כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    55: שירה עברית

    1 תגובות   יום שלישי, 23/6/09, 14:05

     

    כ"ז בסיון התשס"ט  19.6.2009

     

     

    אנו ממשיכות במסענו בנבכי תרבותנו והיום נדבר על השירה העברית.

     

    כמו כל הדברים אצלנו – זה התחיל בתנ"ך... אני ממליצה בכל פה לקרוא בו ולהנות מן השירה הנהדרת. מתוך האוקיינוס הנרחב הזה, בחרתי ציטוט קצר מתוך פרק א' בספר הכי אהוב עלי:

     

    "1 דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם. 2 הבל הבלים, אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל. 3 מה יתרון לאדם בכל-עמלו שיַעֲמול תחת השמש. 4 דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. 5 וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם. 6 הולך אל-דרום וסובב אל-צפון, סובב סֶבֶב הולך הרוח ועל-סביבותיו שב הרוח. 7 כל-הנחלים הולכים אל-הים והים איננו מלא. אל-מְקום שהנחלים הולכים – שם הם שבים ללכת. 8 כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר, לא-תשבע עין לראות ולא-תמלא אוזן מִשֶמַע. 9 מה-שהיה הוא שיהיה ומה-שנַעשָה הוא שיֵעֲשֶה ואין כל-חדש תחת השמש."

     

    אין כל חדש תחת השמש. עולם כמנהגו נוהג... אני אוהבת את השירה הזו. השפה יפה כל כך. קחו, לדוגמא, את ספר משלי הרצוף בפניני החוכמה שבו. הנה תחילת פרק א':

    א  מִשְׁלֵי, שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד--    מֶלֶךְ, יִשְׂרָאֵל.
    ב  לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר;    לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה.
    ג  לָקַחַת, מוּסַר הַשְׂכֵּל;    צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵשָׁרִים.
    ד  לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה;    לְנַעַר, דַּעַת וּמְזִמָּה.
    ה  יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח;    וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
    ו  לְהָבִין מָשָׁל, וּמְלִיצָה;    דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְחִידֹתָם.
    ז  יִרְאַת יְהוָה, רֵאשִׁית דָּעַת;    חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ.

    ח  שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ;    וְאַל-תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ.
    ט  כִּי, לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ;    וַעֲנָקִים, לְגַרְגְּרֹתֶךָ.

    מאחר וזה רדיו ולא שיעור בסִפרות – לא אנתח באוזניכם את השורות הנפלאות הללו, אלא אסתפק בהפניית תשומת לבכם להקבלות. פשוט, תענוג. התנ"ך משובץ באלה. כאן התחיל הכל, בראשית ברא השם את השמיים ואת הארץ ובסוף את אדם וחוה וכשהתפנה מכל מלאכתו אשר עשה וראה כי טוב, נחה עליו הרוח והוא נטע בנו את ההשראה. כך נולדה השירה.

     

    מכל המשוררות האהובות עלי (ולדאבוני, אין לנו רבות), בחרתי להביא את לאה גולדברג, שהיא המשוררת הכי מולחנת אצלנו:

     

    לתמונת אמא

     

    תְמוּנָתֵךְ כֹּה שְׁלֵוָה – אַתְּ אַחֶרֶת:
    קְצָת גֵּאָה וּנְבוֹכָה עַל שֶׁאַתְּ – אִמִּי.
    מְלַוָּה בְּדִמְעָה וּבְחִיוּך מְוַתֶּרֶת
    וּמֵעוֹלָם אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת: "מִי?"

    לֹא תָּמַהְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ, עֵת בָּאתִי אֵלַיִךְ
    מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָמַרְתִי "תְּנִי!"
    אֶת הַכֹּל הֵבֵאת לִי בְּמוֹ יָדַיִך

    רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי – אֲנִי.

    וְיוֹתֵר מִמֶנִי אַתְּ הַיוֹם זוֹכֶרֶת
    אֶת יְגוֹן-יַלְדוּתִי, וְנַפְשֵךְ כְּבָר פָּתְרָה:
    עֵת תָּבוֹא אֵלַיִךְ הַבַּת הַבּוֹגֶרֶת,
    הִיא תָּבִיא אֶת יֵאוּש תּוּגָתָה שֶׁבָּגְרָה.

    כֵּן. אָבוֹא רְצוּצָה וְלֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ.
    לֹא אֶבְכֶּה בְּחֵיקֵךְ, לֹא אֶלְחַשׁ: "אִמִּי!"
    אַתְּ תֵּדְעִי:
    זֶה שֶׁעֲזָבַנִי הָיָה לִי יָקָר מִמֵּךְ

    וְלֹא תִשְׁאָלִינִי: "מִי?"

     

    ונסיים בשיר שלי (אם אין אני לי – מי לי?) המודפס על כריכת ספרי הראשון "סגול" הנחשב לרומן הלסבי הראשון בעברית:

    מעבירה אויר מיד ליד

    בין ידַי החידלון.

    מרחמת על עצמנו,

    גופי חידודין-חידודין.

     

    מה היית אומרת, לוּא

    הייתי מעבירה אהבה

    על חלקת כתפך,

    מקום בו נפגש צווארך הצחור,

    הברבורי,

    עם עצם הבריח?

     

    ידי מחליקה באויר,

    מתוה את מתאר גופך

    כמהה...

     

    שבת שלום מקציר הפואטית.

     

    שודר בקול ברלין

     

     

    קישורים:

    1.    קהלת פרק א' 

     

    2.    קהלת ויקי  

     

    3.    משלי  ויקי

     

    4.     משלי 

     

    5.     לאה גולדברג 

     

    6.     לתמונת אמא מלים 

     

    7.     סגול 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/10 23:42:
      מעבירה אויר מיד ליד
      בין ידַי החידלון


      איזה דימוי מופלא

      קול ברלין מקציר