היו היה שיר אחד

הוא יצא לחפש לו ילד.

הוא לא רצה לחפש לבד-

אז לקח איתו פרח ורד.

כשעבר אצלי -כשראיתי אותו,

קטן ונקי, טהור וברור-

ידעתי. יש מקום בשבילו.

מקום נפלא שבו הוא יגור.

אספתי אותו לתוך המחברת

בהמון זהירות, שלא יתפזר.

(נפרד הוא מהורד) פתחנו הדלת ,

ויצאנו לדרך בלב מזמר.

והוא שלך  כמו שמש, גשם, אוויר.

הוא ישאר אם תסכים. אם תרצה.

כי אתה בן בן קסם-עושה לשיר לשיר.

איתך- כך אמר- הוא מאד מרוצה.