כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על דמוקראטיה ומלחמות קודש

    1 תגובות   יום חמישי, 25/6/09, 23:07
    בשבועות האחרונים ניטשת המערכה המתוקשרת על זכויות החנייה של

    ציבור המבלים במרכז העיר בשבת.

    האם ההתפרצות הזו היא מקרית? האם היא לגיטימית? או אולי הציבור

    החרדי מרגיש ביכולתו לקבוע עובדות מבלי התנגדות גדולה מצד הרשויות?

    האם יש בכלל סיבה שציבור זה יהנה מזכויות שוות כאזרח המדינה? שלא

    לדבר על זכויות יתר ואילוץ ציבורים שונים לחיות בהתאם לאורח החיים

    שהם מאמינים בו.

     

    הציבור החרדי, ששולט מזמן ב"סטאטוס קוו" התרבותי-יהודי, בהגדרת

    איזה אוכל יוכל האדם הדתי/מסורתי לאכול, בזכותו של האזרח לבוא בברית

    נישואים ובוועדת הכספים של הכנסת, נחל ניצחון נוסף כשקיבל נתח שמן

    בממשלה שהוקמה לאחרונה.

     

    ברצוני למנות כמה נקודות בהם ציבור זה לא תורם את תרומתו כאזרח

    ומצד שני את זכויות היתר שהוא מקבל:

    1. כלל הציבור אינו משרת בצבא ואינו מתנדב לשירות הלאומי.

    2. מנהיגי ציבור זה (להלן הרבנים) הינם הרשות הקובעת היחידה בענייני

        דת, כשרות ונישואין בגופי המדינה הרשמיים.

    3. המלגות שמקבלים האברכים מהמדינה (איזה סטודנט מקבל סיוע כזה),

        בנוסף לסיבסוד הישיבות.

    4. קצבאות לילדים שמגיעות בעיקר למשפחות הגדולות בציבור זה. 

    5. לא משתתפים בנטל המס ובתוצר הלאומי, מכיוון שברובם אינם עובדים.

     

    מצב זה גובל באבסורד.

    מהצד נראה כאילו ציבור שלם שהחליט, תוך שימוש בזכויות דמוקרטיות שלו

    כגורם משפיע, להפוך את רוב תושבי המדינה לחוטבי עצים ושואבי מים.

    במילים אחרות - למשרתים.

    ציבור זה חושב שמגיע לו. שאמונתו הינה האמת היחידה ואחרים צריכים

    להיות כפופים לדרך החיים שלו, תוך שהוא בז למי שלא נמנה עם שורותיו.

     

    ציבור זה נסמך על שולחנו של האזרח העובד הממוצע, שעובד למחייתו

    ודואג לפרנס את משפחתו, לבל יזדקקו לתמיכה מהמדינה, תוך שמתשואתו

    הוא מפריש חלק נכבד למדינה.

    בעצם הרוב העובד מממן את אלו שבוחרים להיות תלויים בו.   

     

    כשאזרח מהשורה שרוצה ללמוד מקצוע לפני הצבא חייב לחתום ל-3 שנים

    נוספות של שירות קבע.

    לעומת זאת מי שמצהיר על תורתו אומנותו יכול ללכת וללמוד ע"ח המדינה

    ללא כל התחייבות ועוד תוך ביטול של שירות החובה הבסיסי

    באופן מלא (ציבור חרדי) או חלקי (ציבור דתי לאומי - חרד"לי), שהוא חובתו

    הבסיסית של כל אזרח!

    למה צ'ופר זה מגיע לבוחרים במקצוע התורה, שזה מקצוע לכל דבר מאחר

    ורבים מהם הולכים ונהיים מורים ורבנים (הן בציבור החרדי והן בדתי לאומי),

    ולא מגיע לאלה ההולכים לרפואה או להנדסה? הרי תרומת האחרונים הינה

    באופן ישיר למדינה, לתושבים, לצמיחה ולרווחה!

     

    באיזו מדינה היו מקבלים תכתיבים של גוף שחלקו אף אינו מכיר במדינה ורובו

    ככולו לא מעורב בחיים הציבוריים ואינו תורם כהוא זה למדינתו?

    ציבור שלא מוכן להשתתף במאמץ להגנה על עמו וארצו הנמצאים במלחמה

    מתמדת מזה שנים?

    זה יכול לקרות במדינה מסוג אחד - מדינה פונדמנטליסטית.

     

    כך, מאחר ומדינת ישראל הינה מדינה דמוקראטית בעלת רוב ליברלי ושואפת

    להישאר כזאת, לדעתי יש לפעול עפ"י עקרון "הדמוקראטיה המתגוננת" וליישם

    מספר קווי יסוד מנחים - מעין סטאטוס קוו חדש:

    1. הפרדת הדת מהמדינה.

    2. מתן דגש לאינדבידואליזם בבחירת האמונה/דת ואי כפייתה על ציבור אחר.

    3. מתן מענה ריטואלי לכל ציבור או אדם לפי רצונו, לדוגמה בנישואין - דבר

       שעומד בבסיסו של העקרון הדמוקראטי של חופש הפולחן.

    4. קביעת מסגרת מבוקרת ע"י מדינה לנושא הכשרות ושירותי הדת , אשר נגע

       השחיתות פשה בהם באופן בוטה.

     

    הרוב במדינה נהיה אדיש. הוא צריך לעמוד על זכויותיו במשנה תוקף ולדרוש

    את המגיע לו - הוא הרוב.

       

    גילוי נאות - כותב שורות אלו הינו דתי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/09 11:22:


      אכן הנושא מעניין מאוד ושנוי במחלוקת .

       

      אלי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      eligold9
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין