שנינו הפוכים ,אני בשלי ואתה בשלך. יש לי עדיין רגש וזה יותר מגעגוע. זה בא ממקום פנימי, שלם ורגוע. כשאני מדמיינת את השמש אתה מדמיין כוכבים. המקום שבו הכרת יש בורות עמוקים אני הצמחתי כנפיים כדי שנעוף למרחקים.
כשאני מחייכת הפחד נסתר כשאתה חושב עליי, הלב שלך נסגר. דרך החושך, רואים את האור בחיים יש צער ויש גם שמחות
תקוות קטנות אצלי הלכו לישון מזמן אתה אף פעם לא שאלת לאן? שתי ידי החמות ,בשתי ידיך הקרות. מלטף עצמים בחלל עמום כדי לברוח כאילו לא היה כלום.
אפשר לקטוף מהאוויר את המילים שאמרנו ושוב לתקן את מה שהרסנו. במקום שבו תפרת משהו בי נפרם הרחוב שלי נסגר כי אתה נרדם. כשאתה הסתכלת השפלתי מבט כשאני באתי הלכת לבד.
רוחות מלחמה איפה התקווה? מחסיר נשימה, רואה ויודע,
שנינו הפוכים , אני בלילות ואתה בימים זה היה פעם כשנפגשנו בזמנים שונים.
|