כותרות TheMarker >
    ';

    הספק גבוה

    הגיגים על החיים, טיולים בארץ ובחו\"ל, צילום, קריאה והתפתחות אישית, פאזלים, ספורט אתגרי, אימון, תשבצים ועבודה עם אנשים, בדיקת גבולות והרבה חלומות, ואולי גם קצת תובנות והשראה, אז צריך להספיק הרבה כי \"כולנו נמות בסוף, אבל מעטים מאיתנו חיים באמת\"

    ארכיון

    תרומת אברים – מנקודת מבט אישית

    2 תגובות   יום רביעי, 24/6/09, 22:47


    בימים אלו אנו מציינים 8 שנים לתרומת הכליה ממני אל אימי, חשוב לי להעלות למודעות ולדיון ציבורי נושא שמעורבים בו הרבה צביעות וגלגולי עיניים...

      

    במשך למעלה משש שנים אימי עברה טיפולי דיאליזה והמתינה לשווא ברשימת ההמתנה להשתלת כליה – רשימה אין סופית ללא תזוזה כמעט, מאחר וישראל נמצאת בין האחרונות במדינות המערב בנכונות לתרום איברים. 

     

    חשוב להבין כי טיפולי הדיאליזה וההמתנה אינם מצב סטאטי – מדובר בטיפולים שסוחטים את הגוף, בהמון מוצרים ומרכיבי מזון שאסור לגעת, ובכר נרחב להתפתחויות של סיבוכים שונים הנלווים לטיפולים, בקיצור תהליך דעיכה והידרדרות כמעט בלתי נמנע...

    חולים רבים בייאושם מנסים כל פתרון אפשרי כולל תשלום רב למתווכים מפוקפקים ונטילת סיכון בניתוחים במדינות עולם שלישי... וכל זה בסיוע כספי של קופות החולים וביטוחים רפואיים למיניהם המעדיפים להעלים עין מיעד התשלום העיקר להיפטר מעול מימון הטיפולים היקר!   

     

    הסיבה למצב העגום הזה הוא גלגולי העיניים והצביעות בכל פעם שעולה נושא עידוד תרומות איברים. צדקניים למיניהם שאינם מודעים לסבל החולים ולחוסר האופק במצבם, מצווחים על "מכירת איברים" , "סחר באיברים" וכך מטרפדים כל ניסיון להסדרת הנושא בתיווך ממלכתי, ומונעים כל רעיון להטבה חוקית לתורמים בכדי לעודד תרומה מן החי. ולוואקום הזה נכנסים כל מיני מתווכים ורמאים המנצלים את המצב חסר התוחלת של הזקוקים לתרומה.

    לאחר שהבנתי את המצב ואת חוסר התקווה, התחלתי לבצע בדיקות התאמה ולברר ביחד עם אשתי את הסיכויים והסיכונים בניתוח מסוג זה, בעצה אחת עם הרופא המטפל ועם אשתי קבלנו החלטה שאנחנו לא יכולים שלא לתרום את הכליה, השלב הקשה היה לשכנע את אימי להסכים לקבל את הכליה ממני, היא לא הייתה מוכנה בשום אופן שאעבור ניתוח בשבילה, רק לאחר מסע שכנועים רב וכשהובהר לה שאם לא תלך עכשיו למהלך הזה, יתכן שגופה כבר לא יוכל לקבל תרומה אחרת, נאותה אימי ללכת למהלך. 

    זכורות לי לרעה כל אותם ועדות רפואיות למיניהם שנאלצתי לעבור בכדי "לקבל אישור לתרום", כל מיני פסיכולוגים ניסו לתהות על מניעי ואם קבלתי הטבה כל שהיא – כאילו שהמערכת משופעת בתורמים וכל שנותר לועדות הוא לברור מתוכם... 

     

     

    בנקודה זו של לאחר 8 שנים, אני קודם כול רוצה להודות לבורא עולם על מצבה של אימי שהשתפר פלאים: ההידרדרות בבריאות כתוצאה מאותם טיפולים סוחטים נבלמה, והיום היא כבר אוכלת דברים ששכחה את טעמם ללא כל חשש J 

     

    באשר אלי למעט צלקת (שגנזה לי תוכניות שלא היו לי לדגמן בגדי ים), שתייה ובדיקות דם שנתיות כבר שכחתי מהניתוח... רמת האינטנסיביות של החיים שלי לא רק שלא ירדה, אלא אף נסקה (כי צריך להספיק יותר...חיים בהספק גבוה, לא?), בקיצור אין לי שום הגבלה. 

     

    אני מקווה שהסיפור האישי שלנו יתרום משהו לקידום הנושא, להעלאת המודעות לתרומות, לדיון ציבורי ובעיקר לתרומה מן החי בכדי להציל עוד נפש אחת. 

     

    רק בריאות,

    שימי

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/6/09 16:50:

      צטט: allong 2009-06-25 14:25:04

      WOW 

      ריגשת אותי.

      אתה אדם גדול וזכית - זכית בענק.

      גם הסובבים אותך זכו.

      כוכב קטן לכוכב ענק

      אלון

       

      אלון תודה על המילים החמות!

      זכיתי שיכלתי לעזור, והעזרה שלי הצליחה,

      אני מאמין שבסיטואציה דומה כ"א היה נוהג כמוני,

      כשזה מה שעומד על כף המאזניים, אי אפשר שלא לפעול כך.

      העלת הנושא למודעות חיונית לכל אלו שטרם זכו עדיין...

      שימי

        25/6/09 14:25:

      WOW 

      ריגשת אותי.

      אתה אדם גדול וזכית - זכית בענק.

      גם הסובבים אותך זכו.

      כוכב קטן לכוכב ענק

      אלון

      פרופיל

      shimbar
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות