אומרים שלכל בן אדם יש את הבחירה,
הוא בוחר אם הוא שט בים של חרא עם איים קטנים של טוב או שט בים של טוב עם איים קטנים של חרא.
אני יודעת שכמה רגעים של אושר יכולים בלי שום בעיה לכפר גם על חיים שלמים של סבל,
אם תשאל אותי החכמה היא לאו דווקא לדעת לאן אתה הולך ואיך ומתי אתה תגיע,
החכמה היא לדעת להנות מהדרך,
לדעת שאם היום היה קשה זה רק אומר שמחר יהיה יותר קל ואם לא מחר אז מחרתיים,
שאם עכשיו אמרו לך לא זה רק בשביל שאח"כ יגידו לך כן על משהו טוב יותר
שיש מצב טוב שלא לקחת בדיוק את הפנייה שהתכוונת לקחת בתכנון המקורי
ולהבין שזה לא באמת משנה כי יש אינסוף דרכים להגיע מנקודה לנקודה,
שככה זה כשאתה הולך למקומות חדשים שלא היית בהם מעולם...
יש מצב טוב שהדרך היא זאת שתחליט לאן אתה הולך ומה בכלל אתה מחפש,
ושכך או כך הסיכויים שלך יותר טובים בהרבה מאלה שלא מנסים
אין כל רע בעצבות, יש רגעים דפוקים בחיים, להלן איים קטנים של חרא, 
יש שטוענים שהעצב הוא כלי להעצמת האושר,
אי אפשר לדעת אושר אם לא חווים קצת חרא לפעמים.
בכלל כל אחד צריך קצת דרמות בחיים, זה נותן טעם להכל, יש אנשים שאומרים שזה מוציא דברים מפרופורציות,
שטויות, רגשות זה לא דבר פרופורציונלי...
מה שכן צריך לדעת להתייחס בהומור להכל, גם לדרמות,
אני לא חושבת שזה מוריד את מידת הרצינות שלהן או פוגע בכנות הרגשות המעורבות בהן,
זאת פשוט ברירת מחדל כזאת שצריך לאמץ כשמבינים שמשהו שנורא רצינו שיקרה לא הולך לקרות כמו שקיווינו,
וזה נכון להכל, מהדברים הכי קטנים ועד לאסונות הכי גדולים...
יש דברים שפשוט אין בכוחנו לשנות, טעויות שעשינו
וגם דברים שאנחנו יודעים שהולכים לקרות, זה לא שאני טוענת שאין טעם להילחם,
להפך אני חסידה גדולה של מאבקים עד טיפת האנרגיה האחרונה,
אבל בחיים צריך גם לקחת בחשבון את האפשרות שדברים לא יקרו כמו שאנחנו מתכוונים שהם יקרו
בסוף ולדעת להערך גם למקרים שכאלה. זה מפתיע אבל יש משהו מאוד מנחם ומרגיע בהבנה ובקבלה שכל דבר בחיים,
כמו תקופות טובות, ותקופות רעות, כמו רגעים של אושר, וכמו רגעים של חרטה, כמו גם החיים עצמם הוא סופי
תשמור לך על כמה חברים טובים קרובים,
כמה שזכרונות זה דבר חשוב, הם לא שווים שום דבר אם אין עם מי לחלוק אותם אחריי שעברו השנים.
בשלב מסויים החיים שלך יתהפכו מלחיות אותם ללהסתכל אחורה ולראות מה עשית ומה אתה הולך להשאיר אחריך...
אתה תצטרך להוכיח איכשהו לילד שלך שלא תמיד היית כל כך רציני ואחראי,
שלא צריך תמיד לדאוג כמו שאתה דואג, שלכל דבר יש מקום וזמן בחיים האלה,
ושגם אתה חיית פעם חיים אחרים, של התנסות וחוויות, של טירוף ושגעונות,
בשביל ללמד מישהו משהו על החיים האלה אתה צריך לדעת משהו,
ועל כל דבר שאתה טוען שאתה יודע אתה תדרש להראות תעודות, התמונות הן תעודות ההסמכה שלך בחיים האלה.

זהו יקירי, תאהב, תשנא, תשתנה, תיזכור איזה כיף היה פעם,
תדע שיהיה אדיר גם מחר, תרוץ, תרים ת'ראש תמיד, גם אם לפעמים תיפול עם הפנים לתוך החרא,
תקום ותשטוף אותם תן חיוך ותמשיך ללכת, כשיחזור לך הבטחון תחזור לרוץ...
תטפס על הרים, תירדם על החולות, תכיר מלא אנשים, אנשים זה דבר אדיר, יותר מכל הנופים שתראה בעולם.
בנות זה קצת שונה מאנשים..אבל זה גם אדיר, לא תמיד יהיה לך ברור מה ניהיה איתן ומה לעזאזל הן רוצות,
אתה תחשוב שחלקן זונות, כי הן יחתכו ממך ויתנו לך איזה הסבר תלוש למה...
הן לא, הן סתם מתוסבכות עם עצמן..
אתה גם תמצא את עצמך לא פעם בורח מהן כי הן יקבלו ממך את הרושם הלא נכון ויידרשו עליך בעלות.
אבל יום אחד אתה תתאהב יקירי באמת, והיא תאהב אותך בחזרה ואתה תדע את זה...
יקירי את הבחורה הזאת אתה תעשה מלכה.
זהו , הלוואי שיכולתי להשאר לראות אותך גודל,
אבל כמו שכבר אמרתי לך יש דברים שהם מעבר לכוחנו,
אני לא יודעת לגביי גן עדן ואלוהים, או גלגול נשמות ועולמות אחרים,
אני דיי בטוחה שראיתי מלאך פעם, אותי זה מנחם...