כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    ארכיון

    שעת החסד / יהודה עמיחי

    22 תגובות   יום שישי , 26/6/09, 18:26


    שעת החסד ( יהודה עמיחי , 1983 , תל - אביב )

    פעם חשבתי שאפשר לפתור כך:

    כמו אנשים שמתאספים בחצות בתחנה

    לאוטובוס האחרון שלא יבוא.

    בתחילה מעטים , אחר כך עוד ועוד.

    זו היתה הזדמנות להיות קרובים זה לזה

    ולשנות הכל ולהתחיל יחדיו עולם חדש.

     

    אך הם מתפזרים.

    (שעת החסד עברה ולא תשוב ).

    כל אחד ילך לדרכו

    כל אחד יהיה שוב אבן דומינו

    עם צד אחד פתוח

    למצוא לו תואם חדש

    במשחקים שאין להם סוף

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/5/12 21:43:
      שעת החסד - יהודה עמיחי פעם חשבתי שאפשר לפתור כך: כמו אנשים שמתאספים בחצות בתחנה לאוטובוס האחרון שלא יבוא. בתחילה מעטים , אחר כך עוד ועוד. זו היתה הזדמנות להיות קרובים זה לזה ולשנות הכל ולהתחיל יחדיו עולם חדש.   אך הם מתפזרים. (שעת החסד עברה ולא תשוב ). כל אחד ילך לדרכו כל אחד יהיה שוב אבן דומינו עם צד אחד פתוח למצוא לו תואם חדש במשחקים שאין להם סוף
        26/1/10 10:02:

      צטט: eran.shahar 2010-01-26 07:56:58


      מדהים

       

      תודה ערן . השיר לקוח מתוך ספר שירה של עמיחי שקיבלתי לפני הרבה שנים מאדם שהייתי מעדיפה לשכוח . אבל השיר אכן מדהים.

        26/1/10 07:56:

      מדהים
        9/1/10 17:19:


      היי, צר לי על דירוג שלילי שברח מתחת לעכבר

      זהו שיר עצום

      כמו כמעט כל דבר שעמיחי כתב

      (כל דבר שאני קראתי היה מצוין)

        

       

      בבקשה להעביר כוכב לטובת שיר זה

       

        15/11/09 02:01:

      צטט: רמניק 2009-11-15 00:38:38


      את יודעת מה נראה לי הבעי' בגישה של נשוא השירה הזו...שהוא התחיל מהסוף, הוא מצפה לשנות את העולם לעולם חדש יחד עם כולם..ומתאספים כולם, אבל החיבור לא חיבור ,,וכולם מתפזרים..

      אני מעדיף את גישתו של אריק איינשטיין, אני ואתה נשנה את העולם..ואז עוד אחד, ועוד אחד..כל אחד מתחבר למשהו שהתחלת, וכן.. בסוף כבר יבואו כולם, וגם ישארו בלי להתפזר...

      תודה..

       

      מעניין מאד , רמניק , מעניין ומרגש. תודה על התגובה ועל הפרשנות המקורית. 

      כמעט כמו העולם ( בזעיר אנפין ) שאנחנו מנסים ליצור בקפה .

        15/11/09 00:38:


      את יודעת מה נראה לי הבעי' בגישה של נשוא השירה הזו...שהוא התחיל מהסוף, הוא מצפה לשנות את העולם לעולם חדש יחד עם כולם..ומתאספים כולם, אבל החיבור לא חיבור ,,וכולם מתפזרים..

      אני מעדיף את גישתו של אריק איינשטיין, אני ואתה נשנה את העולם..ואז עוד אחד, ועוד אחד..כל אחד מתחבר למשהו שהתחלת, וכן.. בסוף כבר יבואו כולם, וגם ישארו בלי להתפזר...

      תודה..

        14/11/09 23:31:

      צטט: יש מה יש 2009-11-14 02:21:01


      בטח יש מקום לאופטימיות: אם לא רכבת, אז אוטובוס, מטוס, או חמור, רצוי לבן?

      ולי זה בכלל נראה כמו שיר לא אישי, ולא רק שמחכים לחמור אלא שטוענים שכבר הגיע, ויש אומרים שהוא זה אנחנו (עיין שם ספר: חמורו של משיח).

       

       

      תודה על התגובה.

      מה זאת אומרת נראה כמו שיר לא אישי . מה זה שיר אישי ? זה לא שיר שמדבר על נושא לאומי . זה לא שיר פוליטי . זה לא שיר מחאה חברתית . זה שיר מינורי על מצבו הקיומי של האדם . על הקושי ליצור קשר. על הבדידות . על הציפיה חסרת התוחלת למשהו שלא יקרה .ככה לי זה נראה.

        14/11/09 02:21:


      בטח יש מקום לאופטימיות: אם לא רכבת, אז אוטובוס, מטוס, או חמור, רצוי לבן?

      ולי זה בכלל נראה כמו שיר לא אישי, ולא רק שמחכים לחמור אלא שטוענים שכבר הגיע, ויש אומרים שהוא זה אנחנו (עיין שם ספר: חמורו של משיח).

       

        2/8/09 09:40:


      מה מחזיק אותנו בחיים אם לא האופטימיות

      תודה פיני

        2/8/09 00:02:

      כל אלה שאחרו את הרכבת

      ובטוחים שתהיה עוד אחת...

       

      נפלא

       

      פיני

        12/7/09 21:47:

      תודה עינת
        12/7/09 21:45:
      הגעת בדיוק בזמן.
        11/7/09 20:50:


      מירי יקרה ,

      תודה שקפצת לבקר.

      זה לא בא מהמקום הזה, כי אני לא רוצה להתחיל הכל מחדש.

      אני רוצה להמשיך את הקיים לשפר ולהשתפר

      ושעות חסד היו ויהיו . אמן.

       

       

        11/7/09 20:33:


      דנה יקירתי

      כל כך מדכא..שעת החסד חלפה?

      לא נוכל לשנות את העולם ולהתחיל הכל מחדש?

      כך את מרגישה? אני יכולה להבין רגעים כאלה..

      אבל אני בד"כ סופרת רק רגעים אופטימיים:)

        9/7/09 14:13:

      החיבה הגדולה היא הדדית . תודה

      צטט: היועץ המשפטי 2009-06-28 07:28:02
      ראוי שתחליפי את הכותרת. אין סתם שיר ליהודה עמיחי

      וכוכב על הצגת השיר הנפלא והקסום הזה לעיני כל.

       

      תקשיבי לו בכל זאת יועץ !

      אני חושב שצדק בעצתו שהשיא לך באדיבותו ואף צרף לה כוכב במקום חשבון וזה חריג , או שאצלכם לקולגות זה משחקון שכזה ?! לא באמת מצפה לתגובה. סתם חייכתי לך בחיבה גדולה.

        28/6/09 10:03:

      ליועץ המשפטי - תודה .

       

       

        28/6/09 07:28:


      ראוי שתחליפי את הכותרת. אין סתם שיר ליהודה עמיחי

      וכוכב על הצגת השיר הנפלא והקסום הזה לעיני כל.

        27/6/09 23:38:


      היי ספיר,

      לפעמים שירה יכולה לגעת

       

        27/6/09 22:45:


      אותי שירה צריך להאכיל בכפית...

      אבל כשזה מגיע כמו לעייל, זה נפלא ומתעלה לאין סוף,

       

      איזה משפט גאוני, מתקבצים בחצות לאוטובוס שלא יגיע,

      תחשבו על זה.

        26/6/09 22:10:

      אתה צודק. לא התכוונתי "סתם" במשמעות שאתה נתת לזה . ברור שאין סתם שיר של עמיחי.
        26/6/09 21:40:
      אין דבר כזה "סתם שיר של עמיחי".

      פרופיל

      דנה דייגי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין