כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אייל ג'ורג'

    ארכיון

    פ"ת-ת"א // אני רוצה נקמה! הבנת? // פרק 36

    6 תגובות   יום שישי , 26/6/09, 06:24

     


     

    פרק 36  



     


    אני רוצה נקמה, הבנת?


     


    סיפורה של שרון


     


    "האמת, איגור נראה לי חשוד כבר מההתחלה". לחש רמי כמדבר עם עצמו.


    "רק שהעסקה קסמה לי ובסך הכל לא הפסדתי כלום. להפך הרווחתי סכום יפה מעסקת הבגדים. יפה אהה?" אמר רמי וקם בכדי להראות את מכנסיו.


    אורנה נכנסה בלי לדפוק בדלת. רמי הביט באורנה והתיישב בלי לומר שלום. סאני קם לחבק את אורנה ונתן לה נשיקה.


    "מה העניינים?" שאלתי את אורנה וחיכיתי לתשובה ארוכה וכנה.


    "עדיף שאני לא אשמע". אמר רמי בקול רוגז.


    "אני עוד לא גמרתי עם החבר שלך!" ענתה אורנה לרמי ונעמדה על ידי.


    "תדעי לך שהוא מחפש אותך". הלשין רמי בטון שאומר 'כדאי לך להיזהר'.


    "אני לא מפחדת מהליצן הזה, הוא יכול לפגוש אותי מתי שהוא רק רוצה". השיבה אורנה והתיישבה על יד סאני.


    "את לא מבינה שאת עלולה לגרום לגירושין?" שאל רמי בכעס.


    "זה מגיע לו, הוא סתם טמבל אם הוא החליט להתחיל דווקא איתי. מבחינתו זה היה חישוב מתוכנן ומסוכן. אם הוא כל כך רוצה לזיין, שילך לזונה". ענתה אורנה והוסיפה: "הוא לא יכול לצפות שהוא יפגע במישהי והיא לא תחזיר לו. וכשמדובר בי, אני לא נשארת חייבת אף פעם".


    צלצול הטלפון הפסיק את העימות.


    "זה יוסי על הקו". אמר סאני שענה לטלפון.


    "מצאת את הכלבה?" צעק יוסי בכעס. רמי הביט באורנה שסימנה לו להשיב בשלילה.


    "לא, לא מצאתי אותה" שיקר רמי לחברו הטוב . 


    "נראה לי שממש הסתבכת" אמר סאני לאורנה שעסוקה בלהאזין לשיחתם של רמי ויוסי. אורנה ענתה בפרצוף שמצחיק רק ילדים קטנים.


    "הוא עצבני לאללה". אמר רמי לאחר שסיים את השיחה.


    "אני צריכה ללכת הביתה, אתה בא?" שאלה אורנה את סאני. 


    "אני בא . אמר סאני וקם ממקומו"..


    נשארנו לבד. רמי יושב בסלון ובוהה בטלביזיה . אני, יושבת בכורסא ומדפדפת בירחון המיועד לנשים. אני מרימה את הראש ומביטה ברמי שעדיין בוהה בטלביזיה. ככה יראו החיים שלנו? הוא בוהה ואני סורגת? אם לומר את האמת, גם כשהייתי לבד זה היה בערך אותו הדבר. אז בשביל מה אני צריכה בן זוג? אפשר גם לקרוא עיתון לבד. 


    "משעמם לי". אמר פתאום רמי והסתכל עלי. כנראה חשבנו על אותו הדבר.


    "את רוצה לטייל קצת?" שאל רמי וחיכה לתשובה שלא הגיעה כי נשמעה דפיקה בדלת. קמתי לפתוח את הדלת. אימא של רמי עומדת בחוץ ומחזיקה שתי סלים.


    "שלום לך כלתי". היא אומרת, מדביקה לי שתי נשיקות רטובות ומעמיסה עלי את הסלים.


    "שלום אימא". עונה רמי במקומי.


    "אני רואה שאני לא מפריעה". משיבה אימא של רמי ולוקחת ממני את הסלים , מניחה אותם על רצפת המטבח ופותחת את המקרר.


    "שטויות, אתם אוכלים רק שטויות". סיננה בין שפתיה . "הבאתי לך את האוכל של אימא". אמרה לרמי. "גם את הגיע הזמן שתאכלי משהו בריא. תראי איך שאת נראית!!" אמרה בפרצוף מודאג תוך כדי שמיששה את בטני.


