כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: מיתוס עשרת האחוזים

    50 תגובות   יום שבת, 11/8/07, 22:37

    כששואלים אותי מה אני עושה למחייתי ואני עונה "חוקרת מוח", השאלה הבאה היא בלתי-נמנעת: האם זה נכון שאנחנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו?
    התשובה היא: לא, ממש לא, בשום פנים ואופן לא.

    לא ברור כיצד ומתי נוצר המיתוס האורבני הזה. יש הטוענים כי מקורו בשיבוש ציטטה של אלברט אינשטיין. אחרים מייחסים את הטענה לוויליאם ג'יימס, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, שכתב ב-1908 "אנחנו משתמשים רק בחלק קטן של הפוטנציאל המנטלי והפיזי שלנו" (The Energies of Men, p. 12). ממצאיו של קארל לאשלי, שדיווח בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת כי למרות שהסיר חלקים ניכרים מקליפת המוח של חולדות הן הצליחו ללמוד מחדש מטלות מסויימות, תרמו לא במעט להשתרשות הטענה.

    למרות העדויות המדעיות הרבות נגד הטענה השגויה והמקוממת הזאת, היא ממשיכה לככב בדיווחים רבים בתקשורת, בספרים פופולריים וכמובן בפרסומות.

    בפוסטים הבאים אשתדל להפריך את הטענה באמצעות ממצאים עדכניים, אבל אקדים ואומר שכפי שמוכיחים מחקרי הדימות (נדמה לי שבעברית fMRI תורגם ל"דימות תהודה מגנטית תפקודית"), אזורים רבים במוח פעילים גם בזמן מנוחה ושינה.

    ובכלל, מה פירוש הטענה? שאם נסיר בניתוח 90% מהמוח עדיין נמשיך לתפקד? והרי לפגיעות מוחיות נקודתיות יש תוצאות הרסניות (שבץ, מחלת פרקינסון). מאידך, ישנן עדויות על התפתחות שכלית וקוגניטיבית תקינה של ילדים חולי אפילפסיה שעברו hemispheroctomy, דהיינו מחצית ממוחם הוסרה בניתוח.

    הגודל כנראה כן קובע: מוח אנושי ממוצע שוקל 1.5 ק"ג ומכיל 100 ביליון תאי עצב. עשרה אחוזים, דהיינו 150 גרם, הם המשקל הממוצע של מוח כבשה.


    So it's up to you to Use it or Lose it

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/5/12 17:16:

      אני מקבל את הטענה שבחינת IQ בסך הכל מודדת את היכולת לעבור בחינת IQ.

      בכל זאת ראיתי הוכחות (1962 Eysenck )שהכנה ותרגול של בחינות IQ עשוי לשפר את התוצאות בכ 20 נקודות.

      לתחושתי אנחנו באמת משתמשים בחלק לא גדול מדי של ה CAPACITY שלנו. אני חושב שרובנו - אם באמת נתאמץ נוכל להגיע לביצועים טובים יותר די בהרבה.

      לי זה אומר שהאדם הממוצע מבזבז אחוז מסוים - לא קטן - של היכולת המנטלית שלו.

        25/2/12 18:51:
      אלומית, איך את יודעת שאת משתמשת ב-100% מיכולת מוחך ? מבחינה פילוסופית/תאורתית (כי לא עשיתי ניסוי שיוכיח), אם אדם השתמש ב-100% מיכולת מוחו הוא ימות כפועל יוצא מכך.
        17/10/10 10:51:
      אני חושב שהטענה בנוגע ל 10% מדברת על ניצול הפוטנציאל. אין הדבר כפשוטו שאזורים נרחבים מהמוח "כבויים" הטענה היא שאותם אזורים יכולים לעבוד הרבה, אבל ממש הרבה יותר טוב.
        24/3/10 16:20:
      I choose to use it  *   תודה על פוסט מאלף ומאיר עיניים!
        29/8/09 01:46:

       

       פרופ' אלומית ישי היקרה

       

      אכן הפרכה של אמת כל כך "ידועה" שכבר לא מהרהרים אחריה.

       

      ראשית ברור כי לא ניתן לדבר על אחוזי שימוש במוח כאשר המספר המוחלט של תאי המוח, אינו אלא הערכה גסה. (בספרות המגוונת ניתן למצוא מספרים הנעים בטווח של 50% הפרש)
      שנית, האם מיתוס 10% אינו מבלבל בין אחוז התאים במוח הנמצאים בשימוש לבין אחוז הפוטנציאל של הקשרים האפשריים הנמצא בשימוש.

