החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
ילדת טבע...
| כל החברים שלי קוראים לי ילדת טבע, גם כאלה שלא הספיקו עדיין להכיר אותי, אבל ברור לי מאיפה זה בא. הייתה לי ילדות יפה, ילדה בדואית.. רצה יחפה בחולות... ילדת חופש... רוב הילדות שלי עברה עלי בסיני, מושב נתיב העשרה, חייתי בבועה, גן עדן.
הייתי טום בוי, תמיד עם הבנים, מטפסת על עצים, משחקת כדורגל, כדורעף, כמעט תמיד הייתי יחפה והיינו חברים טובים של הבדואים אני זוכרת טיולים בדיונות, מתגלגלים בחולות עוצרים באיזה מאהל לשתות מים, ממשיכים למאהל הבא לאכול צהרים: אורז עם חתיכות כבש, אוכלים בידיים כדורים של אורז, טעם גן עדן.. בשבת אחותי ואני היינו מדוושות על האופניים לים, איזה ים מדהים, היינו שזופות מאד, כל הקיץ שורצות בים. זוכרת שאבא היה מגניב אותי בחורף מהכיתה, והיינו נוסעים בג'יפ לראות את השיטפון בנחל אל עריש - כמויות אדירות של מים.
ובקיץ היינו נוסעים לשם כדי להשתכשך בבריכות שנוצרו מהשיטפון. כל חופש גדול, פסח, סוכות, נוסעים לדהב, נואיבה, סיני היתה שונה בתקופה ההיא. רק חושות של דקלים. היינו קמים ב 4 לפנות בוקר, נוסעים "בתוך העננים" (הערפילים על הכביש) ומגיעים בבוקר מוקדם. החופים היו ריקים כמעט לגמרי, לא מפוצצים כמו היום. כשאני שם אני מחפשת את סיני של פעם, כמעט ולא קיים, המצרים עשו שם פיתוח נוראי. זוכרת שבתות שהיינו נוסעים לאכול דגים בעזה, קניות בעיר הגדולה רפיח.... גם עזה כבר לא מה שהיתה פעם, אבל בתקופה ההיא היינו חברים כולם. ואיזה דגים, לבנים, שמנים, עסיסיים...רק מהמחשבה יוצא לי ריר. כשרק הגענו למושב(הייתי בת 5), לא היה כלום, אפילו לא טרקטורים חלוצים אמיתיים 4 לפנות בוקר, אבא מעיר אותי ואת אחותי יוצאים לשדה לגרש ציפורים עם מכסים של סירים דופקים מכסה במכסה כמו מצלתיים כדי לעשות רעש שהציפורים יברחו. ליד בית הספר היה עץ תות ענקי, יסמין חברתי ואני היינו בורחות מהכתה, מטפסות עליו ומתיישבות על ענף לזלול תותים, לבנים כאלה, ענקיים. אחח, הטעמים של הילדות.....העגבניות הכי טעימות, מלפפונים אמיתיים, מתוקים. מתגעגעת לטעם........ מה לא גידלנו שם: פירות מכל הסוגים והמינים, אפילו מנגו. פרחים, ירקות.... החול מוציא את התוצרת הכי טובה. יום אחד הגיעו הטרקטורים, יום של חגיגה, שיירה מפה ועד לאופק בתור ילדה קטנה זה נראה לי מאד אימתני. טרקטור לכל שתי משפחות, הטרקטורים היו ממוגנים, בצדדים היה מעין שריון כפול שבתוכו מילאו חול וחצץ, נגד צלפים.
