| אתה בטח כועס, או אולי אתה עצוב, אולי אתה שמח, רק אתה יודע איך אתה מרגיש אני כבר מזמן שכחתי. או אולי רק מנסה לשכוח ומעמידה פנים שאני לא חושבת עלייך. אני ממשיכה לחיות, האם זה פשע ? אולי רוע לב ? או שזאת פשוט הדרל שלי להתמודד ולהמשיך הלאה, אז כן, אני חיה. בלעדייך. ולמרות זאת אני לא מצליחה לשכוח אותך, כל פעם שאני מרגישה חזקה, שיש בי טיפה של כוח, כל פעם שאני מתקדמת טיפה אני מתחילה להרגיש אשמה. מי יודע אולי אני באמת אשמה, אשמה בחיים שלי, אשמה במוות שלך ? אולי אני מצטערת או מתחרטת, אולי אתה יודע בדיוק איך אתה מרגיש אבל לי אין מושג מה להרגיש ואיך. אני לא יודעת מה זה להרגיש, בעצם אני לא מרגישה דבר. לא שמחה ולא עצב, לא כעס ולא רגשות אשם, לא מאושרת וגם לא יודעת איך זה להיות מאושרת, לא בוכה ולא צוחקת, לא אוהבת ולא שונאת. פשוט כלום. אולי אתה אשם שאני לא מרגישה דבר, אולי זאת אני. ואם חושבים על זה, אז מי אני ? אני שלמה ? אולי אני מתפשרת ? לי אין תשובות, לך אין שאלות, אז אם לנו אין למי יש ? מי שואל שאלה, ומי מחליט מה תהיה התשובה ? ואחרי שהחליטו מי אמר שזו השאלה הנכונה ושזו התשובה המתאימה ? ואולי יש יותר משאלה אחת ? ואז בטוח שיש יותר מתשובה אחת. מי קובע מה מותר ומה אסור, מי החליט שלטעות חייביפ בשביל להבין. אולי הדרך הנכונה היא בכלל לא הדרך. מי אמר שלחטוא זה רע ? למה כולם הולכים בדרך הישרה ? מי באמת יודע את הדרך אל האושר ? ואם הוא יודע למה אף אחד לא באמת מאושר ? מי אמר שלהיות אמיתי חייבים, שכנות היא הדבר הכי חשוב, מי החליט מה זה אמיתי ומה לא ? לכל אחד יש אמת אחרת אין אמת אחת? נכון ? למה אני חייבת להחליט מה טוב בשבילי ? איך אני יודעת ? ואם בא לי להישאר מבולבלת ? מי אמר שאני מקולקלת ? אז אולי באמת עדיף, לא לשאול, לא לקוות, לא לרצות, לא לחלום. אבל אם זה מה שנכון אז עדיף לחיות ? זאת המסקנה. ביום שהוא לקח אותך. זאת המסקנה, זה מה שהוא החליט. הוא בחר בך, הפך אותך למלאך שלו. למה דווקא אתה ? היית טוב מידי ? מעולם לא עשית דבר רע ? למה אתה ? ועכשיו אתה שם, לבד. כל מי שאהבת, כל מי שאהב אותך נמצא כאן. אתה לא מתגעגע ? לא רוצה לחזור ? אפילו הסבר אין לי. וגם לא תשובות. השארת אותי לבד, שבורה. למה ? תיתן לי מוצא, תגיד לי איך ממשיכים ? מתי זה נהיה קל ? מתי הסבל הופך לנסבל ? מתי מותר לאוהב אחר ? אתה מנסה ללמד אותי לקח ? על מה ? מה עשיתי ? אהבתי אותך. זה פשע ? הייתי כולי שלך. זה רע ? ועכשיו אין מי שיעזור לי להתגבר עלייך, החברים, המשפחה, כולם הלכו. אין כאן אף אחד. לא יודעת במי לבטוח, במי להאמין, מי באמת כאן ומי לעולם לא יפגע בי שוב. תסביר לי מה נשאר לי מהחיים האלו ? איפה כל ההבטחות שלך ? איפה נעלמו המילים ? איפה האהבה שלך ? לאן נעלמו החיים ? רק תגיד לי דבר אחד , מי אשם ? אני, אתה או הוא ? |