      האם אין זה נכון שאנו משתמשים רק בחלק (ולצורך העיניין לא חשוב כמה אחוז מהווה החלק) מהפוטנציאל המוחי, כלומר מפוטנציאל הקישורים האפשריים? האם אין תפיסה זאת עומדת בבסיס המושגים רזרבה מוחית?

       

      אשמח להכיר את תשובתך

       

      רוני

       

       

      10 אחוזים בלבד???. אצל הרוב זה הרבה פחות...
        19/4/09 14:58:

      צטט: אלומית ישי 2009-04-19 09:20:46

      מחקרי הדימות המודרניים מלמדים שגם ביצוע מטלה קוגניטיבית פשוטה "מדליק" אזורים נרחבים במוח, הס מלהזכיר את העובדה שגם בזמן "מנוחה" אזורים רבים במוח פעילים...

       

       זה עדיין לא סיפק את סקרונותי...

      גם אם זה "מדליק" איזורים נרחבים במח, האם זה אומר כי אזורים אלו פועלים ב- 100% מיכולתם ותפוקתם?

      הייתכן כי האיזורים "עובדים" רק ב - 0.1% ?

        19/4/09 09:20:
      מחקרי הדימות המודרניים מלמדים שגם ביצוע מטלה קוגניטיבית פשוטה "מדליק" אזורים נרחבים במוח, הס מלהזכיר את העובדה שגם בזמן "מנוחה" אזורים רבים במוח פעילים...
        18/4/09 19:13:

      אז בכמה מיכולות המוח אנחנו כן משתמשים?

       

       

        15/3/09 14:36:


      למיטב זכרוני יש מתאם בין גודל החיה ובין גודל המוח הנדרש לתפקודה. המתאם הזה נמצא גם ביונקים, כך שאי אפשר להשוות אבסולוטית גודל מוח. אם אינני טועה, החזקה היא שני שליש, ויש מספר יונקים העוברים את האדם מעבר לקו הממוצע - אחד מהם הוא דולפינים.

        4/3/09 19:42:


       ואולי הכבשה משתמשת ב10% ממוחה, כמסת המוח של עכבר, והוא בחלק דומה של מוחו, כגודל מוחו של דג זהב, שלא זקוק ליותר ממשקל מוח פעיל השווה לזה של זבוב, וכו'?

       מאחר וטרם הזדמנה לי גישה לציוד המתאים לביצוע בדיקת fMRI בכל בעלי החיים האלו (הזבוב זז כל הזמן) אקבל בינתיים את טענתך...

      צוחק

        23/1/09 17:43:
      מוח ממוצע שוקל 1.3 ק'ג ומהווה 2% ממשקל הגוף.
        23/1/09 15:57:

      הנה שאלה בדרך לניסיון שלך להוכיח שהטענה מופרכת.

       

      כיצד הגיוני שאיבר מסויים(במקרה הזה-המוח)שמהווה רק 5% מכלל מסת הגוף  משתמש בחלק ניכר מן האנרגיה והחמצן שהגוף מפיק בזמן שהוא מנצל "רק" 10% ויש מי שאומר פחות מכך.

      הרי מבחינה הישרדותית ואבולוציונית , חלוקה כזאת היא אינה הגיונית כלל.
      תחשבו על זה.

        23/1/09 11:28:


      תכנים מרתקים!!! תודה.

       

      מיכל

        4/11/08 21:13:


      האמת אני לא לגמרי מבינה. וזאת כי לדעתי כאשר אומרים שאנו משתמשים רק ב10 אחוז מהמח שלנו,

      לא מתכוונים פיסית אלא פוטנציאלית.

       

      ולהגיד שהגודל כן קובע עוד יותר מפתיע. שכן ידוע שלגברים יש בממוצע מח יותר גדול מאשר לנשים.

      ושהראיות בשטח סותרות חד משמעית הנחה זו-;)

        9/6/08 10:43:

      אנסה לאתגר.

      במדעי המחשב אלגוריתמים שונים עשויים לספק פתרון לאותה המטלה, אך בזמן ריצה  ובסיבוכיות זיכרון שונה. אלגוריתם טוב, אם כן, יספק תשובה לבעיה בזמן ריצה ובזיכרון נמוך. לעיתים האחד בא על חשבון השני ואז המשתמש הוא זה שצריך להחליט מהו הטרייד-אוף. שימי לב שהדיון אינו נוגע בכלל לשאלה על איזה מעבד חומרה רץ האלגוריתם.  

       

      השאלה היא באם מסיבות שונות (למשל אבולציוניות)  מוחנו אשר עשוי לפתור בעיה ולהשתמש לשם כך במנגנון חישובי מהיר ויעיל מעדיף דווקא להשתמש במנגנון חישובי יותר מסורבל. כך אני  לפחות תופס את הטענה. נדמה לי שיש בה מעט מן האמת, אני מניח שחלקנו נתקלנו באנשים בעלי יכולות מדהימות (כמו זיכרון פנומנלי). לעיתים יכולת אלו באו על חשבון משהו אחר (למשל אינטיליגנציה רגשית). 

       

        4/6/08 00:13:
      מפי שלוש? זה אולי הגיוני.. יתכן בהחלט שפי שלוש יותר חכם להיות לוויתן, מבן אדם. לו יש פה בחירה.
        3/6/08 16:43:

       

      צטט: אורני ד. 2008-06-01 11:41:53

      שאלה:

      אם הגדל לא קובע, (באמת לא?) אז האם פרה חכמה יותר מכלב? פיל מדולפין?

      זה ממש מדד? (או שרק חיזקת מיתוס מופרך אחר?לשון)

       לפי המדד הזה הלויתן חכם הרבה יותר מהאדם! פי שלוש לפחות.

        1/6/08 11:41:

      שאלה:

      אם הגדל לא קובע, (באמת לא?) אז האם פרה חכמה יותר מכלב? פיל מדולפין?

      זה ממש מדד? (או שרק חיזקת מיתוס מופרך אחר?לשון)

        31/5/08 23:57:

      הכי עצוב שעדיין משתמשים ב"נתון" של שימוש רק ב10% של המח בכל סרט וסדרה ויותר עצוב שלאנשים זה נשמע הגיוני...

        27/3/08 02:40:

      וואוו,

       

      מרתק,

       

      רק עכשיו גיליתי אותך,

       

      לא מבינה למה לא מספרים לי שום דבר,

       

      אז כוכב, ואני נשארת

       

      הולכת לצלול בשאר הפוסטים שלך

        25/3/08 09:15:
      בהינתן העובדה הביולוגית הפשוטה שהמולקולות והתאים שבגופנו מתחלפים כל הזמן, השאלה "מיהו האני" היא שאלה פילוסופית.
        25/3/08 01:37:

       

      צטט: אלומית ישי 2008-02-05 10:00:56

      המוח האנושי הוא נזר הבריאה, קרי האיבר הכי מורכב ומסובך ביקום, כיון שמכיל ביליוני תאי עצב ותאי תמיכה וכל תא מחובר למשנהו באלפי נקודות מגע.  כמו כן אספקת הדם למוח מגיעה דרך "צנרת" מרושתת ומורכבת ביותר.  בהינתן האנטומיה המופלאה הזו, אני בספק אם גם בעוד 500 שנים נוכל לייצר "חלקי חילוף" למוח ולבצע השתלות מוח...

      כן, אבל את מתחמקת מהשאלה.

      גם אי אפשר לרכב על  קרן אור.

      השאלה היא: אפשר להחליף לי אצבע

      ואני נשאר אני.

      איפה במח אני?

      את עצב הראיה אפשר להחליף,

      ואני נשאר אני?

      את מרכז הרעב אפשר להחליף

      ואני נשאר אני?

      (אם כי, במקרה שלי, זה לא בטוח).

      איפה אני?

      יש אני?

        25/3/08 01:35:

      אני לא מבין

      איך אנשים יכולים להאמין

      בתיאורית עשרת האחוזים.

      ברור לגמרי שהמספר הוא שנים עשר!

