רווקה במגדל הנשואים

31 תגובות   יום ראשון, 12/8/07, 10:07

פעמים רבות אני שומעת מחברותי הנשואות פלוס את המשפטים: "איזה כיף לך, שאף אחד לא עושה לך בלאגן בבית, ואת באה וחוזרת מתי שבא לך, ואף אחד לא מעיר אותך בלילה וכו' וכו'"

 

אז ברצוני להודות, שאכן צדדים רבים וכיפיים יש ברווקות,  אולם, למרות שמבעד למשקפי הנשואין, נראה שחיי הרווקות הוללים ועליזים, הם טומנים בחובם תהיות רבות, ובכיות לדורות. 

 

ברם אולם, כשאת רווקה, בודדה וערירית, אין כמו איזה לילה סוער אחת לכמה זמן, כדי להתחכך בחומרים שמעלים את מפלס האדרנלין ומזכירים לעצמך איזה כיף זה לחיות. 

 

אז במיוחד לרווקות שבינינו (אבל לא רק), שימו לב כיצד ניתן בדקות ספורות להפוך את בדידותכן המזהרת למגנט המרכז את העולם סביבכן גם באמצע הלילה.

 

והרי כידוע, אין דרך טובה, מאשר לקבל תשומת לב אישית (ובכמות שיכולה לאכלס משאית) בעזרת דרמה מחוללת התקפי לב וחרדה כמו זו אשר התרחשה אתמול בחשכת הליל בשכונה פסטרולית בשרון..

ואשר מי אם לא גב' Happyline, ניצחה עליה בשרביטה הנוצצת של הנסיכה הקסומה חסרת הישע (או יותר נכון הרווקה הבודדה וההיסטרית)? 

אז זהו הסיפור הכי עדכני של החדשות נכון לאתמול, שעתיים אחרי שדניאל בן חיים הודח מכוכב נולד:

 בשעה 2:00 לפנות בוקר, יצאו מפתח דלתי 10 גברים חסונים ביניהם:
3 שוטרים
4 אנשי כיבוי אש
3 שכנים (אחד בתחתונים) עם מטף אחד ביד. 
אחת נשארה זו אני הקטנה, על הפוף הקטן של הכוסיות עם גופיה ושארוול דייגים סגול. 
כי אחרי שדניאל עף, ניגשתי לעבוד קצת ולקרוא מיילים, ובעודי מדליקה רמקולים וכד', אני שומעת רחש של זמזום מוזר הבוקע מאזור המטבח..
באופן אוטומטי עשיתי בראש את פעולת הווידוא של כל המכשירים החשמליים שעשויים לפעול:
מכונת כביסה – לא הדלקתי
מדיח כלים – לא הפעלתי
מייבש כביסה.. – גם לא..
תנור – נו באמת באמצע הלילה? 
תוך כדי שלילת כלל האסונות האפשריים, אני מתחילה להריח ריח של פיח..
אהממ.. זה מאצלי? או מאצל השכנים?
הרהרתי..ותוך כדי הרהור שמתי פעמי לכיוון המטבח..
ושם.. הו שם...

חזיזים וחזיונות.. משם רק המילה "הצילו", שבהתחלה בלחש קל.. ואחר כך בגניחות עמוקות.. הפכה למילה השגורה ביותר בפי נכון לאתמול בלילה.

 

אז זה מה שקרה,
הקולט של האדים.. פשוט התחיל לפעול על דעת עצמו, קיצר כנראה, והחל להעלות אש ותמרות עשן, כמו משוגע. 

ובדקה אחת שנדמתה כמו נצח 

חיפשתי משו הולם ללבוש (אבל למה מצאתי רק את השארוול של הפריקים.., תיכף נגלה שמאוחר יותר אתחרט על הבחירה).

בדקה השנייה 

הורדתי את הפקקים של השאלטר של החשמלים - כמו שגב' זיבוטרו לימדה אותנו במבטא צרפתי, באקצנט בלגי כשהיינו קטנים.

בדקה השלישית - שנראתה כמו כל הקיום כולו ולהקתו

הלכתי לשכן, דפקתי לו בדלת וביקשתי שיביא מטף.

בדקה הרביעית

חזרתי לדירה וניסיתי להתקשר "למכבי אש" – הטלפון לא עבד, כי דקה קודם "הורדתי" את כל הפקקים.. 
בשלב הזה ניתן לתאר, שבתוך כל החשוך הזה של הבית, הלהבות במטבח היו בהחלט פלא מעורר השתאות.ובכל הזמן האינסופי הזה, השכן נעלם בדרכו לחפש מטף, אלוהים יודע היכן.
התחלתי לדמיין את הילדים החמודים והתמימים שלו ישנים את שנתם הערבה מעבר לקיר הבוער.. והרגליים התחילו רועדות. 

בדקה החמישית

הצלחתי לאתר טלפונית את "מכבי אש" מהנייד – וגמגמתי משהו למי שענתה לי.

בדקה השישית

שמעתי אותם מהבהבים בדרכם אלי

בדקה השביעית – זמזמתי לשכן נוסף כמו משוגעת על הדלת.. עד שהוא התעורר ופתח לי את הדלת בתחתונים.. ניתן לנחש מה מה אמרתי לו... 

ברור -  "הצילו הצילו... זה כל מה שהצלחתי לגמגם"

 

בדקה השמינית

התחתונים והשכן עמדו על השיש עם ליטר מים ביד (יעני כל הקנקן "בריטה" שיש לכולנו על השיש נשפך בפנים)

ראוי לציין שהיה שווה את שלב החיפוש והטעייה אחר אותו "הפקק" הרלוונטי שמדליק תאורה מינימלית כדי שאוכל לצפות ביפי הבריאה האלוהית המהדסת על השיש שלי במטבח.. 
לאחר מעשה הירואי זה, התמוטטי וגנחתי על הפוף הקטן עם ההדפסים החמודים..

יש לי תחושה, שתוך כדי השפרצת המים לפירו של "הקולט", השכן עצר לרגע קט, הקשיב טוב טוב, ועשה תנועה מזהה עם הראש.. שביטאה לבטח את אותה מחשבה מצמררת שפילחה את מוחו: "אהה.. זו היא, אלה הן הגניחות המוכרות שאשתי ואני לא ידענו עד כה למי לשייך, וכשאחזור הבייתה אומר לה שניצחתי בהתערבות.. "

בדקה התשיעית

חזר השכן שחיפש מטף וסיפר שלא מצא, אני חושדת שגם לו הייתה תנועה די דומה עם הראש.. אבל להבדיל הוא עמד להפסיד בהתערבות עם אשתו.

בדקה העשירית

הגיע שכן שלישי עם מטף (הכי חתיך בבניין, התבאסתי על השארוול דייגים והגופייה, והופ סגרתי מעגל עם הקדימון ממקודם)

בזמן הזה

האש שכחה ונותר ענן פיח שחור בכל המטבח.

בדקה האחת עשרה

3 השכנים (כולל החתיך וזה עם התחתונים) – מנהלים שיחה תוהה כיצד זה קרה שמערכת הספרינקלרים לא פעלה.. אם מישו ממש מעוניין לדעת, הם הגיעו למסקנה שעל המטבח היה להגיע ל-70 מעלות צלזיוס... ואז חורבן הבית השני היה נשמע הרבה יותר מגרה ממה שהיה נשאר לי מהמטבח..

באותה דקה בדיוק

הגיעו 3 חבר'ה מהמשטרה, הם עשו סיור בדירה, כולל במרפסת... (שמעתי שהוואזות שהיו על הרצפה עפו וחבטו על הריצפה כשפגשו אותה שנית) הצעתי להם מים קרים.. כי אני נחמדה, ושאלתי אותם "מה כבר יש להם לעשות בלילה יותר מוצלח מזה.."?

חצי דקה לאחר מכן

אחד החבר'ה מהמשטרה ניסה להסביר דרך האינטרקום לחבורה מה"מכבי אש" איך מתקתקים את הקוד הסודי של הבניין.. זה לקח 8 פעמים בערך, עד שמכבי אש הצליחו לפצח אותו.

בדקה השלוש עשרה

4 מכבי אש עם מטף בגודל של ילד בן 8 היו גם הם אצלי בבית.

בדקה הארבע עשרה

גם הם קיבלו מים לשתות ולקחו ממני פרטים..

בדקה החמש עשרה

כולם התפנו.

בדקה השש עשרה

התיישבתי שוב על הפוף להירגע.

בדקה השבע עשרה

הדלקתי את המחשב בשנית לאתמול והחלטתי לכתוב את הדרמה שלי, כדי שיהיה לי עוד פוסט משעשע ב"קפה".

וככה הבנתי בעצם..

איך כל המקסימות שלי עובדת גם ביום שבת, בשעות הקטנות של הלילה..
שאף פעם לא מאוחר מדי או ערירי מדי, לקבל "ים" תשומת לב...
ואיזה כיף זה להיות רווקה פעילה בפרובינציה – ממש פינוק. 

ואני שואלת את עצמי,

מתי "יונית" תדבר על הסאגה המצמררת? יש למישו וידאו להקליט

הרי זה הולך להיות ב"חדשות" של  היום

מה לא?

דרג את התוכן: