כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכרונות של עו"ד מזדקן

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/8/09 10:39:

    צטט: פיני יחזקאלי 2009-08-12 07:57:30

    יפה ומשכיל כתמיד...

    מצדיע בכוכב

    פיני

    תודה רבה,

    אני מבין שאתה מפלס דרכך אט אט במורד הבלוג...

     

      12/8/09 07:57:

    יפה ומשכיל כתמיד...

     

    מצדיע בכוכב

     

    פיני

      27/6/09 09:33:

    צטט: sun s h i n e 2009-06-27 02:34:55

     "בן עפלול"? – כבר אז היו עולי מרוקו דוגמא ומופת?...    
    סליחה אריאל..

    אך לא הבנתי..

    סליחה,

    לא התכוונתי...

     

      27/6/09 09:32:

    צטט: עו"ד בן-צוק 2009-06-26 22:15:58

    אצל הגויים כאשר יש ויכוח, הולכים לכתוב ושם זה מסתיים.

    אצל היהודים מהכתוב רק מתחיל הויכוח.

    כפי שראית מן הסיפור על השען בקורדובה - גם אצל הגויים כך.

     

      27/6/09 02:34:

     "בן עפלול"? – כבר אז היו עולי מרוקו דוגמא ומופת?...    
    סליחה אריאל..

    אך לא הבנתי..

      26/6/09 22:15:


    אצל הגויים כאשר יש ויכוח, הולכים לכתוב ושם זה מסתיים.

    אצל היהודים מהכתוב רק מתחיל הויכוח.

     

      26/6/09 10:29:

    צטט: flicker 2009-06-26 10:11:13

    כשככתבתי שיכתוב אריאל - התכוונתי לכתובים.

    עם עדויות בעל פה - מסתדרים עוד איכשהו..

    אני מדברת על מה שניכתב!

    על טעות בכתובים, יש סיכוי לזכות בערעור.

    הזמן הקבוע לערעור כתוב בד"כ בסוף פסק הדין.

    אם כבר באמת אבוד - אז חבל להוסיף לכך גם פגיעה בבריאות.

    צר לי על העצות הנדושות - אבל החיים נדושים.

      26/6/09 10:11:

    כשככתבתי שיכתוב אריאל - התכוונתי לכתובים.

    עם עדויות בעל פה - מסתדרים עוד איכשהו..

    אני מדברת על מה שניכתב!

      26/6/09 09:41:

    צטט: flicker 2009-06-26 09:23:01

    פוסט יפה אריאל :)

    אבל אני פה בשם לא טעויות או כתיב סופר כזה או אחר.

    אני כאן בשם שיכתוב עובדות שגוי שאינו נאמן כלל למציאות ומתקבל על דעת השופטים במערכת המשפטית שלנו ולאל ידו של האזרח הקטן ומחוסר האמצעים לשכור עו"ד טוב, להגן על עצמו.

    בעייה.

    תודה,

    אחד הדברים שאתה מגלה מוקדם מאד, הוא שכולם רק בני אדם. כן, גם שופטים.

    שופט יודע רק מה שמספרים לו. וכשהדברים אינם ממוסמכים, ועליו להסתמך רק על עדויות בעל פה - אין הוא מזהה שקר טוב יותר ממך או ממני.

    איני יודע איזו טראומה חווית, ואם אכן, עו"ד אחר היה מצליח יותר מזה שנכשל.

    אם ניתן עדיין לתיקון בערעור - עשי כמיטב יכולתך והבנתך.

    אם אבוד - הפכי זאת לצ'יזבאת בזכרונותייך, ואם שווה - ספרי גם לנו.

    זה הרי מה שאני עושה.

      26/6/09 09:23:

    לשכור!
      26/6/09 09:23:

    פוסט יפה אריאל :)

     

    אבל אני פה בשם לא טעויות או כתיב סופר כזה או אחר.

    אני כאן בשם שיכתוב עובדות שגוי שאינו נאמן כלל למציאות ומתקבל על דעת השופטים במערכת המשפטית שלנו ולאל ידו של האזרח הקטן ומחוסר האמצעים לזכור עו"ד טוב, להגן על עצמו.

     

    בעייה.

    עובדות ופרשנותן

    12 תגובות   יום שישי , 26/6/09, 08:06

    רבים מאיתנו ביקרו בהיכל הספר, אשר במוזיאון ישראל, בירושלים.

    על שני דברים שם, שתפשו את תשומת לבי יותר מן האחרים, אדבר כאן:

     

    במרכז היכל הספר, מצויה פקסימיליה של מגילת ישעיהו, שנמצאה בין "המגילות הגנוזות". הגירסה הידועה העתיקה ביותר של הספר.

    במלה השניה שבמגילה – "ישעיהו" – שכח הסופר את ה"ע", וזו כתובה מעל השם, כאשר סימן מעין V מראה היכן צריכה היתה זו להיות.

    הנחה סבירה תהיה כי בעת שנכתב ספר זה, היו עוד מאות העתקים שלו בידי פרטים ומוסדות שונים. הנחה סבירה לא פחות תהיה כי רבים מהם לא כללו שגיאה כבר במילה השניה בהם, ויתכן אפילו שהיו לא מעטים שלא היתה בהם כל שגיאה שהיא.

    מכל מקום עובדה היא, שמכל מאות ההעתקים – דווקא העתק זה שרד והגיע לימינו אלה, וזכה שהעתק מדוייק ממנו יוצג לעולם, יותר מ-2000 שנים לאחר כתיבתו.

    שתי מסקנות אפשריות:

    א.      חבל על המאמץ. יכול אתה לטרוח בכתיבה תמה ולהשמיד 5 מגילות עד שתגיע לעותק המושלם. המגילה שתשרוד תהיה דווקא זו של השרלטן השלומפר שמרח ומכר.

    ב.      לעולם אין לדעת. הכן כל עבודה שלך הכי טוב שאפשר. מי יודע אם בעוד 2000 שנה תוצג דווקא עבודתך בפומבי – ואם לא תעשה את המיטב – יתגלה קלונך ברבים. 

     

     

    בכניסה להיכל הספר, מצויה איגרת מאגרות בר כוסבא, (כן, כך קראו לו באמת, אבל עד שגילו את המגילות - לא ידענו) בה הוא מאיים: "הריני שם תכבלים ברגליו כאשר עשיתי לבן עפלול".

    מסקנות אפשריות:

    א.      כבר בתקופת בר כוסבא דיברו עברית כמונו. "מעיד אני עלי 'תשמים", "שם 'תכבלים" – אולי אפילו אמר "עשרים 'תלפים"...

    ב.       כבר בתקופת בר כוסבא, היו אנשי קבע שלא ידעו לכתוב...

    ג.        "בן עפלול"? – כבר אז היו עולי מרוקו דוגמא ומופת?...    

    ואם בעניני שמות עסקינן:

    בביקור ב"מזקיטה קתדרל" בקורדובה, שהיה אחד המסגדים הגדולים בעולם, הפך לקתדרלה – ועתה הוא אתר תיירות,  נתקלתי בטריוויה אחרת.

    בפינה אחת באולם הגדול, מצויים כמה מן החפצים ששימשו את המקום בעבר.

    ביניהם גם המנגנון הישן של השעון אשר היה על המגדל.

    באותיות נקובות במתכת על המנגנון, מעיד השען בגאווה על שמו כעושה השעון בקתדרלה המלכותית: GARZIA.

    בכיתוב שליד השעון, מעידים מומחי ההיסטוריה מטעם הנהלת האתר, כי השעון נעשה על ידי GARCIA.

    מסקנה אפשרית:

    חרוט את שמך באבן, או נקוב אותו בברזל – ועדיין יימצא מי שיודע טוב ממך איך קראו לך.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אריאל, חיפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין