פרק 37 

 

סיפורו של איציק

חיי היפים עם סיגל

 

להביא בחורה לבית של ההורים, זה לא דבר פשוט ואי אפשר לזלזל בזה, גם אם ההורים שלך הם הכי ליברליים שבעולם. אני כבר למוד ניסיון מקטעים כאלה ולו רק בזכות אותו ביקור מיותר של אורנה אצל הורי, הרי כמעט וחיתנו אותנו ועם עוד קצת עזרה מצידה של אורנה הייתי עלול למצוא עצמי תחת חופה ובריח.

אפרופו אורנה, היא הספיקה להיות אצלי במוסך. זאת הפעם הראשונה שראיתי אותה נסערת. היא מחפשת נקמה בבחור ההוא, יוסי. ואני חשבתי שהוא תמים.

בקיצור, עכשיו אני נמצא עם סיגל, שותפתי לדירה, חברתי הטובה והנודניקית. מכיוון שהבטחתי לאימי שאבקר אותה, לקחתי איתי גם את סיגל שקפצה על ההזדמנות.

הגענו לבית הורי. אימי מקבלת אותנו בעיניים נוצצות.

"חברה חדשה?" היא שואלת, בלחש בזמן שהיא מוזגת אורז לבן מאודה במטבח ולי לא נותר אלא לאשר באותו הלחש שכך הוא הדבר ולהוסיף שלא תדבר על חתונה ושלא תשאל שאלות מיותרות שעלולות לגרום לבעיות הרות גורל.

למזלי הרב, סיגל לא מנדבת מידע בלי שישאלו אותה וגם כשאימי ניסתה לדלות פרטים נוספים מעבר למה שהיינו מוכנים לספר, ענתה סיגל במן חיוך נבוך ומשוחק להפליא שאמר הרבה ובעצם לא אמר כלום 

 

חיי עם סיגל התנהלו בסבבה, כמעט כמו זוג נשוי. חבריה הפכו לחברי וחברי הפכו חבריה, גם אם זה לא תמיד מצא חן בעיניה.  לכן היינו מבלים בדרך כלל עם חברותיה הרווקות והנחמדות.   דרך כך למדתי המון על נשים, מחשבותיהן, דרישותיהן וכו'.

נחמד לשמוע סיפורים של בחורה רווקה המתארת לפרטי פרטים על יחסיה עם גברים שונים שעברו תחתיה או מעליה או שסתם עמדו בצד ולא עשו כלום. ככה זה בשיחות נשים, הכל גלוי וידוע. אדם זר שיעמוד בצד וישמע במקרה את הסיפורים הללו, יוכל לחשוב שמדובר בקבוצת זונות שמתארות את חוויותיהן עם לקוחות חרמנים ומסכנים הנתונים לחסדיהן של בנות זולות המשחקות גבירות. לידיעת כל הגברים שלא יודעים במה מדובר, המשפטים בהן משתמשות הבנות הם כאלה: 'יש לו זין קטן' , 'יש לו כלי כזה גדול' , 'הוא אקרובט' , 'הוא גומר מהר', 'הוא חייתי', 'הייתי מוכנה לעשות אותו' וכו''..

פגישה מהסוג הזה התקיימה דווקא היום ועל כך בישרה לי סיגל תוך כדי הארוחה. אימי הביעה אכזבה עמוקה על כך שאנו נאלצים ללכת.

האמת, גם אני קבעתי לצאת עם רוני לתחנת הטוטו. את המנהג הזה התחלתי רק לאחר שסיגל הפכה לחברתי הצמודה, סתם, בשביל לצאת מהשגרה. מכיוון שרוני החליט  לאחר, נאלצתי לקבל את פניהן של חברותיה של סיגל ואף שמעתי בחצי אוזן את סיפוריהן השבועי. האגו שלי התנפח כששמעתי את אחת מחברותיה של סיגל לוחשת 'איציק נראה פיצוץ, כדאי שתיזהרי, אפילו אני הייתי עושה לו טובה' מה שגרם לכולן לצחוק בלחש ולי לרשום את מלותיה בזיכרוני למשך זמן ארוך, רק בשביל הידיעה שבטח יהיה לי את מי לפקוד אחרי סיגל.

כמובן שלא הכל ורוד בחיי זוגיות שנכנסים לשגרה. מידי פעם אנחנו רבים ומשלימים ועוד פעם רבים ועוד פעם משלימים עד שגם המריבות וההשלמות הפכו לשגרה בחיי הזוגיות . כמובן שהדבר לא נעלם מאוזניהן של חברותיה הטובות של סיגל ואת זאת גיליתי הערב כששוב נאלצתי לקבל את פניהן הזוהרות ממייק-אפ, צלליות ובושם שקנה להן האקס האומלל שהפך לסיפור השבוע המבוסס על גודל האיבר האמצעי. אתה פשוט יכול לראות על פניהן שהן יודעות עליך ה-כו-ל !! ההתעניינות שלהן הופכת בן רגע למזויפת ואת זאת ניתן לגלות בעזרת צחקוקן המזויף כשהן אומרות 'ש-לו-ם  ח-מו-ד' ובעצם מתכוונות ל- 'הי, יא מניאק'. על זה לא יכולתי לעבור בשתיקה. לאחר שיצאתי מהדלת, עמדתי בחדר המדרגות בכדי להאזין לדבריהן. "איך הוא יכול לעשות לך דבר כזה?!" אמרה מיקי, חברתה הטובה של סיגל, לאחר שזו סיפרה לה את הצד שלה בסיפור. אחר כך הוסיפה יעל את המשפט שהכי הרגיז אותי, "תראי לו מה זה!!! אנחנו מאחורייך!!" יופי, שמעו צד אחד וכבר גזרו עלי עונש שלא בפני. אפילו ברוסיה כבר לא עושים דבר כזה. דווקא אני מחבב את מיקי ויעל ולכן זה גם כואב לי. שמיקי תגיד דבר כזה? אני לא מ-א-מי-ן !! דווקא היא? בא לי לשבור את הדלת מכעס!! צפצוף הצופר מרכבו של רוני, הוריד אותי במהירות למטה. לפחות יש לי אותו. כשסיימנו את הבילוי, ביקשתי מרוני שיוריד אותי אצל ההורים שלי. שתחפש ת'חברים שלה         

 

"איציק? זה אתה?" שמעתי כל מוכר שקורא לי מהחשכה.

"מי זאת?"

"אורנה"

"הי, איך ידעת שאני כאן?"

"אינטואיציה נשית"

"איפה גלית?"

"בבית"

"אההה"

"אתה נשמע מאוכזב. רוצה ללכת אליה?"

"לא תודה, אני עייף"

"איזה עייף, אני צריכה טובה. אתה יודע, בקשר לשיחה שלנו בצהריים"

"על ההוא?" שאלתי כי לא זכרתי את שמו.

"כן, על ההוא. קוראים למניאק יוסי" ענתה אורנה בהרימה את טון דיבורה.

"באיזה טובה מדובר?" שאלתי כי התעניינתי.

"תבוא איתי ותראה" אמרה אורנה ושלפה סכין מטבח גדולה.

"את משוגעת???!!!"

"אתה בא או לא?" שאלה אורנה בתקיפות.

"אני בא" אמרתי כי ידעתי שרק אני אוכל לעצור את אורנה ממעשה מטורף.

 

כבר יותר משעתיים שאנחנו מחכים בתוך המכונית. במצב אחר, בטח היינו מרעידים את הרכב במושב האחורי. אבל, אורנה הייתה אחוזת טירוף. היא לא סותמת את הפה. מקללת, מספרת, מאיימת. אני לא מקנא ביוסי...

"אולי כדאי שאחזיר אותך הביתה"

"חבל לך על הזמן! אני רוצה נקמה. נ-ק-מ-ה !!!"

 

 

המשך יבוא........................