כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילה שלי

    ארכיון

    0

    האורלוגין של סבא שלי סוגר מעגל

    16 תגובות   יום רביעי, 24/6/09, 21:30
    אמא שלי,האחת והיחידה ,שובבה עד גיל 95, שתמיד היתה מוכנה להתפקע מצחוק, ואני מתכוונת לכל הקטע,שאגות שמחה,הסתרת החיוך בקושי, כי יש גבול, וכן.....ריצה לשירותים, האישה הזאת ממש נפרדה לאחרונה מעולמנו ויצאה למסעה אל עבר עולם טוב יותר. האורלוגין של סבא שלי, עם צלילי הביג בן הלונדוני במדוייק עד כדי פליאה, יגיע לביתי. ממש כמו שאבא שלי בזמנו היה זה שהתנדב לארח את האורלוגין בביתנו, כך גם אני בחרתי בו. מאז אני ממתינה לו בקוצר רוח. לא ברור לי איך התוכי שלי יחזקאל יקדם את צליליו, וברור לי שהשכנים בעלי האוזן הרגישה בשכונתנו יעשו לי את המוות.. הדרך הארוכה שעברנו האורלוגין ואני אינה מאפשרת לשנינו סוף אחר.


    ידידותנו,האורלוגין ואני, נרקמה כשהייתי ילדה עולת ימים שהגיעה לבית הסבא והסבתא בירושלים ליהנות מחופשת החופש הגדול.מבחינתי נסעתי לארץ הפלאות ורק משום ששמי אילנה ולא עליסה כולם דיברו עברית. סבא וסבתא שלי גרו בסביבה חרדית למשעי. יום אחד ירדתי למטה עם שמלה קיצית מתנפנפת. אברך משי בן 6 או 7 מילא פיו מים והתיז את כולם עלי. עד היום אני מתרחקת ממאה שערים. החיים של החילונים ברחוב ממש לא פיקניק.



    כששאלתי את חברותי למשחקים למה הן מאובזרות בגרבים בשיא החום ? "אלוהים שומר לנו מקום בגן עדן " ! היתה התשובה. "מה אתם אומרות, התפעלתי, באיזה שורה ? אין צורך לומר שהילדות נאספו אל ביתן כל עוד נשמה באפן של אמהותיהן, ואני נשארתי לשחק עם סבתא שלי, שהיו לה ספורי אימה אמביוולנטיים, שיכלו לעורר צחוק אם הם לא היו כל כך מפחידים. דוגמה ? יש לה נחש שחור שהיא מגדלת אותו במרפסת הקטנה של המטבח. עלי הוטלה החובה להניח לו אוכל ומים וממש לא להמתין לבואו.



    האורלוגין עמד בחדר שפנה אל הירדנים ימח שמם וזכרם כפי שאמרה סבתא שלי בהתכוונות יתרה. תריס המרפסת הכיל חור שיצר בו כדור ירדני, להורות לי כמה מסוכנים יכולים להראות החיים עם תריס פתוח. האורלוגין היה סוג של קומיק רליפ בחוויה האקסטטית של החופשה אצל סבתא שלי.


    כאמור לאחר מותה, הוא עבר עם סבא שלי אלינו לתל אביב. כילדה מבית טוב היה עלי לשוב הביתה בשעות מסויימות. תמיד חיכיתי בהתרגשות מסוימת בחדר המדרגות לשעה העגולה. האורלוגין היה משמיע את הצלצול של הביג בן במלואו בתוספת פעימות השעה. בחצות לדוגמה, היה לי מספיק זמן להכניס את המפתח לחור המנעול, לפתוח את הדלת, לרוץ לחדרי, לפשוט את הבגדים ולהתכרבל, כאילו ישנתי כך כל החיים. זו היתה אגב הכנה מצויינת לטירונות.


    כשנסעתי ללונדון לראשונה בחיי לפני הגיוס לצה"ל לא האמנתי למשמע אוזני. האורלוגין המתוק שלי, עשה את כל הדרך, כדי שבלונדון אני ארגיש כמו בבית.


    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/09 09:43:

      צטט: Emilia 2009-08-24 13:20:52

      סליחה על סקרנותי,  

      מוצא משפחתך?

      מקור וגיל האורלוגין?

       

       משפחתו של אבא שלי מקורה בירושלים. אני דור 11 למשפחה

      שמיסדיה הגיעו מרוסיה.

      האורלוגין בן 150 שנה. הוא נוצר בגרמניה כהעתק של ווסטמיניסטר

      אגב השען תיקן אותו והחזיר לו את ימי תפארתו. הוא מנגן כל רבע שעה

      את המנגינה של הביג בן בווסטמינסטר לונדון. סוג של מנגינה מתפתחת

      עד שהיא מגיעה לשיאה בשעה העגולה.

      הגונגים שלו עשויים כמו מיתרים ופטישים של פסנתר

      הנועם שהוא משרה בכל רבע שעה מתוק מאין כמוהו.

      שאלת שתי שאלות קצרות קבלת פוסט

      אני פשוט מאוהבת 

        24/8/09 13:20:

      סליחה על סקרנותי,  

      מוצא משפחתך?

      מקור וגיל האורלוגין?

        2/7/09 20:00:

      צטט: aviev2 2009-07-01 18:41:16


      מצטער על מותה של אימך אליענה.

       

      גם אם קיבלה מתנה לחיות שנים רבות טובות

       

      לאבד אם זו אבידה גדולה.

       

      סיפורך מאד יפה

       

      והאורלוגין תמיד היווה אטרקציה לילדים ( ואלי לא רק)

       

      ומקור לסיפורים ולנוסטלגיה במיטבה..

       אני מודה לך אביב על התייחסותך למותה של אמי. אני בכלל לא מרגישה את האובדן עדין. היא כל כך נוכחת בחיי.

      ובעניין האורלוגין אין צודק ממך

      תודה

       

        1/7/09 18:41:


      מצטער על מותה של אימך אליענה.

       

      גם אם קיבלה מתנה לחיות שנים רבות טובות

       

      לאבד אם זו אבידה גדולה.

       

      סיפורך מאד יפה

       

      והאורלוגין תמיד היווה אטרקציה לילדים ( ואלי לא רק)

       

      ומקור לסיפורים ולנוסטלגיה במיטבה..

        30/6/09 02:36:

      צטט: michal-pr 2009-06-30 02:33:05


      איזו רגישות. אני מתגעגעת בשבילך. אני נפרדתי מסבתא שלי לפני למעלה משנה, ומסבא שלי הרבה קודם. אני כל-כך מתגעגעת להמון דברים. ואני עוברת ליד ביתם, שהיה לפחות, כמעט כל יום. הם גרו בתל-אביב. בתקופה הראשונה הייתי חולמת המון על הבית. ועד היום מתגעגעת. קבלי כוכב להזדהות.

       

       את מתוקה, תודה

        30/6/09 02:33:

      איזו רגישות. אני מתגעגעת בשבילך. אני נפרדתי מסבתא שלי לפני למעלה משנה, ומסבא שלי הרבה קודם. אני כל-כך מתגעגעת להמון דברים. ואני עוברת ליד ביתם, שהיה לפחות, כמעט כל יום. הם גרו בתל-אביב. בתקופה הראשונה הייתי חולמת המון על הבית. ועד היום מתגעגעת. קבלי כוכב להזדהות.
        27/6/09 14:53:

      צטט: פ.ר. 2009-06-26 21:03:18

      סיפור יפה ! לי אין כאלו סיפורים ... ובזה "המיוחד" שבאמתחתך!
      תודה.

       

       תודה לך, כיף גדול כשיש ספור יפה. וגם לך יש ספורים יפים שלך, על מוסיקה קלאסיםת ובטח עוד, שלי אין, ובזכותך כל כך ניהנית.

        26/6/09 21:03:
      סיפור יפה ! לי אין כאלו סיפורים ... ובזה "המיוחד" שבאמתחתך!
      תודה.
        26/6/09 00:38:

      צטט: SARI 2009-06-25 23:15:40


      כתבת נהדר!

      תודה לך

      שרי

       

      היי שרי

      תודה חמה לך על התייחסותך

        25/6/09 23:15:


      כתבת נהדר!

      תודה לך

      שרי

        25/6/09 15:47:

      צטט: ~רחל~ 2009-06-25 14:24:31

      חמי היה שען והותיר כמה שעונים מפוארים שמפוזרים בבית, אבל הם נורא שקטים

      יופי של כתיבה. נהניתי :)

       

       

      תודה תודה :-)
        25/6/09 14:24:

      חמי היה שען והותיר כמה שעונים מפוארים שמפוזרים בבית, אבל הם נורא שקטים

      יופי של כתיבה. נהניתי :)

        25/6/09 13:53:
      איזו אמא כיף גדול. אוסף מצוין לכל הדעות. אני חושבת שגם ההחלטה להעניק שעון לכל בני המושב החלטה גדולה ומתחשבת רטרואקטיבית. אנשים התרגלו לישון עם מהומת השעונים, חסרונם יורגש.
        25/6/09 09:34:


      לאמא שלי היה אוסף של שעוני אורלוגין .ככה שכל שעה עגולה הבית היה מתמלא בכל כך הרבה צלילים שכל המושב ידע בדיוק שעברה עלינו עוד שעה.

      בשבעה כשהיגיעו כל החברים לספר כמה היתה נפלאה נתתי לכל אחד שעון שיהיה לו חלק ממנה.

      לי השארתי שלושה לכל ילדה אחד.

        25/6/09 08:58:

      האורלוגין מגיע בשבוע הבא. השען (אלי) של השכונה מודע לגודל השעה. יכול להיות מאד שהוא יובהל לטיפול מיוחד בגלל טלטולי הדרך. אני הכי סקרנית לשמוע את תגובותיו של יחזקאל התוכי הגאון. אני רואה בעיני רוחי מופע הזוי של האורלוגין מצד אחד, ומצד שני יחזקאל עונה לו בדיוק נמרץ. תהיה שמחה גדולה. תודה חמה על התגובה המרגשת.

        24/6/09 22:09:

      טוב, קראתי פעמיים, נדיר אצלי, רק כדי להבין את הדרך שעבר האורלוגין במהלך חייך. האמת, נתפסתי בהתרגשות, כי הבנתי כמה חיים נלכדו בין פעמוניו ואיזה מטען הסטורי- קולקטיבי ואישי, הוא נושא. אז מתי הוא מגיע ואיזו קבלת פנים מחכה לו?