ואז פרצה מלחמת יום כיפור, בדיוק אחותי הקטנה רותם נולדה, הריצה למקלטים, רעש המטוסים, המלחמה התנהלה בשמים מעלינו. גם במקלט היה כייף כזה של ילדות, ישנים על מזרנים, כולם ביחד, אבל דאגנו לאבא, כמעט כל הגברים נעלמו לפתע מהמושב, הנשים והילדים היו עובדים בשדה בהפוגות. חלפו להן כמה שנים של שקט ואז זה הגיע: שיחות על שלום, נשיא מצרים מגיע לביקור, שמחה מהולה בעצב של פרידה... הבלגן הגיע לגן עדן של ילדותי המשפחה שלי עזבה יחסית מהר, אמא לא רצתה שנראה איך הורסים את הבית. עברנו לזיכרון יעקב, שם חויתי טראומות מסוג חדש. לא ממש רוצה להיכנס לזה, רק אספר שיום אחד הנהג של האוטובוס לא רצה להעלות אותי ואת אחותי כי היינו יחפות, אבל זה מה שידענו. זה היה בום של כניסה לחיים אחרים ולא מוכרים. עד היום אני מטפסת על עצים לקטוף את התאנה הכי גבוהה,
לא תראו אותי מאופרת, אפילו בחתונה שלי כמעט לא התאפרתי, מעדיפה שינה באוהל על מלון חמישה כוכבים, למרות שגם זה נחמד לפעמים, קשה לי להשתקע במקום אחד כי מאז סיני אני לא מצליחה להרגיש בשום מקום כמו בבית. קוראת לעצמי היהודי הנודד בגירסה המודרנית, כן, אולי בכל זאת קיבלתי משהו מהבדואים. |
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט משובח.
אני אוהבת פוסטים נוסטלגיים.
איריסקה
רק אתמול קראתי לך ילדת טבע..והנה קיבלתי הסבר מפורט..
עושה רושם של ילדות כיפית..ילדות שונה
ילדות עם הרבה חופש..דרור
היה לי כיף לקרוא את חוויות ילדותך.והתמונות של פעם.
גם לי אחות קטנה רותם.
את רואה???
שתמשיכי לנדוד למקומות שכיף לך ...
מחבקת אותך
ענת
מה שבטוח, שקיבלת שפע של כישרון
לא רק בכתיבה אבל בעיקר :)
וביכולת להפוך מילים לכלכך אמיתיות
שכמטע ואפשר להריח אותן
ואני בכלל חשבתי שאת ילדת 'פרחים'...:)))))))
פוסט מקסים
אשה מקסימה
}{
אוי איריס יקירתי
את מזכירה לי את התקופה הכי יפה
בחיי.
שרתתי בשארם וכמובן טיילתי בדהב
בראס מוחמד , בסנטה קתרינה ועוד
אוי מדהים ביותר
תקופת הקייטנה של חיי.
מאוד מתגעגעת
תודה לך
מירית
היי ילד טבע....
:-)
לפי התמונה שלך אין ספק שאתה יודע על מה אתה מדבר
אני גדלתי בבקעת הירדן , כך שמוכרות לי תגובות כמו התגובה של נהג האוטובוס.
אבל אין כמו להיות יחפים , זה שווה הכול
תודהההה.....
מקסימה את בעצמך...
:-)
קטע הא?
פוסט קודם כתבתי על בית ילדותך.....
עכשיו על בית ילדותי....
את נהנית לבוא אלינו ואני נהנתי לבוא אליכם....
אחחחחח...איזה ימים נהדרים
:-)
שבוע נהדר דבורה יקירתי...
:-)
היית מקסימה והפכת מדהימה!!!
טוב טוב....
את כבר איתי במירוץ...שאקלית
:-)
יש מצב ששנירקלנו אחת ליד השניה?
ולגבי המשפט האחרון שלך....אינשאללה
תודה מתוקה
וזה בסדר, עכשיו אני גרה בישוב שיש בו עצים לטפס....
:-)
כמה נכון....
:-)
אכן יפים.....
:-)
חתיך לטיני ואני מסודרת
:-)
ואני נזכרת בימים שבאנו לבקר אתכם (-:
* לילדת טבע
שבוע טוב מאוד!!!!!
איך החזרת אותי לימי סיני הבתולית.
אומנם לא גרנו שם, אך רבים מהחברים של הורי כן. זוכרת איך היינו נוסעים לבקר אותם בימית, איך עשינו טיולי ג'יפים וחרשנו את סיני מקצה לקצה.
היינו עוצרים באיזה מקום על שפת המים, אבא היה פורק את ציוד הצלילה, אני הייתי משנרקלת מלמעלה - החופים היו ריקים, בתוליים, כפי שכתבת... איזה ימים, איזה חוויות.
כל שנה היינו ישנים בסיני באוהל בכל ימות החופש הגדול - התקופה הכי יפה שאני זוכרת.
גם אני טיפסתי על עצים והסתובבתי עם הבנים (היום החלפתי את הטיפוס על עצים בטיפוס על צוקים :-) )
את קשיי המעבר למקום אחר לגמרי מבינה - הייתי גם אני בסרט הזה...
בקיצר - היתה לך ילדות מדהימה - שום כסף שבעולם לא יוכל לפצות על כך.
והנדידה - בסוף היא תיפסק ! את תראי. יום אחד, מבלי שתרגישי, היא תחלחל פנימה ותסתיים (כנראה שעדיין לא סיימת את הייעוד)
איזה חוויה מדהימה
אני לא יכולה לתאר לעצמי את התחושות להחזיר את הבית כל מה שידעת ולהפוך להיות תושבת צפון הארץ
למעשה עשית מצופן לדרום
אם הייתם עוברים לישוב אני די טוחה שיכולת להמשיך להיות יחפה ולטפס על עצים
אילו תמונות נפלאות*
היופי שבפשטות. יפה לך.
*
איריס..החיים היפים.......
בט
איריס,
איזה סיפור ילדות נפלא.
מה עוד צריך...
מרחבים...ים...ורגליים יחפות
תכניסי אותי לרשימה. :)))
מה, טום בוי?
:-)
אה...ילדת טבע....
תודה על המחמאה
}{
יחפה בתל אביב?
לא שרף לך מהאספלט?
האמת גם החול אמור לשרוף אם לא רגילים....
יפה לך
:)
מצטרפת למשלחת שנוצרה כאן? לסיני?
איזה יופי .. איזה כיף
לי סיני הייתה רק מהרגע שכבר כמעט לא היתה שלנו
אבל היא היתה תמיד החופשה האולטימטיבית
אני לעומת זאת גדלתי יחפה בתוך תל אביב
איזה זכרונות יפים יש לך ... כיף
תמשיכי עם הטבע זה החיים :) וזה מתאים לך
תודה.....
:-)
את בעצמך }{
מקסימה כמו שאת, מקסימה אחת!!!!!
קניונים הא....?
אתה מדבר על הגרנד קניון באריזונה?
אינדיאני.....
( ראיתי אחד מהחברה שלך מחלל בחליל במבוק שם, על הצוק...מ ד ה י ם )
:-)
כאילו מה ? למי היה ספק שאת אחרת ...ילדת קניונים זה לא את? יחפנית שיכמותך..חחחח
אחד הפוסטים היותר מדליקים שקראת בקפה???
תודההההה
לא יודעת למה דווקא היום הוא יצא
ואבל זה באמת נכתב מהלב
שמחה שנגעתי
:-)
ככה במקרה הגעתי וקראתי אתו אחד הפוסטים היותר מדליקים שקראתי אי פעם בקפה.
התיאור שלך של סיני ממש צובט את הלב, אני לא גרתי שם כמוך אבל אני עדיין זוכר את המקום. ואיך עצרנו בעזה באמצע טיל לבקר בבית כנסת העתיק ולקנות דברים בשוק.
מה שכתוב מהלב כנראה מגיע ללב כיכבתי בענק!!!
אכן ילדות חלום....
מנסה להגשים את זה עם שקדי שלי
גם הוא ילד טבע בעצמו.....
:-)
זהו שמי - מעצבת חלומות
ואם הצלחתי אפילו בלי להתכוון - זכיתי
תודה לך....
:-)
כן...יש בזה המון
ואם את קוראת לבוץ וחול ניקיון אני איתך......
האמת, מה זה חשוב?
העיקר הנקיון של הנפש...
:-)
ילדות חלום
זכרונות להתרפק עליהם
פעם זה היה מזמן....
את ילדת טבע -
"את ילד(ה) ירוק"!!!
תודה על המחמאה ו......
שים ת'קפה על האש אני באה
:-)
בכייף....
:-)
איפה כתבתי רע?
זה אחלה מן אחלה.....
:)
מעצבת חלומות יקרה,
איזה יופי של ילדות את מתארת
לי זה נשמע כמו סיפור אגדה.
הטבע במלוא הדרו
ואת מבלה בתוכו.
ואני ההיפך הגמור
לכן הכל קוסם לי עוד יותר.
מבלי לדעת עיצבת לי חלום
מעבר לכל דימיון.
שתהא לך המשך שבת שלום
ושבוע מקסים עם בשורות טובות.
*
ילדת טבע
זה הכי...הכי...הכי...
יש בזה עוצמה ויופי
יש בזה ניקיון ושמחה.
"הטבע-זה היופי שלי גם"
נראה לי אבא שלך רצה בן - אמהמה, יצא לו אחלה בת
ואמרתי לך כבר שתבואי אצלי ותרגישי בבית אבל את לא מקשיבה....:)
נהדרת!!
תודה על שיתוף:)))
זה לא בהכרח רע להיות בדואי. בנשמה.
בכייף גדול.
זאת תהיה הזדמנות לבחון את מצב הכושר שלי:)
שמחה שנגעתי.....
מתארגנת משלחת
:)
עלו דמעות בעיני כשקראתי מה שכתבת
אני אוהבת מאד את סיני למרות שלא זכיתי לגדול שם כמוך
אוהבת את החופים ואת ההרים וטיילתי שם רבות
והאמת, גם אני לא מתאפרת :-)
תגידו מתי נוסעים
אני באה גם..באמת
כבר שלוש וחצי שנים לא הייתי ואני מתגעגעת
רותי
בקיץ שעבר הייתי פעמיים,
והבטחתי לעצמי לחזור לשם ל"ניקוי צנרת"
לפחות פעם בחודשיים.
אח"כ היו התראות עוד יותר חמות
ולא מצאתי פרטנרים אמיצים...
איתך? תגידי מתי ואנחנו נוסעות.
סגור.
מוכנה להחזיר אותך שוב...
מתי אנחנו יורדות קצת לסיני?
אפשר להקים שם הרכב מוסיקלי :-)
דרך אגב, אחותי היתה בסיני בפסח
מסתבר שהבדואים הקימו ישובים על חורבות המושבים שלנו
והשאירו את השמות
אז יש נתיב העשרה ועוד כמה...
רק חבל שלשם זה מסוכן להגיע
איזה יופי :)
כמה ילדות טבע מתגלות פתאום בקפה
אז לקרוא לך שישבילו התאנים?
העץ מפוצץ
:)
חמודה את בעצמך....
לכל דבר יש את העיתוי שלו, עוד לא למדת?
אז הנה הכרנו היום,
עכשיו כל מה שנשאר לך זה לצאת כבר מהוירטואל
ונהיה שילוב מנצח :)
נשיקה חזרה ( המחשב שלי לא נותן לי פתאום לשים ריגשונים... )
זוכרת את הדיונות טוב טוב,
אחד מהזכרונות הכי בהירים שנשארו מילדותי.
היינו עוצרים בדרך חזרה מחוף הים של ימית,
מתגלגלים-מתגלגלים-מתגלגלים, מלמעלה למטה
ורצים חזרה למעלה, להתגלגל שוב.
חוזרים הביתה מכוסים חול, כיסוי כולל הכל,
בתור השערות ובאוזניים, בנחיריים ובכל סדק בעור.
איזה תענוג היתה המקלחת שאחרי...
תודה שהחזרת אותי לשם (-:
אוהבת אותך.
כמוני כמוך
הייתי ונשארתי ילדת טבע בנשמה.
וטיפוס על עצים? לא היה עץ שלא הגעתי לצמרתו.אלופת הטיפוסים הייתי
מן בת בן שלא פוחדת מכלום. קראו לי בילבי(כתבתי פוסט קטן על בילבי אהובתי).
הכי יפה והכי טבעי כמו שאת. *
חמודה
את יודעת את זה?
וואוווייי..וואוווייי
אם היינו מכירות באותה תקופה
נראה שהיינו שילוב מנצח
תודה מותק
גם אתה מטפס על עצים?
:)
כל כך מתחבר ומזדהה עם הסיפורים שלך
וגם אם אופי כתיבתך
(-:
בטוחה שגם לך יש המון זכרונות ילדות יפים
את מוזמנת לשתף...
:)
היופי בא מבפנים
ואתה אחד האנשים היותר יפים שהכרתי....
שמחה שחייכתי אותך
:)
ילדה של טבע...
מקנאה בך שזכית להכיר את סיני של פעם.
אני הגעתי לסיני בגיל מאוחר.
אחרי שקראתי את הפוסט
ועלו לי המון חיוכים
וזכרונות מילדותי.....
את לא צריכה שום איפור
את יפה כפי שאת :-)
ילדת טבע
שבוע טוב
אופיר