
חמישה רישומי קיץ
א. אֲפִלּוּ קְרִיאַת תַּרְנְגוֹל וְצִוְחוֹת חֲתוּלִים מְיֻחָמִים לֹא מְזִיזוֹת לַכֶּלֶב הַמְנַמְנֵם בֶּחָצֵר, מְעֻלָּף מֵחֹם קַיִץ - קַרְצִיּוֹת סוֹחֲטוֹת אֶת דָּמוֹ וּזְבוּבִים חוֹגְגִים עָלָיו פִּגּוּעִים הֲמוֹנִיִּים אַחֲרוֹנִים לִפְנֵי שֶׁיְּפַנּוּ מְקוֹמָם לְיַתּוּשֵׁי הַלַּיְלָה הַטּוֹרְדָנִיִּים בַּטֶּקֶס הַיּוֹמִי הַקָּבוּעַ שֶׁל חִלּוּפֵי מִשְׁמָרוֹת בִּצְבָא הַחֲרָקִים וְהַטַּפִּילִים - אֲבָל הַכֶּלֶב בְּשֶׁלּוֹ, סְטוֹאִי, מַה לּוֹ וּלְקִרְקוּר צְפַרְדְּעֵי הַמֹּחַ, עֵינַיִם עֲצוּמוֹת אָזְנַיִם כְּרוּיוֹת - אוּלַי לְאִוְשַׁת סְתָו מְרֻחָק אוּלַי לְפַעֲמֵי נְבוּאָה שֶׁכַּיָּדוּעַ, מֵאָז שֶׁ, נִתְּנָה לְ -
ב. עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר, תַּחַת הַזַּיִת, מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עַצְמֵנוּ -
ג. וְעוֹד לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר עַל קְרִירוּת פִּתְאוֹמִית מַשַּׁב-רוּחַ קַלִּיל עוֹבֵר בָּעַלְוָה - הַכֶּלֶב הַשֵּׁנִי, הַסָּפוּן בַּבַּיִת כָּל הַיּוֹם, נֵעוֹר מֵרְבִיצָה אֲרֻכָּה מוֹתֵחַ אֵיבָרִים וְיוֹצֵא אֶל הַקּוֹלֶגָה בֶּחָצֵר -
ד. אַחַר כָּךְ בַּמִּרְפֶּסֶת, פֻּלְחַן הָאֲבַטִּיחַ: אֵשֶׁת חֵיק, בֵּן, עַבְדְּכֶם הַנֶּאֱמָן - יָרֵחַ טְרוֹפִּי כָּתֹם עוֹלֶה, אַחַר יַחֲוִיר וּבָרֶקַע, מַסּוֹק הוֹלֵךְ וּמַסּוֹק בָּא, קְרִי: אֶקְשְׁן בִּלְבָנוֹן הַלַּיְלָה -
ה. וּבְטֶרֶם תֹּאחַז תְּנוּמָה עַפְעַפַּי טֶרֶם אֶזְחַל בְּמִנְהֶרֶת חֲלוֹם, מִישֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמִי, הוֹזֶה שְׁלָגִים קַרְחוֹנֵי-עַד פִּינְגְוִינִים דֻּבִּים אַרְקְטִיִּים - מִישֶׁהוּ אַחֵר עוֹצֵם שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לָעוֹלָם רוֹחֵף כַּנְפֵי סְתָו:
מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 1973-2005], הוצאת קֶשֶׁב לשירה
|
תגובות (138)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תענוג!!!
פשוט תענוג לקרוא אותך!!
הנה עוד אחד מתגלה עם חמישה רישומי קיץ בראש פינה היפיפיה.
תסלח לי שאיני מככב.
עוד אחזור, מבטיח.
ashorer
המון תודה, מיכל
התחלה נהדרת לבוקר יום קיץ.
תודה, עודד.
עשיר כהרגלך.
סטרסקי:..הגיע עוד-עד
האץ':מה עוד עד?!
השודד הזה..
אני יראה לו מזה!
והנה נשדד לי עוד כוכב
וגם חיבוק וחיוך...
צייר של מילים
כבר אמרתי?
תודה קסם. :)))
תודה לך, מיקית
ביטוי יפה לישראליות,
החיה את הקיץ. והמשורר הזה
המושרה מן הסתיו (נדמה לי) מצא הפעם
את ההשראה מן הקיץ.
תודה.
מקסים
רשומי קיץ אכן -מאד ציורי וממחיש את הקיץ בארצנו
אַחַר כָּךְ בַּמִּרְפֶּסֶת, פֻּלְחַן הָאֲבַטִּיחַ: אֵשֶׁת חֵיק, בֵּן, עַבְדְּכֶם הַנֶּאֱמָן - יָרֵחַ טְרוֹפִּי
כָּתֹם עוֹלֶה, אַחַר יַחֲוִיר וּבָרֶקַע, מַסּוֹק הוֹלֵךְ וּמַסּוֹק בָּא, קְרִי: אֶקְשְׁן בִּלְבָנוֹן
הַלַּיְלָה -
המשפחה העונה הארץ לטוב ולרע
תודה, זהבית
תודה, דפנה
תיאורים יפהפיים בכתיבה מרהיבה
מעולה!
ערב קיץ ישראלי.
תודה עודד.
חמישה קטעים שמכניסים את הקורא לאווירת קיץ אי שם בצפון הארץ :)
אהבתי את התמונות הפסטוראליות והתחושות האנושיות לכל הסובב.
וְעוֹד לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר עַל קְרִירוּת פִּתְאוֹמִית מַשַּׁב-רוּחַ קַלִּיל עוֹבֵר בָּעַלְוָה - הַכֶּלֶב
הַשֵּׁנִי, הַסָּפוּן בַּבַּיִת כָּל הַיּוֹם, נֵעוֹר מֵרְבִיצָה אֲרֻכָּה מוֹתֵחַ אֵיבָרִים וְיוֹצֵא אֶל
הַקּוֹלֶגָה בֶּחָצֵר -
תודה,
לולה
רישומי קיץ כלבבי ..:)
חן-חן, בת אדם
תודה, חני
תודה מקרב-לב, איימי
המון תודה, סיגל
המון תודה, רותם
תודה, איריס
חן-חן, ענת
תודה על הקונטרה היפה
אמן כן יהיה רצון
תודה, אבי
תודה, קרן אור
תודה לך, תמר
אוּלַי לְפַעֲמֵי נְבוּאָה
אוהבת את סטואי
ואת צליל הפעמונים
העובר כחוט שני
ברוח שבין מילותיך..
ולא רק תולדות העם
זה כמו להשים מראה בפרצוף לנצלנים
לצערי אני פגועה כרגע מחברה לשעבר כזו
אז זה נגע בי אישית
אהבתי כתיבה משובחת
עודדי היקר.
מקסים מקסים.
הבאת לנו מחרוזת פנינים ויהלום נוצץ - בית ב',
ב.
עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר,
תַּחַת הַזַּיִת, מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עַצְמֵנוּ -
הכי אהבתי את היהלום הזה - אהבה יפה לשעת ערב - אין יותר יפה מיזה.
כתיבתך נהדרת - נהנית לקרוא.
תודות
שבוע מבורך לטוב.
עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר,
תַּחַת הַזַּיִת, מְדַבְּרִים
תאור ההצללה מתואר מקסים,
מילים של קוסם...
האמת? התחברתי גם לקטע האבטיח,
הפרי האהוב עליי ביותר,
יש לי את אותו פולחן, ערב ערב בכל קיץ..
שבוע מקסים עודד,
סיגל.
עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר,
תַּחַת הַזַּיִת, מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עַצְמֵנוּ -
מקסים
תודה עודד
המשך לכתוב עוד ועוד
איך שאתה קורא לסיטואציות החיים הסטנדרטיות, כביכול,
בשמות מפתיעים ומכניסן למשפטים אחרים
ולא נותר אלא להתקנא בחלומות, באהבות, גם באבטיח.
כמו להיכנס בְּמִנְהֶרֶת חֲלוֹם, בכמיהה לרחף על כנפי הסתיו הקרירות,
בשיר מרווה כאבטיח מתוק
*
ענת.
תמונות יפות של קיץ. ריח, טעם ומראה שחוצים את עולם המילים היישר אל החושים.
ואגמול באחד משלי:
שִׁיר קַיִץ
שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה נוֹשֶׁקֶת לְקַו הַמַּיִם
רוּחַ מַעֲרָבִית מְלַטֶּפֶת גּוּף לַח
בַּקְבּוּק גּוֹלְדְּסְטָאר עוֹמֵד יָתוֹם עַל סֶלַע:
תֵּל אָבִיב
הַלַּיְלָה -"
ונקווה שלפחות זה לא יחזור יותר....
אהבתי.
החזיר אותי לתמונה משיר שאהבתי בילדותי, של התרנגולים, מנדלי בחצר עם החתולים על הגדר.
והבלחה קטנה של "לא דברנו עוד", אחד השירים היותר יפים.
נהדר.
כמעט 'איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר'
ואז המציאות הישראלית שטופחת באמצעות המסוק .
בקושי שרדתי את הכלב הראשון עם כל החום והזבובים והפיגועים והיתושים, מזל שהיה גם כלב שני. אני אוהבת את הכל משתלב אצלך, ופתאום בא אקשן בלבנון. ובריזה. ואשת חיק, ובן ואבטיח...
את הארוחות הכי שוות שלנו אנחנו אוכלים עם הילדים בחצר מתחת לעץ הזית, ובערב פותחים פאב פרטי במשבצת הקטנה שלנו. המסוקים, לפני שהם מגיעים אליך, עוברים דרכנו...
תודה והרבה בריזה בקיץ (:
תמר
יודעת צדיקה נפש...
חן-חן, גלי
אין כמו פולחן אבטיח של קיץ!
עודדי המקסים
איזה עונג לקרוא אותך בחום הזה ...
התגעגעתי לתיאורך ולכתיבתך המשובחת
המון תודה, ליאורה
תודה לך, בונבון
תודה, טל
תודה מקרב-לב, מינה
כתיבה משובחת, כתמיד עודד *
תודה,
שבוע טוב
עודד יקירי,
הבאת את טעמי הקיץ לתוך הערב,
עוזבת הכל הולכת לאכול אבטיחחחח
קרררר ומתגלגל....
נהנית כמו תמיד לקרוא שורותיך.
שבוע מחויך וקסום, איש מתוקקקק.
נפלא.
פשוט נפלא.
עשית לי חשק לדבר אהבה על עצמי.
שיהיה לך שבוע טוב, עודד השודד :)
אתה כתב נהדר עודדי יקירי הלוואי והקיץ אכן יהיה כך!
המון תודה, לאה
חן-חן, תמר
תודה, שטוטינקה
המון תודה, איריס
תודה, אמירה
עודד, תודה על שיר מקסים שכאילו נינוח הוא אך מלא פעילות. לקטתי לעצמי את הפנינים שלי:
וּלְקִרְקוּר צְפַרְדְּעֵי הַמֹּחַ, מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עַצְמֵנוּ –עוֹצֵם שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לָעוֹלָם רוֹחֵף כַּנְפֵי סְתָו:
יש עוד אבל אלה עבורי.
תודה עודד ו*
לאה
יופי של תמונות, עודד
כל אחת בפני עצמה
אך מתגלגלות זו אל זו
והכי חשוב שחש תמיד
מִישֶׁהוּ אַחֵר
עוֹצֵם שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לָעוֹלָם רוֹחֵף כַּנְפֵי סְתָו:
תודה
ממישהו אחר
תמר.
אכן רישומי קיץ ראויים עוידד ידידי:)))
*
}{שטוטית_מעולפת למרותהמזגן:)
אוהבת הכל, אבל נפעמת מ-
עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר,
תַּחַת הַזַּיִת.
גם לו לא היה מתפרסם תחת שמך, אני חושבת שהייתי מזהה אותך במשפט הזה.
היי חבר,
היטבת לתאר יום מצוי,
באופן מדהים!
גמני חולמת על שלג עכשיו...*
תודה, נטלי
המון תודה, אורית
חן-חן, נעמה
תודה, תמי
המון תודה, זהבה
תודה, אביה
חן-חן, איציק
המון תודה, לנה
תודה, מיכל
תודה מקרב-לב, מרוונת. הקולגה של הנרי היה אז רועה גרמני בשם בֶּר
הי, כמו בקיפולי אוראגמי, בכל פעם יוצא ומגיח עוד תאור ועוד ניו -אנס של מצב בתוך מצב בתוך מצב
נהדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדר
תודה, טלטלי. עכשיו הבאת גם לי את הסתיו במילות העידוד שלך
המון תודה, נעמה
מִישֶׁהוּ אַחֵר עוֹצֵם שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לָעוֹלָם רוֹחֵף כַּנְפֵי סְתָו:*
בהחלט.
סוג של אומנות לשרטט בכמה קווים ולהשאיר לדמיון של הקורא להבין מהם את התמונה כולה.
יופי של קווים.
*
נעמה
על פניו נראה כמו ערב שגרתי...
אך ההנאה הצרופה בכל ערב וערב
היא שמיימית...כמו פולחן לפני השינה...
אוהבת את הרוגע אשר אתה חווה בגדול..
אך....
קַרְצִיּוֹת סוֹחֲטוֹת אֶת דָּמוֹ וּזְבוּבִים חוֹגְגִים עָלָיו פִּגּוּעִים הֲמוֹנִיִּים
אַחֲרוֹנִים לִפְנֵי שֶׁיְּפַנּוּ מְקוֹמָם לְיַתּוּשֵׁי הַלַּיְלָה הַטּוֹרְדָנִיִּים בַּטֶּקֶס הַיּוֹמִי הַקָּבוּעַ שֶׁל
חִלּוּפֵי מִשְׁמָרוֹת בִּצְבָא הַחֲרָקִים וְהַטַּפִּילִים
את ההרגשה הזו פחות...תעשה משהו בנידון....
באהבה...תמי
אוף, עודד, היית לי לפה.
נכון, לשלי אין קרציות אבל הזבובים והיתושים אכן מחליפים אצלו משמרות
והלוואי ויכולנו להיכנס לראשם ולגזור כמה טיפים לשלווה האינסופית. לזה היה קורא ניסים אמון מדיטציה - הזבובים טורדים, היתושים עוקצים והוא בשלו - חולם ומפנטז בשלווה.
וגם המטוסים - כשאצלי הם חולפים סימן שמשהו מתרחש ברצועה..
כל השאר - השקט, השלווה, האהבה - מפי דיברת ולא יכולתי להגיד את זה טוב יותר.
ראש פינה, גבעת עדה - מסתבר שיש דימיון..
לא סתם כתבתי שבקיץ בכפר הדברים נראים אחרת מאשר בעיר..
תודה
זהבה
עודד הנודד
חמישה ביחד וכל אחד לחוד
נהדרים כולם
נשארת עם א' + ה'
תודה ושבת ברוכה
מצויין!
נהניתי מאד לקרוא פעמיים ושלוש ובוודאי אחזור לכאן להנות שוב, בכל פעם נגלים לי אוצרות ומשמעויות נוספים:-)
איציק.
עודד, תיאורים מדוייקים, ואיך הפוקוס זז ממה שמטריד אותנו פחות או על העור למה שמטריד באמת או בנשמה.
שיהיה לך קיץ מרענן....
האפטי אגוצנטרי, האוהב, החברותי, הלוחם והחולם,
אלה חמשת הישויות של שדלתי מסיפוריך...
אמן ואמן - שהלוחמים שלנו ישנו טוב בלילות הקיץ הזה, וכל השנה הבאה, וכל הזמן מרגע זה ועד סוף הדורות ..
שנחלום כולנו על ימים טובים יותר - קרי - קרירים עם פינגווינים ודובים ... :)) כדי להשכיח מעט את חום יולי אוגוסט ....
נפלא כתמיד,
אני יכולה להמשיך ולשקוע בשירך ולגלות דברים אין סוף ...
נהנתי לקורא ...
"עֶרֶב יוֹרֵד לְאַט, עוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ הָהָר מְנִיפַת חֹשֶׁךְ בְּשׂוּמָה וַאֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר,
תַּחַת הַזַּיִת, מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה עַל עַצְמֵנוּ - "
את השורות הללו בפרט, ואת השיר בכלל...
יפה ובשומה מניפת השיר שלך עודדי, בעיקר כשאתה דובר בה אהבה.
שולחת לך פריסת ד''ש קרירה, ירוקת עד, מרובת דובים ופינגווינים מהחורף הנכסף...
(ואגב, מי היה הקולגה של או הנרי???)
עודד, שודד יקר - אני מבקשת בהכנעה להצטרף לדבריו של שוקי.
ורק רוצה להוסיף את האבטיח גם.
המון תודה, יוהאנה
אהבתי מאד את ב' ד'. הניגודיות הזו של מסוק קרב בשמיים ומתחת...הכריזנטמה פורחת והכל שלוו כמו סירופ סילאן. תודה עודד.
המון תודה, סמדר. זה היה לפני כמה שנים ומאז הכלב מטופל יופי-יופי
תודה מקרב-לב, רבקה
המון תודה, בני
תודה, רותי. הכלב מטופל יפה :-)
חן-חן, שרון
המון תודה, ורדה
חן-חן, חני
תודה מקרב-לב, מירה
אני יודעת שתכף תגיד לי תודה
ואולי תופתע
אבל במובן מסויים
הבאת לי עכשיו את הסתיו...
איזה עונג
חן-חן, ספיר
תודה, דבי
המון תודה, עדי
תודה, שרון
תודה מקרב-לב, אפרת
המון תודה, ורד
עוידד ! אתה שודד של יופי ומילים נכונות.
אני חושבת שאת השיר הזה הכי אהבתי , ועוד כמה...מן הסתם.
תודה רבה
נ.
חן-חן, נעמי
אמת, חיים - ועוד איך
חן-חן, ר' שוקי
כתיבה נהדרת עודד, חוויה איטית
לאה וכבדה עוברת אלי.
(נוגע לליבי מאוד מאוד
הכלב בחצר. שיכנס כבר לבית, שיטופל.
בוני שלי בבית, במזגן, ללא פרעוש או קרציה)
עודד...אתה כותב במראות , צלילים, ריחות, תחושות,.
כל כך רב חושי , שקוראים ומיד לידך נמצאים ו....רואים כמוך כמעט הכל...
המכחול שלך שרושם דברים הוא יחיד במינו.
נהדר אתה כותב ידידי,
אני קורא והחום הולם בי, מהביל, רחש איוושת העלים באזני, נמהל, בזמזום היתושים הטורדני...
עוד רגע ואני רואה ירח וכבר יורד החושך.
פי מלא עסיסו של אבטיח עוד אני לוכד שובלה של רוח קרירה מזדמנת...
נהדר כתבת ציירת והשמעת.
קודם שאלך אני לישון, אהרהר לי באחריתו של זה אשר בקצה עולם, כבר ישן...
בני.
יום קייץ שיגרתי,
אצלך מקבל נופך חגיגי משהו.
טפל בכלב המסכן הזה!
אוי עודד,
כל כך נעים לקרוא אותך!
יש לי הרבה מה לומר, על כל שורה בערך.. אבל לא אאריך.
רק זה, שתמיד גם אני מדמיינת את זמן חילופי המשמרות של החרקים הטורדניים.. חח..
חם פה. מאוד.
וציוריך מענגים כמו משב רוח מרענן.
תודה.
חמישה רישומים עם רוח קייצית קלה שעוברת כחוט השני בניהם
כרגיל כתיבה מופלאה*
עודד,
אהבתי מאוד את הרישומים האלה
הקשורים זה בזה ועומדים לעצמם
ואיך המעברים מן הכלבים לבני האדם
ומן החוץ לפנים.
במיוחד אהבתי איך מתחת לזית
מדברים באהבה על עצמנו
וגם את פולחן האבטיח
ואיך מתחת לרביצה הלאה והאדישה כביכול
של הכלב (והקולגה) הכל מאיים ומאויים
ולך תדע איך זה ייגמר בסוף.
או שבעצם את זה כולם יודעים.
במעבר מן הראשון לשני
חיכיתי, אולי בתמימותי,
שיהיה משהו כמו: ב. "שותים משהו קר." ואח"כ ההמשך.
אבל במחשבה שניה זה כנראה מיותר:)
שבת שלום וגם כוכב
מירה
עודד היקר(אחזור)
תיאור הכלבים הצחיק אותי
הקראתי בקול והבת שלי גם צחקה,
הסוף היה לי עצוב מן תחושה של מוות וסיום
שבת מקסימה
עודד,
במלים ציירת תמונת יום קיץ,
המצוקה, משב רוח קליל
ודרך פולחן האבטיח הקר
אל ימים ומקומות קרירים...
מִישֶׁהוּ אַחֵר
עוֹצֵם שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לָעוֹלָם רוֹחֵף כַּנְפֵי סְתָו:
חם כאן..
אין עליך בתיאורים, עודד
שבת שלום
שהקיץ של כולנו ייראה כך..
ערבוב מקסים של קודש וחול, דימויים משיבי נפש כנגד פיגועים המוניים :) תמונות חיות, מדויקות כל כך של הוויה מוכרת. כולל הכמיהה לשלגים בארץ הלומת קיץ
עודד עודד יקירי!!
תאמין לי..
רק מהתיאורים שלך אני
מתמלאת באושר...איזה יופי..
אילו תיאורים!!
תאמין לי באמת עודד השודד!!
תמשיך ליצור ושתף אותנו..
אתה יחידת סגולה כאן בקפה...
אוהבת ומחבקת חזקקקק
ורד.
יום בחיי הקיץ הישראלי
לכאורה נראה שגרתי
אך בהחלט לא בכתיבתך
והמסרים
מקופלים
פנימה.
שבת נהדרת או ארץ נהדרת*
"קַרְצִיּוֹת סוֹחֲטוֹת אֶת דָּמוֹ וּזְבוּבִים חוֹגְגִים עָלָיו פִּגּוּעִים הֲמוֹנִיִּים "
כל תולדות העם בישראל 2009
לקרוא אותך זה כמו להתבונן
בפיטר ברויגל...
שוקי.