נְבוֹכוֹת הַגּוּף עֲדַיִן לֹא יִלְּדָה מִתּוֹכִי מְאַהֶבֶת מֻשְׁלֶמֶת עֲבוּר הוּא, הַגּוּף אֵינוֹ יָכֹל לְבַדּוֹ. נִסְמַךְ בְּמִצְלוֹל חֲרוּז דִּמּוּי עָדִין בְּמִשְׁקָלוֹ מְרַמֵּז בִּרְצוֹנוֹ,
וְאָז
תְּ ע וּ פָ ה
נְבוֹכוֹת הַגּוּף הִתְרַשֵּׁל בְּתַפְקִידוֹ נִרְדַּם בְּמִשְׁמַרְתּוֹ,
עַל הַמִּטָּה
עַל הָרִצְפָּה
עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה לי שזה שחרור באחיזה
זה שמישהו חושב שהוא ייפול אם לא יחזיק וכשמשחרר אחיזה, מגלה שהוא נשאר באויר
זה עושה לי להרגיש את הנשימה מתחילתה ועד סופה
הפער הזה שבין התמדה חסרת פשרות, להירדמות במשמרת והתרשלות, הוא האהבה המושלמת...כנראה...
לא, לא מאוכזבת
מעלה הירהורי לגבי התרחשויות תוך עצמיות
בדרך שמאפשרת לי גם חשיפה, כי אוהבת לצאת, אבל בדרכי הפרטית
עושה רושם שאת מאוכזבת משהו??
הלוואי ואני טועה...