כותרות TheMarker >
    ';

    קפיצה למים הקרים

    מחשבות לשעת לילה מאוחרת בערב שישי

    20 תגובות   יום שבת, 27/6/09, 00:30

    יושבת כעת לרשום את הפוסט הראשון בחיי. אין לי מושג קלוש מה זה בכלל 'פוסט', ומה ההבדל בין 'פוסט' ל'בלוג', אבל מה שבטוח, אני כרגע פוסט ארוחת ערב משובחת ורומנטית שלי עם עצמי. בישלתי דגים ואורז מתובלים כדבעי בשום. המון שום. ככה אני אוהבת. וכיוון שאני כאן לבד, אני יכולה לנשוף מלוא הבל פי סביב ללא שום התנצלות. (ושוב, דגש על השום). אני מודה: אני נהנית להיות ביום שישי בערב לבד. בשקט הזה, בקדושה של כניסת השבת, עם מוזיקת פסנתר ברקע, אחרי שקראתי קצת, וראיתי די.וי.די ואכלתי ארוחה טעימה שהכנתי במו ידיי. נכון, וודאי שהיה עדיף לחלוק את הזמן הזה עם בן זוג אהוב, אבל אם אין, וכרגע אין, טוב לי לבלות את זמן האיכות הזה עם עצמי במקום לאלץ את עצמי לעשות "V " על בילוי סתמי הערב. אני אומרת את זה כי הקול של אמא שלי, שנמצא אצלי בראש, עדיין מהדהד לו, בטון של תוכחה, בלתי משוכנע.  הקול הזה הוא זיכרון 'קולה של אמא', השואל בימי שישי בהם נשארתי בבית הוריי -  'למה את לא יוצאת?' ו - 'איפה כל החברים'?היו שנים שרק כדי להימנע מהשאלה הטורדנית הזו, הייתי פוגשת חברה כדי לנהל שיחות סרק עד השעות הקטנות של הלילה, או נוסעת למסיבות או פאבים ספוגי עשן חלול, מהם חזרתי עם תחושת ריקנות מעיקה כפליים והנג אובר נוראי. עם השנים למדתי למזער את אותה תחושת ריקנות, עם סרטים, הצגות או ארוחות ערב במסעדות או אצל חברים, אבל עדיין מנקרת בי תחושת האשמה כשאני מבלה לבדי את ערב שישי . למזלי הגדול, יש לי היום פינה משלי: ביתי הקטון, מקדשי, מבצרי ומקום מפלטי, בו  אני יכולה להרשות לעצמי את הפריבילגיה המופלאה הזו, של בילוי ערב שישי, ולפעמים אפילו סופ"ש שלם, מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. זו 'שמירת השבת' שלי. קידוש השבת. זמן להתבוננות על השבוע שחלף וזמן ההיערכות לקראת השבוע שבפתח. זמן הניקיון והצחצוח הפנימי שלי. זמן למיון עומס המחשבות מהשבוע שחלף, חלקן ל'מגירת העצב', וחלקן ל'מגירת השמחה', חלקן ל'מגירת ההצלחות' וחלקן ל'כשלונות', אחרות למגירת ה'הדחקות' העמוסה, והיתר למגירת ה'מטלות' העמוסה אף היא, ומה שנותר מתחלק בין מגירת ה'פנטזיות' למגירת ה'חלומות'...

    ובנימה אופטימית זו, לילה טוב ושבת שלום.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/18 14:08:
      תודה רבה שרי'לה יקרה!
        15/1/18 12:17:

      שכחתי שקראתי את הפוסט הראשון שלך ב- 2014...
      אז היתרון שבשיכחה הוא...
      שנהניתי לקרוא אותו שוב!!
      מה שאמרתי אז תקף גם לעכשיו,
      נהדר שאת עושה מה שטוב לך,
      וגם כתבת כל כך יפה!! ❤

        15/7/17 02:43:
      *
        21/4/14 19:24:

      אמ ... זה היה בשנת 2009 ...

      חושבת שצדקת לגמרי בבחירה שלך,

      לעשות מה שטוב לך,

      לא צריכה לרצות אף אחד או להעמיד פנים.

      נעים לקרוא אותך.

      ומה השתנה מאז? חיוך

        17/4/14 11:08:
      מ-ע-ו-ל-ה.
        8/11/11 09:38:

      צטט: אדריכל איל יוסינגר 2011-11-07 21:23:04

      התחלתי ממש בהתחלה. וכדרכן של התחלות, הן תמיד כוללות זרעים שינבטו בהמשך. פוסט ראשון בגובה העיניים, עמוס ניחוחות וטעמים של "עוד".

       

      התחלתי ממש בהתחלה. וכדרכן של התחלות, הן תמיד כוללות זרעים שינבטו בהמשך. פוסט ראשון בגובה העיניים, עמוס ניחוחות וטעמים של "עוד".
        27/6/11 20:43:
      יומן רשת מרשים ויפה - לא ניראה כמו ראשוני - אבל אמרת - ואני מטבעי מאמין לכל מילה.
        28/10/10 14:31:
      שטוטית יקרה שלי, איזה כיף שהחזרת אותי לפוסט הראשון שלי כאן...
      בחיי, כמה מים עברו מאז.
      ובכל זאת, נראה כאילו לא כזה מזמן.
      אני באמת צריכה לרענן את הבלוג and to post something soon.
      }{
        25/10/10 23:51:
      ובנימה זו
      הגיע הזמן שתכתבי פוסט חדש
      אחרי שאת מניזמן יודעת מה זה פוסט ובלוג
      וגם צילום לגלרייה

      געגוע
      }{שטוטית
        11/1/10 21:52:

      צטט: תמיס 2010-01-09 13:00:16


      :-)

      כל כך עידן התמימות...

      מה שהוביל אותי אל הבלוג שלך....  ;-)

       

       

       נשיקה

        9/1/10 13:00:


      :-)

      כל כך עידן התמימות...

      מה שהוביל אותי אל הבלוג שלך....  ;-)

       

        9/1/10 08:45:
      אח איזו נוסטלגיה...:)
        7/1/10 23:20:

      מה שמזכיר לי את זה 
        7/1/10 11:07:

       

      "דגש על השום".

       

      מתה על שום.

      בכל מצב.

      בעיקר אפוי בקליפתו בתנור - יוצא רך ונימוח בפה.

      רגוע

        4/7/09 18:02:


      ...תודה רבה ...

      :-)


      אני אשמח

      לקרוא

      עוד..

       

      שבת שלום!

        2/7/09 23:35:

      צטט: תמיס 2009-06-27 11:12:16

      הרבה תודה :-)

      זה בהחלט מהנה. ויש לי תחושה שאפילו ממכר...

      ובאשר לאמא שלי וגיל ההתבגרות המאוחר, כנראה שגם בזה, כמו בהרבה דברים אחרים, אני מתמהמהת...

      החיפזון מן השטן

       

        27/6/09 11:12:

      הרבה תודה :-)

      זה בהחלט מהנה. ויש לי תחושה שאפילו ממכר...

      ובאשר לאמא שלי וגיל ההתבגרות המאוחר, כנראה שגם בזה, כמו בהרבה דברים אחרים, אני מתמהמהת...

        27/6/09 01:38:

      דוקא נראה שהבנת מצויין.
      בלוג=יומן רשת.
      לפעם ראשונה ובכלל התמודדת בחן.
      יומנאות רשת מהנה לך.

      ולגבי אמא שלך, עם כל הכבוד,
      למרות שפסיכולוגים בני זמננו,
      מגדירים את גיל ההתבגרות בין גיל 10-30
      לא חובה להיצמד ל 30 כגיל המעבר לבגרות.
      הרבה הצלחה לך.
      שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל

      Themis Θ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין