ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
רחוב קורדובירו בפלורנטין. סמטה קטנה ומפותלת המרוצפת בלבני אקרשטיין מרוחות בצואת כלבים וחתולים ובה זורמים נהרות קולחין. מטונפת ודחוסה מפאת בתיה המתפוררים המחוברים זה לזה, יוצרים מסדרון ארוך שהאויר המצחין עומד בו תמיד ללא מפלט. לאורכה מיני חנויות רהיטים, מרפדיות ונגרייה קטנה. בקצה האחד שלה נושקת לרחוב שטרן, שם פועלת שנים הקונדיטוריה "בורקס מיס" כל הערסים מעמידים מולה את הב.מ.וו השחורה שלהם "רק לדקה", כדי לקנות כמה מגשי קרטון עמוסים במאפי מרגרינה שמנוניים ובביצים חומות. בקצה השני רחוב ויטל, ליבה הפועם של השכונה. שם עמד ביה"ס לעיצוב של גרוסמן ומולכו בסמוך למסעדות, מועדונים, בתי קפה ומעצב שיער מהולל בשם ויטוריו שגזז בחלל צהוב ומול מראות עגולות תסרוקות משונות ומעודכנות עד חצות.
ברחוב זה שכרתי סטודיו בדירת פרטר קטנטנה. ההתארגנות והמעבר מן הבית נעשו בחופזה. במהלך שבוע ימים הותקנו כבלי חשמל ותקשורת, מסגור ותריסים לחלונות, קווי טלפון ודלת משוריינת. אל דירת חמישים המטרים נדחסו כוורות ספרים, ארון מגירות ממתכת שנקנה בשוק הפשפשים, מדפים ופלטות לשולחן שהוזמנו אצל נגר מקומי, מזגן חלון מקרטע, ספה רכה בצבע חרדל במחיר מציאה, כלי מטבח בסיסיים, מקרר, מחשבים, מדפסת ונירית, העובדת השכירה הראשונה שלי.
מתרגש התעוררתי לבוקרו של יום העבודה הראשון. נכנסתי כהרגלי לחדר האמבטיה. בעוד אני מסובב את ברז המים חשתי פתאום חולשה איומה. הרגשתי איך גופי מתרוקן מכוחות. זיעה ששוטפת פנים וזרועות וערפול חושים. לא זוכר אם קראתי לעזרה. כנראה שהצלחתי לעשות מספר צעדים. בפעם הבאה שאני זוכר. הייתי שרוע עירום על רצפת החדר כשענת רוכנת מעלי. "תתקשרי לאמבולנס" אמרתי מטושטש. לא חוויתי עילפון מעולם ולכן פירשתי את המצב הקליני אליו נקלעתי כהתקף לב חמור.
באותו היום כבר לא הגעתי לעבודה. אמא שלי צוותה עלי להישאר בבית ולנוח. התנהלתי באיטיות למשך יממה. מרגיש מעין ריחוף נעים. נקי. כמו עברתי אתחול מחדש.
למחרת, הרחוב קיבל את פני, בזרם ספונג'ה ממרפסת הקומה הראשונה.
|
חיים יפים
בתגובה על יש לו ידי זהב
יואב עינהר
בתגובה על התקציבולטור VS הדיקטטור
ירוןמירב
בתגובה על הגביע הקדוש או גמר גביע
עלוה
בתגובה על מליון קליעים באוקטובר
פרגון
בתגובה על רכבת תקלה
בובה ושסק
בתגובה על חוצה סובב
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מעדיף את "מגדלי בת-ים הצהובה"...
פה זה אירופה לא?
יש לנו פואייה, פסאז', לובי מהודר,
פרגולה, ופטיו
ב"גבעות טוסקנה" בנס ציונה
הכי הגעיל אותי בפתיח של פלורנטין
זה שתותי משפריצה עם שקית של שוקו לכל הכיוונים...
את יודעת שיש אנשים שהם אלרגיים לשוקו?
אם התכוונת אליי...אז בדירה שנולדתי בה היה בוידאם (או אולי בויעדם? איך כותבים את זה לעזאזל...) והיה הול וגם תריסול....וזה היה בת"א...
דרישות יש לו לשכן למעלה...
איפה נולדת, בסויצרלנד? אני עוברת לדירה עם חלון עוד חודש, ועל כך אני אסירת תודה לאל הטוב.
ו...מזנון? תריסול? ולא פחות חשוב בוידאם היה?
אני רק רוצה להסביר שהכוכב הוא לא מתוך "טובה הדדית", שלא תתעלף לי
הוא כנה (מסוכן, אתה גם יכול להתעלף)
מתוק - חרדותיו של העצמאי הפלורנטינאי המתחיל. אבל עכשיו שאני חושבת - נו ברור שאתה פלורנטינאי מאז ומתמיד. כזה חמוד. כזה "היא אמרה לי תראה"... "אולי גם נמצא איזה נושא לכתיבה... לא משהו עמוק משהו מתוק סיפור אהבה"...
היה בדירה גם הול...
מוכנה לגלות לי בסוד?
ראניה יא עיני יא רוחי
אם את הולכת אז גם אני.
"קו למתעלף" אהבתי.
כתבתי פה באחת התגובות
שבהזדמנות אחרת בבית קפה שכונתי הייתי קרוב לעילוף
ומשהי הציעה לי לבלוע שקית סוכר- עזר או לא
שורה תחתונה לא התעלפתי.
משחה עזת ריח... עמבה טוב?
דירת פרטר....
זה וורשה פה?
הערסים עם ה-ב.מ.וו
מזלי שהם לא יוצאים את גבולות השכונה....
כחובבת בורקס עולמית אני שמחה שהם לא גילו עדיין את הסליק שלי.
לא ,זה בסדר התחדש לי המלאי .אני אשמור על אופצית ההתאבדות לפעם הבאה בה אני ארגיש חרא .זה נותן לי לפחות 5 דקות של נשימה .זה לא מעט.
דארלינג....
בתור מתעלפת סידרתית (בעיקר מספירות דם), יש משהו נפלא בבלק אווטים האלו...
תשתדל שהם יקרו ליד אנשים, כי אז יהיו מלא סיפורי גבורה עם ורסיות מאלפות.....
ו...נראה לי ששכונות ג'יפה בת"א עושות לך את זה....הריגוש גבוה, מקווה שתספיק לבקר בכולן
בעד פתיחת "קו למתעלף".
יש לי ה מ ו ן התעלפויות ברשימה ואין עם מי לחלוק.
שתדע לפעם הבאה:
סוכר ודבש בהזרקה ישירה ובריכוז גבוה עוזרים במיידי.
אחרי שפע חוויות כאלה +כמה דרמות של התעלפות באמצע הרחוב כשמלא אנשים מסביב(לא כיף כ"כ, אבל אופראי-משהו)
או אז בתיק שלי יש קבוע : צנצנת דבש קטנטנה, משחה סינית לבנה ועזת-ריח(תמיד טוב), שוקולדים ועוד..
מומלץ. גם עוזר למניעת דרמות מיותרות וגם טעים סתם.
כבר אמרתי לך את זה גב' בכר
אני ואת זה משמיים.
איציק הכל בסדר. קצת חלושס לא הרגה עוד אף אחד.
צריך להעניק לתגובה הזאת פרס נובל
או פרס ישראל
האמ אמא של הנחשב.
מזכיר לי שבאחת הפעמים הראשונות שהלכתי ברחוב מלצ'ט
בסמוך לדירה הראשונה שרכשנו, דיברתי בטלפון עם חבר
ופתאם דרכתי על קקה. אז החבר מהצד השני אומר לי
"רצית לקנות דירה בתל אביב לא?"
מקווה שלא שלחת יד בנפשך. כולה כוכבים...
המרעננת הרשמית של הקיץ.
יש עוד כמה פונקציות שהייתי שמח לאמץ
למשל ...cntrl Z
חגיגות הדוקטורט התחילו רשמית
היה יותר מפחיד לפני שחישמלו אותי, כששמעתי את הצעקות של זו שלפני...
הדלת הייתה סגורה, והיא צרחה כמו בהיצ'קוק.
כשהדלת נפתחה ראיתי אישה מפוחמת עם אפרו משגע. זה היה מפחיד!
יש. מצאתי נפש מתעלפת תאומה!
גם אני, גם אני. שנפתח ליין מתעלפים זה הכי?
-או משהו כזה
-
אני פה. בטח שפה.
מי אמר אנטריקוט ולא קיבל??????
(אני חושש שאולי נמרוד לא ממש יודע במה מדובר. צריך לכלול אותו בפעם הבאה שיידע שיש כאן אחלה תרופה לאנמיה).
תעביר לי את החציל....
( חזרתי כי חידשו לי ויצאתי שבע... מעולה!!! )
משהו שקשור לתא טלפון?
איך ידעת?
אנ זקוק לאנטריקוט עכשיו. בלבן אתה פה?
אופטימי הא?
פוסטיומראשון
מסורת זו מסורת
האמת ששנייה אחר כך, חלף מולי חתול שחור, עברתי מתחת לסולם ובחדר המדרגות ניבטה לרגע בבואתי במראה שבורה...
כן. קרה לי כזה דבר לפני כמה חודשים
הייתי חולה עם אנגינה. והלכתי לשתות עם חבר
הזמנתי כמו אדיוט בירה סוליטוס- בירה מעורבת בטקילה...
אחרי חמש דקות כמעט פרחה נשמתי.
ובדיוק מה שתיארת. החזקתי את עצמי בכח לא להתעלף
האמת שמשהי אמרה לי לבלוע סוכר... וזה עזר.
קקה של הרגשה.
למה לקלל?
הכל צפוי והרשות נתונה.
אני אזהריקירתי.
פריק קונטרול?!
כאילו דה?
אנשים כמוני לא יכולים לקחת סמים קשים.
גם אם נורא בא להם.
הם מתים מפחד.
לאבד שליטה.
(בגלל זה הם אלכוהוליטסטים
)
ואת עליפות! דאבל!! טריפל!!!
כנראה בחרתי לי בחיים של אי וודאות :-)
התרגשתי מתגובתך.
אני חושב שאני צריך לשבת רגע...
חישמלו אותך???
זה מפחיד
אני אף פעם לא התעלפתי אבל היה לי וירוס בלב
זה נחשב?
מקלחת הספונג'ה נשמעת קצת כמו טקס חניכה של שבט פלורנטין =]
אוהבת את הצבע הכתום המרענן של המרפסת החמודה שמצמחת עציץ מלבלב.
מותק את יכולה לקחת סמים קשים ,לפעמים זה יוצר אפקט של ריסטארט .תיידעי אותי איך היה
עינהר -רק שתדע שאם אין לי כוכבים אני מתאבדת .או שאני אחזור יותר מאוחר .נראה .
מרעננת הספונג'ה...
סוג של התקף חרדה מותק.
לא קרה לך אף פעם?
האמת שגם לי לא, אבל זה בגלל שאני קונטרול פריק משוגעת.
לא נורא זה טוב.
אהבתי מאוד את האיתחול.
גם אני הייתי רוצה לעשות ריסטארט מפעם לפעם.
כמה נחמד!
מעלה זכרונות וניחוחות שלא ישכחו לעולם.
יש לי רעיון בשבילך...
אתה תמיד רגיל שהן מתעלפות ממך
היה לך חדש המצב הזה..
לא נורא...
תתרגל
עם הגיל עוד יהיו הרבה כאלה...
התעוררת למציאות חדשה.
מקסים.
פשוט השקעת כל כך הרבה מעצך עד אפיסת כוחות...ולכן העילפון.
אני לא מתעלפת, הרגשת חולשה כן, ריפיון חושים כן, עילפון עדיין לא [ומקווה שלא יהיה].
אגב, יש אמונה אצל המזרחים, שכשיוצאים לדרך חדשה שופכים מים אחרי האדם....אולי בגלל זה חטפת מים ביום הראשון לעבודה, טוב נו מים של ספונג'ה זה בגלל הג'יפה של האיזור שתדע מאיפה באת ולאן אתה הולך [אושיק לוי מתנגן לי בראש כרגע]....
<הכתיבה הזו שלך...משהו מיוחד. מאוד>
איזה תיאורים מרהיבים אתה מצליח לתת - פשוט מעלף :-)
ניסיתי להתעלף כמה פעמים בחיים (כמה פעמים כשהייתי בהריון, פעם אחת יומיים אחרי שהיא נולדה, ופעם אחת אצל רופא עיניים שפשוט התעקש להפוך לי את העפעף).
כשמדברים אליך ואתה פשוט לא מצליח לענות זה הכי משונה - הזיעה הקרה כמו אחרי מאמץ מטורף, השחור בעיניים, ואתה שממלמל "זה בסדר, אני בסדר, רק שנייה, רק עוד שנייה". (כן בטח, בסדר גמור
).
לא הייתי מודעת עד כה לתגובותיך החזקות עד כדי כך.
פסיכוסומטיות רוקס.
לא קל.
מוכר, מוכר מקרוב....
אתחול - אימצתי, ברשותך.
מתחיל שבוע חדש - לא להתעלף!
כשמטפסים למעלה, לצמרת, יש לפעמים סחרחורות ואפילו עילפון,
האוויר דליל יותר בפסגות, וצריך קצת זמן להתסגל אליו,
כנראה לא לקחת את הזמן, עשית את זה ממש מהר)))
אוהבת כל כך לבוא אליך לבלוג
ההופה שייך לי !
אז,
הופה !
יואב אין לי מילים.
יש מצב שמאחורי הציניות והחריפות מסתתרת נפש רכה ומתרגשת עד כדי שהיא מגיעה למצב של עילפון ?
או שזה פשוט היה הסירחון?
יגאל?
מפחיד. אני, בשתי הפעמים שבהן התעלפתי, זה היה בבי"ח לאחר בדיקות שהן חישמלו אותי. בשתי הפעמים התעוררתי בסוג של אמוק וניסיתי לחנוק את הרופאים/אחיות שרכנו מעליי.
לא הצלחתי.
היי!