| היכן למדתי עברית כשהגחתי לאויר העולם, במלחמת העולם, בבית חולים בקזחסן, שמעתי קזחית מן הסתם. ברקע שוחחו ברוסית "האחראים" דה-יורה - ומעשית, ואמי לחשה לי באידיש, שפת אמה: "מיין טייער קינד" - ילדתי היקרה. כשאמי הביאה אותי הביתה, שמעתי את הורי מדברים אידיש. וכשבאו לבקרם חברים, דיברו לעיתים רוסית או פולנית - אך אתי דיברו רק בשפת אידיש. בגיל שמונה חדשים עזבנו את קזחסטן ונסענו לארץ הולדתם של הורי – פולין. שמעתי מסביב מדברים פולנית, הפליטים דיברו גם קצת רוסית, אך אתי דברו רק אידיש. משם עברנו לצ'כיה ולאוסטריה, בדרך לארץ ישראל. מסביבי שמעתי מדברים צ'כית וגרמנית-אוסטרית, אך איתי דיברו הורי רק אידיש. משם הגענו למחנה עקורים בגרמניה ושמעתי מסביב מדברים גרמנית. המחנה היה ב – AMERICAN ZONE וכך שמעתי חיילים מדברים אנגלית. אך איתי דיברו הורי רק אידיש. אחרי כשלוש שנים בגרמניה, במחנה העקורים, העבירו אותנו לדרום צרפת ל – St. Chamas שם שמעתי צרפתית. אך איתי דיברו הורי רק אידיש. אושפזתי בבית חולים ושמעתי רק צרפתית. אך כשהורי הגיעו לבקרני הם דיברו אתי אידיש. עלינו ארצה באניה עצמאות, שהפליגה מנמל מרסי. על סיפונה היו אנשי עליה ב' שארגנו את העליה. הם דברו אידיש ורוסית ובעיקר עברית. אך הורי דיברו איתי רק אידיש. ביוני 1949, כשירדנו מהאניה בנמל חיפה, קבלו את פנינו אנשי הסוכנות, שדיברו קצת אידיש ובעיקר עברית, והעבירו אותנו למעברה בנוה חיים שבחדרה. שם שמעתי רוסית ופולנית, צ'כית וגרמנית, אך איתי דיברו רק אידיש. מהמעברה הועברנו למגורי קבע - צריף שבדי בשיכון עמידר. לשיכון עמידר הגיעו עולים מארצות שונות, ושם שמעתי המון שפות: רוסית ופולנית, צכית וגרמנית, ספרדית וספניולית, וערבית מצרית, רומנית והונגרית, מרוקאית ותוניסאית ואנגלית שמעתי ממשפחה אנגלית שנשארה בארץ כדי לסיים את התפקיד שהוטל עליהם בעת המנדט הבריטי. אך בבית דיברו אתי רק אידיש. בגיל חמש הלכתי לכיתה א'. יותר משנה כבר הייתי אז בארץ. כולם מסביבי היו עולים חדשים . איש לא דיבר עברית. והורי דברו אתי רק אידיש, בכיתה, אני זוכרת, הבנתי את דברי המורה. היכן למדתי, אם כן, עברית?
|