שלחתי לעצמי גלויה מן העתיד זה לא היה נחמד זה היה טיפה מטריד מכל מה שהייתי לא נותר אף לא שריד חזק אבל לבד לבד אבל תמיד
נכנסתי אל החדר אמרתי לה : "נגמר" יצאתי החוצה חופשי ולא מאושר לבשתי על עצמי פרצוף של תג ייאוש נמכר מלמלתי : "אין מה לעשות... זה העולם אכזר... "
תהיתי ובהיתי לתוך הקופסאות מלאות באנשים מלאות במועקות שלחתי יד אל הירח ולא כדי לתפוס זו הייתה מן עמידה כזאת בשביל שלא אקרוס...
והלילה כמו בריכה גדולה שמתמלאת באור של פנסים שבורים וזאת כדי שאזכור איפה התחלתי והיכן אני אגמור איפה התחלתי והיכן אני אגמור
* כל הזכויות על המילים הלחנים והשירים המופיעים בפוסט זה כמו גם באחרים שייכות לדני גלבוע(c) אלה אם כן צויין אחרת. |