כאב הוא תחושה שמתקיימת לאורך כל החיים ובכל זאת רובנו מצפים ליום שבו לא נרגיש יותר כאב. חלק מתפיסת הבריאות ואיכות החיים קשורה לחיים ללא כאב.

עבור רבים כאב הוא חולי, כאב הוא בלתי נסבל, הוא מעבר לכוחותינו, מפריע לנו לנהל את חיינו כפי שאנחנו רוצים.

כפועל יוצא מתפיסה זו  מתפתח פחד מכאב ברמה שלא מאפשרת להתמודד עימו.
במקום ללמוד להתמודד עם הכאב חלקנו מתעלמים ממנו, חלקנו נעשים היסטריים ממנו, חלקנו עושים כל מיני מניפולציות כדי לא לחוש כאב, ובכך מפסידים את האפשרות ללמוד ממנו.

איננו מזמינים כאב לחיים שלנו, אבל אם הוא כבר כאן, עדיף להפיק ממנו את המרב.

כאב הוא תחושה שדורשת את תשומת ליבנו. הכאב מצביע עבורנו של משהו שעדיף שנתייחס אליו. כאב אומר שמקום מסוים פגוע, ודורש שנעשה משהו בנדון.
כאשר הכאב הוא פיזי נדע שמשהו באזור זה לא מתנהל באופן הרצוי, כאשר הכאב הוא רגשי כגון עלבון, פרידה, נדע שיתכן שיש לנו עוד משהו לחוות . יש גם כאב שיצביע על סכנה, ויש כאב שיופיע כתוצאה מתפיסה או אמונה שגויה עבורנו.
פחד מכאב יוצר מצב שבו אנחנו לא באמת מתמודדים עם הכאב ובעצם נשארים איתו.
זאת אומרת משקיעים הרבה אנרגיה סביב הכאב שנשאר.

תהליך בשיטת גרינברג בכל נושא שהוא מלמד להתמודד עם כאב. כשמתמודדים עם הכאב, מרגישים יותר אנרגטיים, הביטחון העצמי שלנו עולה, והיכולת שלנו להתמודד עם נושאים שונים בחיינו גדלה.

שים לב לאנשים סביבך. כמה מהם יודעים להתמודד עם כאב? מי מהם סובל מכאב ראש קבוע, לוקח משככי כאב, והכאב חוזר שוב ושוב?
מי מהם סובל באופן קבוע מכאבי גב, מתעלם מהם, מנסה להתנהג כאילו אין כאב?
מי מהם מבקר רופא לעיתים קרובות מפחד שהכאב מעיד על משהו נורא שקורה בגופו?

מי מהם באמת שינה משהו בהתייחסות שלו, או בחיים שלו, באופן שהכאב נעלם?