    "תאמיני לי אימא, אנחנו לא נשארים רעבים אף פעם". ענה רמי.


    "תשתוק ותגיד תודה. גם אתה נראה קצת חיוור". ענתה האימא, הסתכלה עלי והוסיפה: "תסתכלי עליו, הוא לא נראה קצת צהוב?" אמרה והחזיקה את פרצופו של רמי מהסנטר.


    "ש-לו-ם!!" קרא מושיקו, אחיו של רמי שניכנס בלי לדפוק בדלת.


    "הי אימא!!" הוסיף כשראה גם את אימו.


    "כמה פעמים אמרתי לך לדפוק בדלת?" שאל רמי את מושיקו בכעס.

    "אפשר לקבל את הג'יפ?" שאל מושיקו בלי להתייחס לשאלתו של האח הגדול ממנו.


    "לא!! אי אפשר!!" ענה רמי באותו טון דיבור כעסני .


    "למה לא?" התערבה האימא למורת רוחו של רמי והוסיפה: "האבא שלך, תמיד נתן לך כל מה שרצית. אתה צריך להתבייש להגיד 'לא' לאחיך הקטן"


    רמי העדיף לא להתווכח עם אימו.


    "אנחנו צריכים לצאת". שיקר רמי בתשובה שסיכמה הכל.


    אימא של רמי 'התנחלה' אצלנו עד שבעלה התקשר והזכיר לה שהוא בבית וגם רעב . רמי , הילד הטוב , הקפיץ את אימו ואחיו לביתם שנמצא ברחוב המקביל, כי ריחם על ליבה של אימו התובענית ונתן את הג'יפ למושיקו .


    "מה אני יכול לעשות? הפלצן יושב על הווריד של אימא שלי ומשגע אותה. והיא משגעת אותי". ענה רמי כששאלתי אותו אם חזר ברגל , כי ראיתי שהוא מתנשף.


    צלצול חזק באינטרקום, החריד את הבית.


    "זה אני". צעק יוסי מלמטה.


    "תעלה". השיב רמי ופתח את דלת הדירה.


    "קיבלתי מכתב!" אמר יוסי בכעס, פתח את המכתב המקופל, הראה לרמי  והסתכל עלי.


    "זהו, רחלי רוצה גט. אכלתי אותה עד העצם והכל בגלל האחות המטומטמת שלך". אמר יוסי והצביע עלי באצבע מאשימה.


    "אני מבין". אמר רמי בלחש, לקח את המכתב וקרא אותו פעמיים על הספה בסלון.


    "תדעי לך שאחותך הורסת משפחות!" אמר יוסי בשקט עצבני. לא רציתי לענות ליוסי למרות שיש לי דעה ברורה בעניין .


    "היא ממש זריזה". אמר רמי והמשיך לבהות במכתב .


    "רק אורנה יכולה לפתור לי את הבעיה". אמר יוסי בלחש והביט בי בחצי עין.


    "תצטרך לדבר עם אורנה". אמרתי ליוסי שלא קיבל את דעתי.


    "רמי, תדבר עם אורנה. תעשה טובה ותדבר איתה. אחרת אני אבוד". התחנן יוסי לרמי שעדיין בהה במכתב.


    "אני לא מאמין". סינן רמי מבין שפתיו. "היא לא תמהר בצורה כזאת. מישהו מייעץ לה". אמר רמי וזרק את המכתב על השולחן.


    "תדבר עם אורנה". חזר יוסי על דבריו. "רק היא יכולה להציל את העניין. תגיד לה שאני סולח לה על מה שעשתה, רק שתבוא ותגיד לרחלי ששיקרה". אמר יוסי לרמי שתפש את הראש בשתי ידיו בכדי למצוא פתרון.


    "חבל לך על הזמן". אמרתי ליוסי. "אורנה לא תבוא . ואל תעיז לומר לה שאתה סולח לה, היא לא סולחת לך ואת זה קשה לך להבין".


    "על מה היא צריכה לסלוח?!! על זה שאישתי רוצה גט?!" שאל יוסי בכעס.


    "אולי שכחת שאתה יוצא איתה!! ואולי שכחת שכבר דיברת איתה על חתונה?!! ואולי שכחת שיש לך עסק עם אורנה. היא מתכננת להרוס אותך כדי שתלמד לקח!! ואתה רוצה לסלוח לה? תסלח לי אבל אתה ממש מצחיק" אמרתי בתקיפות בכדי שאולי סוף סוף יבין, שהוא האיש שגרם למצב הזה.


