר הרע"

      של בני האדם ולכן מכיוון שהאל יודע שבני האדם לא יוכלו

      להתגבר טוטאלית על יצר הרע , ציווה על שורה של חוקי

      שחיתה שיצמצמו למינימום את סבלם של בעלי החיים.

      בשום מקום ובשום מצפון אנושי קשה למצוא הצדקה

      לענות בעלי חיים בעודם בחיים כמו את האווזים כדי

      להגדיל את כבדם..אלו מותרות מתועבות ואני בקטע

      הזה קיצונית.לא רק שלא אוכל כבד אווז אלא גם לא אכנס

      למסעדה שבתפריט שלה מגישים כבד אווז..

      לקרקסים אני לא הולכת אף פעם וגם הבן שלי לא הולך.

      נדמה לי שפה בארץ כבר לא מגיעים קרקסים עם

      בעלי חיים ..אין שום דבר משעשע בדב מסכן שרוקד

      או אריה שקופץ דרך אש..

      ולגבי עבודת בעלי החיים אפילו בתנ"ך שנכתב לפני 3000 שנה

      יש חוקי צער בעלי חיים..כמו למשל שצריך להניח להם לנוח יום

      בשבוע..שחייבים לדאוג למזונם לפני שאנו אוכלים וכו'..

      אפילו אז היו יותר נאורים מאיתנו היום..

      ואני ממש לא דתייה..

      בונבונייטה, פוסט ממש חשוב..

      גורם לאנשים לחשוב.

      המשך שבוע טוב

      ציפי

        23/6/09 09:33:

      בונבונייטה,

       

      תרשי לי להיות ישיר, אולי אפילו קצת בוטה (קיצוני?). אבל את הופכת אצלי יותר ויותר לדוגמא ומשל לאיך שגם הכוונה הכי טובה וטהורה יכולה להיות מזיקה כשהיא הופכת למשהו קיצוני.

       

      כבר הפנתי אותך לטאואיזם בעבר. נראה לי שהוא יכול להיות בשבילך כמו מים צוננים לאיש צמא. אמרתי לך שזה שאת כל כך מאמינה בדרך שלך יכול להיות בעיה. אז הנה בשבילך הפרק השני של הטא-טה-צ'ינג ככתבו וכלשנו בתרגום של דרק לין לאנגלית:

       

      When the world knows beauty as beauty, ugliness arises
      When it knows good as good, evil arises
      Thus being and non-being produce each other
      Difficult and easy bring about each other
      Long and short reveal each other
      High and low support each other
      Music and voice harmonize each other
      Front and back follow each other
      Therefore the sages:
      Manage the work of detached actions
      Conduct the teaching of no words
      They work with myriad things but do not control
      They create but do not possess
      They act but do not presume
      They succeed but do not dwell on success
      It is because they do not dwell on success
      That it never goes away

        23/6/09 08:42:


      אחרי שקראתי על ההתבטאות של סבה של רוז...נעשה לי רע.

      ולך - בוקר מוצלח שיהיה לך

        23/6/09 07:38:


      יחסיות זוהי דעה אישית שלך אליה את יכולה לערוך

      השואות ,יכולה לקבל,יכולה להתווכח ויכולה לחלק

      קיצוניות זוהי התנהגות אשר יוצאת מגדר הנורמה

      המקובלת באותו מקום בו את נימצאת,הסביבה שהב את

      חיה,דיעות של אחרת וכדומה.

      אפשר למתן את הקיצוניות ע"י התייחסות מתאימה.

      אפשר למתן את הקיצוניות ע"י אי הייחסות לדעה/התנהגות

      אחרת.

       

        23/6/09 06:05:
      רגישות לשונה היא אחת הדרכים לבחון חברה , את ההומניות שלה , ואת הערכים שלה .
        23/6/09 04:39:


      צריך ראש פתוח,סובלנות,להיות פלורליסטי,לקבל פרספקטיבה רחבה על העולם....

      אלא שבין הרצוי למצוי יש מרחק רב

      ולכן הלבטים,ההתרגזויות וכו'

        23/6/09 04:33:
      אמת-הכל יחסי
      ותלוי בנקודת ההשקפה
      הלוואי ולא היית צודקת
        23/6/09 03:51:


      הי  בונבון שלידעתי אין קשר  בין השתיים
      הקיצוני הוא יחסס פרופפורציונלי,, היחסי  הוא  מידה קיצוני

      נשיקה

       

        23/6/09 02:48:


      כל קיצוניות היא יחסית,

      הדוגמא שהבאת היא מצויינת,

      לשחוט חיות למאכל בארץ "יחסית" לסין זה לא קיצוני,

      ויחסית לסינים אנו שמרנים..

      הכל יחסיות...

       

        23/6/09 01:38:
      *
        23/6/09 01:36:

      נגעת באחת המחלות הקשות והמושרשות ביותר של חברתינו.
      זאת בדיוק הסיבה בגללה אני נמעת מלהפגין את הרגשות האמיתיים שלי כלפיי עצם העובדה שהרבה מעוד חברי ומכרי הם לא צמחוניים ולא טבעונעים. משם גם אני צמחתי.
      ככל שנתרחק אחד מהשני על רקע השקפת העולם, כך גם הסיכוי שנביא שינוי רחוק מאיתנו. האהבה תבוא רק מתוך אהבה.
      כמה שקשה לקבל את העובדה הזאת...
      אני מאמינה שהדרך לשינו היא באמצעות הצבעה על האלטרנטיבות והסיבות שמראות למה זה טוב.


      ובנוסף יש לי עוד קונפליקט פנימי כזה..
      יצא לי כבר ,לקבור ציפור שבטעות נכנסה אלינו הביתה והחתולה שלי צדה אותה.
      וגם לא מזמן הכלב שלנו הרג גור חתולים שבטעות הגיע לגינה שלנו, גם אותו אני היתי צריכה לקבור יחד עם הילדים..
      בעקבות האירוע הסתכסכתי עם אחת השכנות הטובות ביותר שלי בגלל שאני לא מוכנה לקשור את הכלב שלי.. /0:
      <השלמנו אחר-כך>
      ואיך בכלל להתמודד עם העובדה שבעצם אני מעודדת תעשיית הרג חיות בשביל להכיל את חיות בית שלי?

        22/6/09 22:35:

      לכל אחד יש את הגבולות שלו.

      פתיחות היא הכרח לקבלה של העולם שסביב.

       

      כל כך מתחברת למה שכתבת על פגיעה בחסרי הישע,

      רק במקום הזה יש לי פיוז קצר מאוד.

      גם לי יש אהבה מאוד גדולה לבעלי חיים ,אני נגנבת ממה שקורה במדינה בהקשר הזה,אנחנו מדינת עולם שלישי לגמרי!

      כשהתנדבתי בתנו לחיות לחיות עלה לי הפיוז לא פעם כשנתקלתי באנשים שפשוט זרקו את הכלב שלהם כאילו היה שקית חלב.

      תודה רבה על פוסט חשוב.

       

        22/6/09 22:00:

      נכון הוא שהכל יחסי.

      קיצוניות קשורה לנורמות חברתיות, לסיטואציה וכו'.

      ---

      מסכימה איתך כי:

       הדרך לגשר על הדברים , להגיע להסכמות, לשיתוף  -  הוא לא השלכת סטיגמות ותוויות זה על זה , אלא קבלת העובדה שהאחר שונה, וגם אם אינו חושב כמוך אין זה אומר שהוא כך או אחרת

      הבאת נושא מעניין וחשוב.

      אפשר לפתח עליו דיון ארוך. *

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין