כותרות TheMarker >
    ';

    מקפיאה את הבמיה

    התנ"ך של הבלוגר

    25 תגובות   יום שבת, 11/8/07, 23:23

    תורה

    בראשית קם בן אדם נורמלי, פחות או יותר, ומחליט לפתוח בלוג. "היידה", חושב הוא בלהט יצריו, "אשפוך את כל הגיגיי הסוטים בפני עדר של טמבלים כמוני. בשביל אהבה כזו לא צריך לעשות דיאטה". וכך, על פני ימים, שבועות וחודשים, כותב הבלוגר הטרי על חייו, מזיין את המוח על זיוניו, צובר קהל קוראים קבועים וסגנון משלו, מפתח זהות אינטרנטית ובד בבד בונה לתפארת את כישוריו הסכיזופרניים. הוא נמלא באושר, חי באשליה קסומה שלאנשים באמת אכפת ממנו ובמקום לאונן הוא משחק לעצמו בעיצוב של הממשק. בל נשכח, בתקופה זו עדיין מנהל הבלוגר חיי חברה בריאים ומשקר לכולם כשהוא נשאל מדוע הוא מבלה זמן כה רב באינטרנט, משל היה בני סלע בחוג התעמלות נשים. ימים מתוקים אלו מכונים בעגה המקצועית בשם "ז'קו", שכן הבלוגר אינו יודע מה הולך ליפול עליו.

    נביאים

    אז כותב הבלוגר במשך חודשיים. וכותב הבלוגר במשך חצי שנה. וכותב על הגן, ועל היסודי, ועל התיכון, ומה שעשה בצבא, ואיך נשבר לו הלב, פעמיים מאותה בחורה, שהייתה זונה, אבל ממש מקסימה ואיתו היא הזדיינה בהנחה, וכותב על ההורים והאחים והחברים והשכנים ועושה פרויקט בטטות שגדלות עד התקרה ויום אחד - שוד ושבר! כל הנושאים נעלמים כמו בני סלע בין שוטרים. ומה קורה כשאין נושאים? ממציאים חיים. כותבים סיפורים דמיוניים, מפרסמים פירוט חשבון של הסופר בתור פואמה, מעלים מאמרים של דייב בארי כדי לצבור על חשבונו עוד כמה כוכבים, ממחזרים חומרים, ובמקום לאונן סתם מרפרשים, מרפרשים, מרפרשים. תקופה מבלבלת זו מכונה "סעדו", כי לא משנה כמה הבלוגר שוקד על מנחתו, אפילו אלוהים לא יציל אותו מיללותיו המזייפות.

    כתובים

    ברוכים הבאים לכוכב הכופים. מכאן אין דרך חזרה. כעת הבלוגר נרקומן. ולא של מילים, ולא של אותיות. לשני דברים מכור הוא: מגיבים ומגיבות. זה השלב שבו הבלוגר אינו כותב עוד לעצמו, אלא כותב למענם. הוא מחויב. יש לו אחריות. לא עוד פוסטים של שורה אחת. לא עוד מסר נטול אמירה. עמל הבלוגר יום וליל כדי לספק את הסחורה, סופג בעיניים מושפלות את תלונות מטקבקיו הטוענים שהוא כבר אינו כימים קדם, מייצר פוסטים עם מבנה פלסטיק קבוע, ובניסיון נואש להחזיר עטרה ליושנה עושה עצמו סנוב ומפרסם פוסט פעם בשבוע. וגם אז הוא מזיע, מזיע על המילים, כי מה יגידו אחרים, ומה אם לא יהיו תגובות, ומה יחשבו הבחורות, ואי אפשר לעבוד על הקוראים, הם חכמים, הם מרושעים, וככה יוצא שבמקום שיזדהו הקוראים עם הבלוגר, מזדהה הבלוגר עם הקוראים. אכן, תקופה ראויה ללינקוק: ווה ווה ווה דוט ני דוט נט.

    הברית החדשה

    וילך הבלוגר לביתו של אלוהים (שולט!) ויאמר לו, בחייאת אבא של היפי, איך נפטרים מעולו של זה. ויאמר אלוהים, עולו של מי? כבר אינך אוהב לכתוב בלוג, ילדי? ויאמר הבלוגר, אנערף, כבר לא אוהב. אולי רק מחבב. כל היום אני עולים לי רעיונות גאוניים אבל אני חייב להכניס אליהם מילים כמו "אוננות" ו"סעדו" כדי לקבל רייטינג. אפילו השיחה הזו אתך, אלוהים, ממוחזרת מהפוסט על הגבר. ואפילו הלינק הזה לפוסט על הגבר סתם נועד לצבור עוד כוכבים. ואני רוצה טור משלי, אלוהים. ואני רוצה לכתוב בעיתונים. ומתחשק לי לנפות מחדש חצי מהרשימה של החברים. אבל זה לא קשור. בקיצור, אני רוצה להתקדם, אלוהים. ויאמר אלוהים - זי, זי, זי. נרדם, השמוק! ונותר הבלוגר ללא תשובות, ויתבאס, ויסמס לשותפים שלו שהוא תיכף חוזר הביתה, אז שידליקו לו את הדוד, ושיגלגלו לו איזה עגול, כי כנראה שהוא נכנס לתקופה של מרגול.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/08 14:59:
      רגוע

      אם אני סוגר פה את הבסטה

      (נראה לי שזה רק עניין של זמן)

      זה יהיה בגללך,

      תודה

      רגוע

        14/1/08 01:41:
      דודל'ה, את מצויינת.
        8/1/08 12:40:

      פשוט גאוני !

       

      פשוט - גאונה !

        25/10/07 13:20:

      דודה מלכה,

       

      אז זה מה שצפוי לי.

       

      תודה שנתת לי הסתכלות מפוקחת.

       

      כוכב ממני, שי מחייך

        15/8/07 17:46:

      אחלה פוסט.

       

      #### אני שונא את המילה פוסט למרות שאני עובד בזה. ###

       

      בכל אופן, אף אחד לא כותב לעצמו באינטרנט. כולם צריכים קהל, ככה שז'קו לא קיים. 

        14/8/07 11:10:

      שוב כתיבה יפה - "בני סלע בחוג התעמלות נשים" - גדול...

       

      אבל רגע רגע רגע...   האם יש כאן רמז שאת שוקלת לפרוש?

      מקווה שלא...

        14/8/07 01:44:

      טקסט חמוד.

      מכל הסיבות האלו- אני מפחד לפתוח אחד כזה, שלא יקרה לי בדיוק מה שכתבת.

       

      את עמוק בשלב הפוסט-בלוג. אולי צריך לחשוב על הדבר הבא, אחרי שכל המודלים מפלסטיק כבר נשחקו עד תום, ומיטיבי המגיבים כבר סחטו את כל התגובות המתחכמות שלהם, משכו אש והוסיפו בעצמם לינקים אל מחוזותיהם שלהם.

       

      אני באמת לא מבין איך אפשר להמשיך לכתוב אחרי שיודעים את כל זה, ואיך אני יכול בכלל להתחיל לכתוב כשאני מבין שזה מה שעומד להתרחש?

       

       

      הכי טוב טור בעיתון- אין מגיבים, לא יודעים בכלל אם מישהו קרא או לא- יש רק תחושת כוח שכזו- הידיעה שמיליוני אנשים קוראים, ממסגרים ותולים את הטקסט ליד המיטה שלהם, בצמוד לתמונה של דובי גל.

       

       

       

      ככה זה.

      קובי.

       

        13/8/07 20:51:

      אחרי כל שיר השירים בא איוב

      אי אפשר כל הזמן להרוות דודים

        13/8/07 12:43:

      לא יודעת מה איתך, אבל אני לגמרי מתכננת לדקלם את הפוסט הזה בליל הסדר. ככה נראות ארבעים שנות מדבר.

        13/8/07 01:25:
      אני עדיין שונאת אותך.
        13/8/07 00:50:

      צוחקצוחקצוחקצוחקצוחק

        13/8/07 00:01:

      .

      ויכתב בספר דברי הימי/// וימחק וי/// ויכתב שנית וימחק.

      ויאמר אלוהים: ויהי א// אולי פלורוצסנט? די.

       

      לאן יוצאים הבלוגרים לנופש?*

      * מי שיענה בלוגריה, שימחק לאלתר.

        12/8/07 14:36:

      מתבשם אני עדיין בשיגוליי, כי עודני בתקופת ה"ז'קו"

      רק בלי הקוראים והמעריצים.

      מכורה לתגובות ? הנה אחת - פוסט משובח

      מכורה לריגושים ? הנה אחד -  יבוא כוכב שאקבל משכורת

      טוב לך ? - תודה. גם לי היה כיף

        12/8/07 13:05:

      היית חייבת להרוס לכולם, אההה? צועק

      נו שוין, מה לעשות שאת צודקת וכשאת צודקת את צודקת. הצבת מראה דיי עגומה מול כולנו...אבל זו עדיין מראה וככה אנחנו כנראה נראים.

        12/8/07 10:01:
      מעולה נורא!
        12/8/07 08:49:

      איזה כיף - צחקתי.

      תיקון קטן: אלוהים לא שולט, אלוהים שולתתתתתתת

        12/8/07 08:30:

      סעדו לא מאהובי אבל הוא לא מיילל ובטח שלא מזייף.

      היית יכולה למצוא מישהו אחר מהכונלדים.

      צועק

        12/8/07 08:08:
      אלוהים צלצל וביקש למסור:
      בגלל אנשים כמוך נחרב ביתהמקדש !!!
       
      מה את רוצה שהם יעשו? שיצאו לבר לעשות מסאז'ים?
       Innocent
        12/8/07 01:42:
      הנחתום, קרייסט.
        12/8/07 00:50:

       

      צטט: או שכן או שלא 2007-08-11 23:36:01

      תודה.

       

      זה עתה שכנעת אותי לפרוש.

      :-)

      וטו.

       

        12/8/07 00:26:
      כן. עכשיו אני מבין את מצבי לאשורה. תודה
        11/8/07 23:36:

      תודה.

       

      זה עתה שכנעת אותי לפרוש.

      :-)

        11/8/07 23:31:

      1. הנחתומה מעידה?

      2. יודע צדיק לא רק את נפש בהמתו אלא את נפשו שלו?

       

      מחייך

        11/8/07 23:29:

      את גדולה.

      עם 39 חום, ואני צוחק.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת בר-און
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין