שביל ישראל

(מכתב תודה לרינה שהובילה אותנו במעלה ובמורד שביל ישראל)

תם ונשלם, כבר מסיבת סיום

כל אחת שהשתתפה מקבלת ציון

רינה גמרה את השביל בלי ויתורים

ואנחנו היתר השתדלנו עשינו מאמצים

כשקיבלתי את הסדר הכרונולוגי של השותפים

חיוך רחב עלה לי על הפנים.

העיניים נפקחו והדם זרם בעורקים.

אמנם מקום שני אבל את רינה לא מחשיבים

אז רינה סיימה את כביש ישראל

ואנחנו מסביבה שלא ניתבלבל.

עשינו כמיטב יכולתינו, לקחנו מאוד ברצינות

עכבנו אחרי כל קטע בהמון התעניינות

ראינו במחשב את ההולכים, המזיעים על ההר.

השתלנו לפרגן אפילו מהכורסא במדבר

זה היה רעיון מבריק ומאורגן כהלכה

גדי תמיד לרשותינו עם קפה ומפה

פרחים בגליל בזמן הנכון

במרכז ליד הים נשים עם סיגנון

אזור לכיש ועונת הענבים

וגם בערבה לא חיפשנו מילוטים

היציאה מהמכתש במעלה חצרה

ישמור האלוהים זאת היתה צרה

כמעט והשארנו את רינה לנשרים

אבל זאת בציפורניים גירדה את ההרים

על כוח הסבל ועל אומץ רוחה

על הארגון והסדר של כל הלהקה

אני גאה להיות חלק מההולכים וההולכות

להקשיב לשמוע ואפילו לקבל הוראות

להתייעץ, לשאול, להנות מזו החברה

לקנות GPS ולשאול את רינה איך אני מגיעה.

צוות רינה של שביל ישראל

חותם היום בצוותא השבח לאל

עם גביע אישי וכל הכבוד

כולנו שסביבך אוהבים אותך מאוד

(תודה לצלמים דן בלילטי ונורמה דרימר)