    "אני אדבר עם אורנה". הבטיח רמי.


    "אבל אני לא אחראי לתוצאות". 


    "איזה תוצאות?" שאל יוסי בסקרנות.


    "אני לא יודע, יכול להיות שאורנה תתעצבן מבקשה כזאת ותעשה דווקא" אמר רמי כאחד שמכיר היטב את גיסתו לעתיד.


    "אני חושב שכדאי לך לדבר עם אורנה בעצמך". ייעץ רמי ליוסי.

    "תדבר איתה בעדינות, אנחנו נוסיף כמה מילים והיא תתרכך בסוף". הוספתי כי חשבתי שזה רעיון טוב. יוסי קיבל את דברינו בחוסר ברירה, דחף עוגיה לפה וקם בשביל ללכת.


    "את תדברי איתה?" שאל אותי יוסי לפני שיצא מהדלת.


    "אני מבטיחה". הבטחתי כי ריחמתי עליו .


    יוסי הלך ורמי לא בזבז זמן וחייג לאורנה.


    "סאני? מדבר רמי. תוכל לתת לי את אורנה?" שאל רמי את סאני שענה לטלפון.


    "אורנה לא בבית". השיב סאני.


    "אתה יודע לאן הלכה בשעה כזאת מאוחרת?"


    "אין לי מושג תנסה לתפוש אותה בסלולרי". ייעץ סאני לרמי ורצה לסיים את השיחה.


    "אני מקווה שלא הפרעתי לך". אמר רמי כמתנצל מראש .


    "לא , זה בסדר. פשוט יש לי אורחת". ענה סאני .


    "הו-פ-ה, אם יש לך בעיה, תקרא לי". ייעץ רמי לסאני בצחוק .


    "סמוך עלי". השיב סאני וסגר את השיחה .


    "הסלולרי של אורנה מצלצל והיא לא עונה". אמר רמי בפרצוף מתפלא.


    "אורנה?" שאל רמי כשאורנה החליטה לענות.


    "איפה את?" שאל רמי כי היה סקרן.


    "למה אתה שואל?" השיבה אורנה בשאלה.


    "כי אני מחפש אותך ואת לא בבית".


    "אני מחפשת נקמה!" אמרה אורנה ברצינות גמורה.


    "לא נמאס לך?" שאל רמי כי התחיל להימאס עליו המצב הלא נוח הזה.


    "כשימאס לי יהיה מי שיודיע לך". ענתה אורנה כמו בסרט מלחמה .


    רמי ראה שאורנה במצב רוח קרבית ולכן שיחק לה את ה'גיס' המודאג.


    "אחותך דואגת לך. היא יושבת פה ובוכה". אמר רמי בניסיון להוריד את אורנה מהעץ הגבוה אליו טיפסה.


    "בוכה?" שאלה אורנה.


    "למה היא בוכה? תן לי אותה לטלפון, אני ארגיע אותה בשבילך". אמרה והכניסה את רמי לבעיה. "אני אומר לך שהיא בוכה. היא לא רוצה לדבר איתי והכל בגללך" תקף רמי כי ידע שבמלחמה כמו במלחמה , משיבים באש ממקומות מסתור.


    "בגללי? או בגלל החבר שלך? אם תפסיק להגן עליו כל הזמן, היא תדבר אתך" קבעה אורנה כפסיכולוגית חוקרת צבאית.


    "אני אומר לך, כדאי לך להפסיק עם השטויות שלך, כי את הורסת גם אותנו. די, זהו, אישתו של יוסי שלחה לו בקשה לגט דרך עורך דין. מה עוד את רוצה לעשות?" אמר רמי בניסיון אחרון לשכנע.


    "אני רוצה נקמה !!! הבנת?!!!" צעקה אורנה והחלה לבכות.


    "אני לא אוותר לו, אני צריכה להרוס אותו, אני מבקשת סליחה ממך ומשרון, אבל הוא פגע בי ואני לא מוכנה לשתוק. לא הפעם". אמרה אורנה בבכי . רמי ניסה להרגיעה וקרא בשמה אך אורנה נתקה את השיחה ואחר כך סגרה את הסלולרי מה שגרם לנו לשמוע את המשפט


    "המנוי אינו זמין כעת" יותר מפעם אחת .


    אורנה מחפשת נקמה, יוסי מחפש משפחה , ולנו נשארה סיבה טובה לדאגה.... .                        

     








     

     

    המשך יבוא........................        





     



    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/09 10:42:

      צטט: bonbonyetta 2009-06-26 11:01:04

      צטט: anat s 2009-06-26 09:31:35


      אייל אני מצטערת, התכוונתי ללחוץ על הירוק ):

      והאדום נלחץ בטעות... מבטיחה לפצות בתום 24 שעות!

      סיפור מקסים, אוהבת את הכתיבה שלך

       

       

      היי

      היות ואני לא אוהבת ולא מעריכה מבחינה אישית אנשים שכרונית (לא בטעות) נותנים כוכבים אדומים כדרך ביטוי, אני חושבת שזה לא חברי, אפשר להגיב גם כשלא אוהבים זאת בצורה נעימה יותר, אני אאזן זאת, אתן כוכב ירוק, ואגאל אותך ענת מהרגשת המצוקה.

      אני יודעת מה זה, גם אני נתתי פעם בטעות ואכלתי את הלב.

      שיהיה לכולם שבת כיפית

      בואו לבקר אצלי קצת, מה יקרה לכם? אם ימצא חן בעיניכם תשארו אם לא ביקור חטוף, מה שכן אני מאד שונה מהמארח שלנו כאן...חיוך

       

      תודה יקירה, אייל - הנזק תוקן!! (:

      ו...חפשי אותי אצלך ((:

        26/6/09 15:08:

      צטט: דליה ♥ 2009-06-26 10:29:39

      מקסים אוהבת את כתיבתך ממש מהחיים אך זורם ונותן חומר למחשבה

      כיצד אדם לא לוקח אחריות על מעשיו ומחפש שאחרים יקחו במקומו

       

      ואתה יודע הדבר הקשה ביותר עבור כל אדם הוא שפוגעים בכבודו ביחודו ומכאן באה הנקמה 

       

      דליה, את פשוט צודקת.

      אדם חייב לדעת לקחת אחריות למעשיו

      ויותר מזה.. אדם חייב לקחת אחריות גם על דברים שהוא מחליט לא לעשות.

        26/6/09 15:07:

      צטט: anat s 2009-06-26 09:31:35


      אייל אני מצטערת, התכוונתי ללחוץ על הירוק ):

      והאדום נלחץ בטעות... מבטיחה לפצות בתום 24 שעות!

      סיפור מקסים, אוהבת את הכתיבה שלך

       

      תודה רגוע

        26/6/09 11:01:

      צטט: anat s 2009-06-26 09:31:35


      אייל אני מצטערת, התכוונתי ללחוץ על הירוק ):

      והאדום נלחץ בטעות... מבטיחה לפצות בתום 24 שעות!

      סיפור מקסים, אוהבת את הכתיבה שלך

       

       

      היי

      היות ואני לא אוהבת ולא מעריכה מבחינה אישית אנשים שכרונית (לא בטעות) נותנים כוכבים אדומים כדרך ביטוי, אני חושבת שזה לא חברי, אפשר להגיב גם כשלא אוהבים זאת בצורה נעימה יותר, אני אאזן זאת, אתן כוכב ירוק, ואגאל אותך ענת מהרגשת המצוקה.

      אני יודעת מה זה, גם אני נתתי פעם בטעות ואכלתי את הלב.

      שיהיה לכולם שבת כיפית

      בואו לבקר אצלי קצת, מה יקרה לכם? אם ימצא חן בעיניכם תשארו אם לא ביקור חטוף, מה שכן אני מאד שונה מהמארח שלנו כאן...חיוך

       

        26/6/09 10:29:

      מקסים אוהבת את כתיבתך ממש מהחיים אך זורם ונותן חומר למחשבה

      כיצד אדם לא לוקח אחריות על מעשיו ומחפש שאחרים יקחו במקומו

       

      ואתה יודע הדבר הקשה ביותר עבור כל אדם הוא שפוגעים בכבודו ביחודו ומכאן באה הנקמה 

        26/6/09 09:31:


      אייל אני מצטערת, התכוונתי ללחוץ על הירוק ):

      והאדום נלחץ בטעות... מבטיחה לפצות בתום 24 שעות!

      סיפור מקסים, אוהבת את הכתיבה שלך

      פרופיל

      bimbom
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פ"ת- ת"א / "תבין היא לא מעוניינת בי, זה בטוח". / פרק 4