כשפעם ייחלתי, בקשתי אותך הגעת אלי, ושתקתי איתך. שתקנו שתקנו, הדקנו פיות. מילה לא השמענו גם לא ת'שטויות. שתקנו, שתקנו, כי מה נבקש? קצת רעש, טיפה זה כל מה שיש. ואז כשהרעש החל לחלחל רציתי שכל העניין יתבטל. החדרתי אטם לאוזניי הענוגות והשקט חזר אל מי מנוחות.
אך אטם הוא אטם, די אטום ומטומטם, סיים תפקידו והחליט כי נרדם. והרעש חזר, אימתני ונורא. אז החלטתי מספיק! אעזוב ת'דירה. ועכשיו מחפשת חייבת לעוף. ועד שאמצא אתחרפן עד טירוף.
|