דרך השיטה הכחולה
פוסטים פופולאריים
-
הרהורים קטנים לחנוכה
6/12/08 | 1090 צפיות
-
שנה טובה
17/9/09 | 762 צפיות
-
בין הרווחים
10/8/10 | 1114 צפיות
-
להיות סליחה
8/10/08 | 665 צפיות
-
להתעורר
16/9/08 | 637 צפיות
-
סדנה חדשה
7/6/09 | 851 צפיות
פוסטים אחרונים
- גשם 31/10/11
- לא ידעתי שאני גרה בניו יורק. 22/10/11
- קליידוסקופ 22/8/11
- מפרח לתמונה או: למה המקור לא חשוב. 12/8/11
- בריאה 26/3/11
- שיר טיפשי קטן 21/10/10
הרשימה היפה שלי
פעמיים בחיי מצאתי את עצמי עובדת באופן זמני כקופאית בחנות של הקיבוץ. מדובר באחת מהעבודות המשעממות ביותר שעשיתי, ומהמעניינות ביותר. בשעה שהטיפול בקופה עצמה לא דורש שום יכולת שיכלית מלבד זיכרון טוב, הטיפול באנשים דורש ממך דיפלומטיות, רגישות ויכולת התעלמות מרשימה. בני אדם שומרים על איפוק ברוב המקומות, אך נשברים כשהם ניצבים בפני צרוף מופלא של שני נושאים רגישים: כסף ואוכל. בנקודה הזאת, רוב האנשים נשברים, ונותנים לפחדים האפלים ביותר שלהם לצאת החוצה. ב"החוצה", אני מתכוונת על הקופאית האומללה, שבתמימותה הרבה רק רצתה לעשות חשבון, ובמקום זה היא מופתעת לגלות, שיש לא מעט בני אדם המאמינים שהקופאית יודעת הכול וגם אחראית על זה. הקופאית יודעת למה החסה יותר ירוקה כהה מירוקה בהירה. הקופאית יודעת אם החצילים מרים. הקופאית יודעת למה העגבניות רכות. הקופאית יודעת למה המלפפונים קטנים, למה המשמשים מתקלקלים מהר, למה השמש זורחת ולמה חם בחוץ, והכי חשוב, הקופאית יודעת מה שכחתי. בתוך משמרת של שלוש שעות, המשפט השלישי הכי נפוץ הוא "אולי את יודעת מה שכחתי?", שמגיע מיד אחרי "זה טרי?" ו-"למה זה כל כך יקר? בסופר X זה עולה חמש אגורות פחות". בתור אדם רוחני, אני יודעת שלפעמים צריך להיות מעשיים, לכן אני לא מתעצלת ומכינה במשך השבוע רשימת קניות ארוכה ומסודרת, מחולקת לפי החנויות אליהן עלי ללכת, והסדר על המדפים. את הרשימה אני שוכחת בבית, מודבקת למקרר במגנט שכתוב עליו "הכול לטובה". התוצאה המתבקשת, היא הסתמכות על הזיכרון, שלא תמיד אומר לי את האמת, ולא תמיד אומר לי הכול. כך, אני עשויה לחזור מהחנות עם ברכת יום הולדת לאחיין שלי, שני עטים חדשים ונר מבושם, במקום סבון כלים, קרטון חלב וחבילת נייר טואלט, אותם רשמתי, בצורה קפדנית ומסודרת, ברשימה היפה שלי. הזיכרון שלי מתעקש לזכור רק אירועים משמחים, ושוכח דברים קטנים ולא חשובים כמו עבודות הבית. אני רוצה להציע לחנויות בכל רחבי הארץ, ואם אפשר, בעולם, להקים שרות מודיעין חדש, שרות "מה שכחתי". קופאיות בפנסיה ישבו בעמדה קטנה ונחמדה, ממש לפני הקופה, יבדקו עבורנו את הקניות וישלחו אותנו בחזרה להביא את מה ששכחנו. עכשיו רק צריך לשכנע קופאיות בפנסיה לחזור לעבוד. יש מתנדבים?
__________________________________________
הסדנה הבאה של השיטה הכחולה תתקיים ב 16.7.2009, פרטים באתר. תודה רבה לכל המתעניינים. |
תגובות אחרונות
-
ayurveda איורוודה
בתגובה על פקאן
-
המחסן-של-נ"ל-ארגזים-
בתגובה על //
-
ש.ר.ה
בתגובה על חצב
-
יהודית מליק שירן
בתגובה על כמו הירח
-
אורית גפני
בתגובה על חג חירות שמח
-
בת אור הוצאה לאור
בתגובה על חשופים
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה :-)
מעולה ,הצחיק אותי מאוד
אילו ידעתי, לא הייתי זקוקה לשרות "מה שכחתי?"
תודה!
הכל לטובה :-)
*אז מה שכחתי?
חצי קפה משתמש בביטוי ולא נותן לך קרדיט, לא רק אריאלה ;-)
מעניין, תופעת החצי אלוהים מאוד נפוצה, כנראה שיש המון אנשים שמחפשים את אלוהים, מישהו שיגיד להם מה נכון ומה לא.
המעניין הוא, שכשבאמת מוצאים את אלוהים, מבינים שהוא לא יקח שום החלטה בשבילך, ולא יגיד לך מה נכון.
מבינים שלמצוא את אלוהים זה למצוא את עצמך.
חוץ מזה, היה לי נחמד לדמיין מורה למחול יושב בעמדה של קופאית
תודה!!
ענבלאור - חייכת אותי.
(ולאריאלה גל, פה למעלה - לא יפה ככה להשתמש בביטוי המגניב שהמצאתי ("חייכת אותי"), בלי לתת לי קרדיט ! :~)
יש תופעה דומה לזו של הקופאיות, לגביי מורים ומורות למחול.
אחרי השיעור ניגשים אליהם תלמידים ובטוחים שהמורה למחול הוא חצי אלהים, החכם באדם, פסיכולוג ופילוסוף בו זמנית.
ושואלים אותו שאלות על מחלות, כאבים וצרות גופניות אחרות.
שואלים שאלות על נפש האדם, תרפיה, אומנות, גידול ילדים, תחביבים , מהות החיים ומה לא....
והמורה המסכן נאלץ לכחכך בגרונו, להדוף את השאלות, למצא סיבה לזה שהוא ממהר.
ובמקרה הטוב להודות שאין לו מושג ובמקרה הרע להתחיל לענות על השאלות...(יש מורים שאכן חושבים שהם חצי-אלהים, החכם באדם וכו וכו...)
גם אני קניתי, אבל לא את מה שהיה ברשימהתודה!
לא, אבל לפי התגובות, כדאי שיהיה :-)
תודה!
יש לך כרטיס מועדון??
:-) תודה על ההזדהות :-))
תודה :-)מתאים לי(:
למה אני תמיד שוכחת משהו...
זיכרון טוב יש לך..
תסתכלי על הצד החיובי: אי אפשר לשכוח לקחת רשימה שלא הכנת.
תודה!
ענבל יקרה,
אני לא שוכחת לקחת איתי את הרשימה,
אני שוכחת להכין אותה.
* ושבת שלום,
רותי.
מתאים לך להגיב ככה :-)
תודה!
הסמקתי :-)
תודה רבה!
תודה רבה!
ענבל - (אני לא מכירה אותך...) אבל את מקסימה...:-)
המילים שלך נהדרות והצילומים שלך מיוחדים ונפלאים !
ובקשר לסופר... את ממש צודקת...:))
אני אגב... ברגע שמגיעה הביתה... מיד נזכרת מה שכחתי...:))
פוסט מתוק..:)))!
רעיון מקסים*
משעשע
תודה!
ענבלרית:)
מכירה את זה מהזמן שגרתי בקיבוץ:)
רעיון מיצויין במיוחד לפנסיונריות של הקיבוץ והפנסיונרים כמובן:))
*
}{שטוטית
תודה :-)זה יפה שאנחנו זוכרות איפה הרשימה :-)
אני חושבת שכל זמן שאני זוכרת ששכחתי, הכל בסדר
תודה רבה!
תודה שרי!
ענבל יקירה, אמנם צרת רבים נחמה לטיפשים אבל גם אני רושמת רושמת ושוכחת את הרשימה בבית (אצלי זה על השלחן) ולא, לא תמצאי קופאיות שפרשו שיתנדבו שמשימה שלך, כי הן מתוקך קורוזיה של התאים האפורים, תשכחנה את מה שבאמת צריך (ראה הנסיך הקטן של סיינט אקזיפרי)
תודה יקירה ו*
לאה
חברתי היקרה מאוד מוכר......:-))
שרי *
אני משתעשעת בהכנת הרשימות,
למרות שבסופו של דבר אין בהן תועלת :-)
תודה!
פוסט חמוד ביותר. חייכת אותי - תודה.
ואגב, אני עושה רשימות לא פעם ובעקביות נשארות בבית.
מה שכן. כשאני חוזרת מהקניות, אני משווה קניות לרשימה ומגלה התאמה מקרית ביותר...