מאת: טלי מודן

מתוך כל ההמצאות והחידושים בעשורים האחרונים, ניתן בהחלט לכנות ואת האינטרנט כהמצאת המאה.
אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי כאשר התחברנו בבית לראשונה לרשת אי שם בתחילת שנות ה-90.
מישהו עוד זוכר את צליל הDial Tone הקולני בזמן שהמחשב ניסה נואשות להתחבר לרשת דרך קו הבזק? למיטב זכרוני, בהיותי כבת 8, בערך לקראת סוף שנות ה-80, הייתי בין הבודדות מבין חברותיי שהוריה רכשו לה מחשב. מי היה מאמין אז שכעשור לאחר מכן, סיסמת ה"מחשב לכל ילד" או, ליתר דיוק, "חיבור לרשת לכל ילד", לא תהיה כה רחוקה מן המציאות?

האינטרנט, רשת התקשורת העולמית, חוצה יבשות ומקשרת בין אנשים ללא הבדלי גיל, לאום, צבע ומידת נעליים. בעידן הגלובליזציה, לא היה משהו קרוב יותר, נגיש יותר מאי פעם. רוצה ללמוד על נפוליאון? רוצה לקנות מערכת קולנוע ביתית? רוצה להזמין כרטיס טיסה לסין? רוצה לפגוש אנשים חדשים? לראות את בר רפאלי בעירום? לפרסם את החמשירים שכתבת עד כה רק למגירה (וטוב שכך..)? יו ניים איט! כנס וגלוש ברשת! מי צריך אנציקלופדיה כשיש ויקיפדיה!

הרבה גלגולים עברו על הרשת עד להיותה המצרך החיוני שהיא מהווה היום. מטכנולוגית המודם האנלוגי הפשוטה דאז, דרך טכנולוגיית ה- ISDN וכיום טכנולוגיית ה- ADSL , אינטרנט מהיר זו כבר לא מילה גסה. מישהו אמר 5 מגה? 8? שמעתי 10? קניתי! מתשתית הבזק היחידה, דרך הכבלים ועד מספרן הגודל של ספקיות האינטרנט הצצות כפטריות לאחר הגשם, דרך מחיר שנמצא רק במגמת ירידה , הפך האינטרנט המהיר לדבר נפוץ יותר ויותר. אין חברה או עוסק מורשה המכבד עצמו (או שלא) שאין לו אתר או בעגה המקצועית "Web Site".

פורומים, קהילות, קומונות, בלוגים, אייסיקיו, טוקבקים... מי עדיין לא פתח כרטיס בג''יי דייט שירים יד! משרד שידוכים - אאוט, קופידון – אין! מי לא רשום לאיזה לפרום/קהילה/קומנה אחת לפחות? או בכלל, כותב בלוג או לכל הפחות מגיב, סליחה, "מטקבק" על בלוג של מישהו אחר? עד לפני מספר חודשים היו לי מספר חברים, אך מאז נכנסתי ל-Facebook מעולם לא הייתי מבוקשת יותר.את השכנים החדשים שעברו לגור קומה מתחתיי אני לא מכירה, אבל את גיגה מגאורגיה אני פוגשת כל יום. במסנג'ר, אלא מה? וכמעט שכחתי, מי זוכר את "טאוור רקורדס"? רבים הסיכויים שאם תשאל ילד בן 5 מה זה Emule תקבל תשובה בצירוף לינקים מפורטים לגירסאות השונות, מאשר מה זה חנות דיסקים. הורדה והעלאה זה לא רק פעולות של נהג אוטובוס. אני מכירה אנשים שכמות השירים, הסרטים ומה לא, שהם מורידים באמצעות אתרי שיתופי הקבצים ברשת, כמעט ואינה עומדת כבר בתנאי רוחב הפס שמציעה להם ספקית האינטרנט. וזה עוד לאדם פרטי!

נדבך נוסף וחשוב שניתן לייחס לרשת, בייחוד בימים קשים אלו שהאבטלה גואה, מתבטא באמצעות אתרי דורשי ומחפשי העבודה. כמו רבים וטובים אחרים, גם אני, יצאתי (זמנית) ממעגל העבודה ועל כן, מוצאת עצמי כותבת שורות אלו. בין לבין כמובן, אני נכנסת לאתרי ה- JobMaster/JobNet/AllJobs למיניהם. מתי בפעם האחרונה קנית "הד הקריות"? "הלוח הבטוח"? כבר לא כזה בטוח. לצד מספר החתונות הלא מבוטל מהג'יי דייט, ישנם אלפי דורשי עבודה שמצאו עבודתם דרך הרשת. בקרוב גם אני.