      :-)

        19/2/08 03:37:

      אני חושבת שענין ניצול ה-10% הוא מטפורה לכך שאנחנו מבזבזים חלק ניכר מזמננו, מכוחותינו, מיכולותינו.. על שטויות 

       

      ואולי רק ביטוי להרגשת האשמה שלנו, שהרי לו רק קצת התאמצנו יכולנו יותר, כי כולנו רוצים להיות סיפור הצלחה, וכולנו מרגישים קצת לוזרים

       

      טוב, אולי לא כולנו...:))

        5/2/08 10:00:
      המוח האנושי הוא נזר הבריאה, קרי האיבר הכי מורכב ומסובך ביקום, כיון שמכיל ביליוני תאי עצב ותאי תמיכה וכל תא מחובר למשנהו באלפי נקודות מגע.  כמו כן אספקת הדם למוח מגיעה דרך "צנרת" מרושתת ומורכבת ביותר.  בהינתן האנטומיה המופלאה הזו, אני בספק אם גם בעוד 500 שנים נוכל לייצר "חלקי חילוף" למוח ולבצע השתלות מוח...

      כדי לקרוא כתבה מרתקת זו עשיתי שימוש ב100% של מוחי המדולל ונשארתי פעור פה. האם תוכלי לתת תשובה מה קורה (אם באמת זה אפשרי) במידה ומשתילים במוח חלק של תורם? האם הוא יאבד את זהותו? האם לזכרון שלו תתווסף מחשבה של מישהו אחר? ממש מרתק אותי העיסוק שלך ואני מלא הערכה על הצגתו בבמה זו.

      תודה

        10/1/08 22:05:

      נקודה חשובה נוספת.

       

      יש מחיר לכל דבר.

      יותר יצירתיות (קרי, שימו7ש עודף בהציספרה הימנית, אם נקבל את הפוסט שלך בנושא) תבוא על חשבון מיומנויות של ההמיספרה השמאלית. ויכול להיות שבסך הכולל האדם יפסיד.

       

      לכן גם כל סוג של "שיפור" החשיבה גורר במידה זו או אחרת ניוון של סוגי חשיבה אחרים.

       סביר שיש סוגי שיפורים שמוסיפים בסך הכל, אבל זה לא רווח בלי מחיר....

       

        26/12/07 21:51:

      אותי הנושא הזה של חקר המח

      מרתק..

      תמיד קורא ותמיד לא זוכר אף אחד מהמושגים שחשבתי שכבר הבנתי.

       

      בכל מרקרה (ההנהלה מחייבת) לא ברור לי איך כל כך הרבה אנשים מתעניינים בזה

      לדעתי יש פה קונספירציה ושווה לשלוח נציג, למשל אותי, שיחקור את המח שלך. 

        30/11/07 19:32:

      את יודעת משהו, מנחם לדעת שלפחות במקרה הזה אנשי המקצוע בעצמם (כמוך) לא נופלים אל מיתוסים כאלה..

      מסתבר שזה לא מובן מאליו. למשל בכל הקשור לזכרונות מודחקים, מרבית המטפלים (קרוב ל 80% פסיכולוגים ופסיכיאטרים כאחד) מקבלים את קיומה של התופעה כעובדה בעוד שאם בוחנים מחקרים אמפירייםמוצאים מעט מאוד חומר התומך בקיומה. למעשה יש מחקר אמפירי אחד בלבד התומך בנושא (מ 1993 אם אני זוכרת טוב), וכל שאר המחקרים נתלים בו. על המתודולגיה שהשתמשו בה במחקר הזה ועל ניסוח השאלונים עדיף בכלל לא להתחיל לדבר..

       

        30/11/07 16:45:
      אני שמעתי מתישהו על זה שיש חולים עם מיימת במוח וכתוצאה מכך יש להם "פחות מוח". עם זאת הם יכולים להגיע לתפקוד סביר. יש באמת משהו כזה?
        28/11/07 10:40:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-08-15 00:28:38


      יש דיווחים רבים על אנשים בעלי כוחות על-טבעיים, מדיומים וחוזי עתידות  למיניהם  -- לא ידוע לי על מחקר מדעי בו נבדקה פעילות מוחם. 

       

      אורי גלר, אגב, סירב לעבור סריקה מוחית...

      יש קוסם אמריקאי בשם רנדי שהקים קרן בה הפקיד מיליון דולר שינתנו לכל אדם שיוכיח שיש לו כוחות על טבעיים בניסוי לפי תנאיו, באחד הפוסטים שלי שניקרא "הזכות להאמין" יש לינק לכל המעונינים בכסף.

      לדעתי הכוונה שאני משתמש רק בחלק קטן מהפוטנציאל של המח שלי היא, שהמח עוסק ברגע זה שאני כותב את תגובתי במיליון פעולות שונות שקשורות לתפקודי הגוף השונים, בזמן שאני מודע רק לחלק קטן מהם, לדוגמא לכתיבה שלי ולשטף התודעה, ולצורך להביע לתקן ולדייק ברעיון שאני מעוניין להעביר , אך רוב הפעילות היא אוטומטית

      למה יש לי תחושה שעליתי על מוקש מתלבט אאאוצצ

        15/8/07 00:28:


      יש דיווחים רבים על אנשים בעלי כוחות על-טבעיים, מדיומים וחוזי עתידות  למיניהם  -- לא ידוע לי על מחקר מדעי בו נבדקה פעילות מוחם. 

       

      אורי גלר, אגב, סירב לעבור סריקה מוחית...

        14/8/07 22:52:

      גם אני שמעתי את האימרה לגבי ניצול 10%.

      זה מתחבר אצלי להקשר של האורז בדיוק: יתכן והכוונה היא שאולי ישנם שימושים שאנו מסוגלים לעשות עם המוח, שיכולים לגרום בדיוק לזה (השחרת האורז), אך הם לא הובנו מדעית עדיין, ולכן לא מתוארים במחקר.

      היתכן?

       

        13/8/07 21:08:

      אני שמח לראות שמחזירים לווילאם גיימס את המקום הראוי לו בתחום הפסיכולוגיה ומזיזים משם את היהודי ההוזה.

       

      בכל מקרה, הנה ניצול מלא של כל המוח:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=90524

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=93150

       

      תהני

        12/8/07 15:18:

      יש הרבה שהיו שמחים למוח של כבשה. (ולא מהבחינה הקולינארית)

        12/8/07 06:26:
      ברוכה הבאה לקפה. נראה לי שהולך להיות כאן ממש מעניין וברמה!
        12/8/07 03:07:
      מעניין לך, מעניין להם, מעניין לי. תודה!
        12/8/07 02:59:
      תודה ששאלת: אני משתמשת בבני אדם ובשיטת הדמיה בלתי-חודרנית (fMRI).
      הנבדקים שלי, לרוב סטודנטים בריאים בני עשרים עד שלושים, שוכבים במגנט ובזמן שמוחם נסרק הם צופים בגירויים ויזואליים מעניינים, כגון פרצופים של ידוענים או יצירות אמנות, ומבצעים מטלות קוגניטיביות שונות.  הסריקה בטיחותית והנבדקים מקבלים תשלום על ההשתתפות במחקר. 
        12/8/07 02:26:

       

      צטט: רמי הסמן 2007-08-12 00:50:22

      אלומית אהלן! מזל טוב על הבלוג, הפוסט הראשון, התמונה והכל! אהבתי את הפוסט, תחילתו של דיון מרתק.

       

       כן, זה אחד התירוצים שאנשים אוהבים לאמץלהצדקת השימוש הנלוז (ולמזלנו - המועט) שהם עושים במוחם (ובעיקר משתדלים להימנע מטעויות, ובעברית: "לא לצאת פראייר"). קשה לי לדרוש תשובה חיובית לשאלה אם את משתמשת בחולדות או חיות אחרות, אבל אשמח לדעת שקראת גם את "החולדה" של גינטר גראס.

      המשיכי לעניין, ונמשיך להתעניין!

      תודה. 

        12/8/07 00:50:

      אלומית אהלן! מזל טוב על הבלוג, הפוסט הראשון, התמונה והכל! אהבתי את הפוסט, תחילתו של דיון מרתק.

       

        12/8/07 00:19:

      נו .......

      עכשיו מה? אז זה אומר שאני יכול לחשוב כמו 10 כבשים....  

       

      אני מרגיש כמו עדר. 

       

      מההההההה      מההההההההה

       

       

        11/8/07 22:48:

      איזה מזל...

      מחכה לקרוא את ההמשך - נשמע מרתק

        11/8/07 22:46:

      1 יהיה מענין מאוד לעשות MRI לחברי הכנסת שלנו, התוצאות עלולות להיות מפתיעות.

      2 יש הרבה עדויות רפואיות לאנשים שנולדו בלי חלקים שלמים במח, לא מזמן פורסם סיפור רפואי של בחור שנולד עם מח קטן במיוחד והוא מתפקיד כרגיל.  

      פרופיל

      אלומית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין