הסוס שגמא מרחק רב באותו יום, גמע את המים בשקיקה, וכשגמר לשתות, נעצמו עיניו וקצב פעילות המוח שלו הואט בהדרגה ועבר תוך זמן קצר מגלי גמא לגלי דלתא, כלומר, הוא עמד ושקע בשינה עמוקה ללא חלומות.

הנסיכה אירמה מצאה מחוץ למבנה ההרוס פינה עם שטח מוצל, התיישבה והשעינה את גבה אל קיר לבנים שנראה לה יציב מספיק.

היא פנתה לנסיכה אזמרגד: "שאלת את עצמך למה נסיכות אף פעם לא שמחות?"

"הממ...," חשבה אזמרגד, "אולי בגלל שכל הזמן משגיחים עלינו בשבע עיניים ואומרים לנו מה לעשות?"

"יכול להיות שגם זה משפיע, אבל לדעתי באנו לחיים האלה עם ציפייה לפריבילגיות. אם אנחנו לא מקבלות זכויות יתר – אנחנו מתמרמרות. ואם אנחנו מקבלות – אנחנו רואות את זה כמובן מאליו. נסיכות אף פעם לא מרוצות."

"בטח יש משהו שיכול לעשות אותי שמחה!" אמרה הנסיכה אזמרגד, התיישבה ליד אירמה והתחילה לחטט בתוך תיק בד קטן, "אני רק לא יודעת מה. אבל אם אני אמשיך לדהור ולטייל בעולם, בסוף אני אמצא את האושר במקום כלשהו." היא שלפה סיגריה מגולגלת מהתיק והציעה לאירמה: "רוצה לעשן קצת?"

אירמה נענעה בראשה שהיא לא רוצה, ואזמרגד הוציאה מצת, הדליקה ושאפה פנימה. היא נשפה את העשן החוצה תוך כדי דיבור: "הייתי רוצה שתבואי איתי."

 "מה שאת אומרת הוא לא כל כך שונה מהציפייה שיבוא פתאום נסיך ויעשה אותך מאושרת. הנה, לפני כמה דקות האמנתי שזה מה שקורה לי. חשבתי שאולי המבוגרים צדקו בסוף, וככה זה קורה בכל האגדות. מגיע הנסיך בדיוק כמו שמבטיחים לכל נסיכה מהרגע שבו היא עומדת על דעתה."

"מה איתך? האמנת לשטות הזאת? הרי אנחנו נסיכות עם היגיון." אמרה הנסיכה אזמרגד ואז נאנחה: "אני חייבת לספר לך סוד. אני לסבית."

הנסיכה אירמה הניחה את ידה על זרועה של אזמרגד. "את לא היית צריכה לספר לי. זה ברור."

"ואני אוהבת אותך. גם את זה את יודעת?"

הנסיכה אירמה לא מצאה בתוכה מילים. אז הן ישבו ושתקו שעה ארוכה כשהן מתבוננות בצללים המתארכים.