תמיד היה לי שעון. תמיד.

יש אנשים שלא מסוגלים ללכת עם שעון, הם לא רגילים, זה מעיק להם על היד ובכלל, בשביל מה יש פלאפון? או אנשים עם שעון?

בכלל הקונספט של זמן לא ממש ברור לי ואם היינו, כולנו, מתעלמים ממנו הוא היה פשוט נעלם. מעט כמו חיים אתגר.

לפני שבועיים שברתי את השעון בתאונה טרגית, אך טרגית פחות מהתאונה בה כיבסתי את הפלאפון (הפלאפון מת, אבל נציג השירות של פלאפון אמר שאפשר לאכול מכרטיס הסים שלי, או את כרטיס הסים שלי. אחד משניהם).

אך אני סוטה.

השעון נקנה בהשקעה כספית לא מבוטלת, תוך תקווה לא מוסתרת שיורה על השעה הנכונה. אני סבור כי בין שעון לבעליו חייבת להתקיים מערכת אמון מוחלטת. אם אתה לא מאמין לשעון שלך בשלב זה או אחר, לא תאמין לו לעולם. תמיד יהיו ביניכם ספקות, "האם הוא מספר לי את האמת או רק חלק מהאמת?". עלי לציין כי מדובר בשעון של קנת' קול ועלי לשאול את עצמי (בקול) עם איזה שעון מסתובב המעצב האמריקני. מן הסתם רולקס.

באותו ערב נפרדתי מהשעון, לא לנצח אמנם, כי מהו זמן. הוא נפל, ראש קדימה, אל אי כשירותו הזמנית מגובה כיור המקלחת .

מה אגיד לכם, הסתכלתי עליו, הוא ניסה להזיז את אחת מידיו, כפרה עליו. זה נראה כאילו זה לקח שעות. כמובן שאיני יכול להוכיח זאת.

שמתי לב, כי אחד מהמחוגים השתחרר ממקומו, הספרה 2 - אחת משתי הספרות היחידות בשעון, התנתקה ממקומה והזכוכית נסדקה "טוב טוב" כמו שאומר חבר שלי בבואו לתאר זוועות עולם.

למחרת, עטוף שביזות וחסר כל יכולת לדעת מה השעה (אציין כי השמש זרחה), יצאתי אל הקניון. שמתי מבטחי במעבדה המתקנת. כעבור שבוע וחצי קיבלתי הודעה משמחת, חברי המתקתק תוקן ומחכה לי בחנות.

שמח וטוב לבב עשיתי דרכי לחנות רק כדי לגלות שהויזה שלי נותרה בבית, מבואס וכבד לבב עשיתי דרכי חזרה הביתה להביא אותה. הרגשתי שאני חייב, כי השעון חזר מתיקון, ולא היה לי זמן לבזבז, כי לא היה לי שעון, טוב אתם הבנתם.

נרגש עשיתי דרכי במעלה המדרגות הנעות, פסעתי אל תוך החנות. המוכרת, לא לגמרי אדישה להתרגשותי, הגישה לי את השעון. הוצאתי אותו מהשקית לבדוק שהכל תוקן כנדרש. אכן הכל תוקן.

אה רגע, משהו משך את עיני.

זוכרים את הספרה 2 שנפלה? והותירה את הספרה 1 מיותמת בראש השולחן? מקומה נפקד ובמקומה הדביק לו שם איזה שען חומד לצון מעין פס מתכת דמוי כסף, הדומה באופן מטריד לספרה 1.

אפשט - היכן שפעם נח המספר 12, שעל פי המסורת מציין את השעה 12, הופיע המספר 11, שבעדות מסוימות מציין את השעה 11.

הכיצד, הקשיתי. המוכרת הקשתה עוד יותר ואמרה כי ככל הנראה יש מחסור חמור בספרה 2 ולכן הוחלט לצ'פר אותי בשעה 11 כפולה. טוב זה המצב, אמרתי, יש מחסור בהכל. העניין יתוקן אמרה, מיד תוזמן הספרה 2 מחו"ל. בטוחני כי איני היחיד שנתקל במקרה שכזה והוא מעלה מספר תהיות: האם אכן ייתכן שבעקבות המשבר יהיה קושי להשיג ספרות?  כי אם כן אני מעדיף לדעת זאת עכשיו. והאם אין איזה מאגר בו שומרים ספרות? והאם ייתכן שיהיה קשה יותר להשיג את הספרה 2 מלהשיג מנת דם? והאם הייתי קורבן להונאת זמן? כלומר מה היה עלי לעשות כאשר המחוג הקטן מצביע בעקשנות על המספר 11 כאשר רק לפני דקה השעה הייתה 11:59? האם זה תופס כסיבה לאיחור? האם הרווחתי שעה או הפסדתי? ומה לעזעזל אני עושה ער בשעות האלה?