הכשרון שלו והיכולת להשאר דוגמה לחיי במה ריקוד ושירה היא יכולת אדירה שאיפשרה לו להצליח בכל ומאידך ההצלחה משמשת מקום לתחרות לקנאה לרדיפה וזה יוצר ניתוק כדי לשמור על האפשרות  להמשיך ואיפה שהוא במקום הזה נרקמים להם כל הרכילויות וזה חבל ויש בכך יכולת להבין  את הקושי של להשאר שם בצמרת עד האפקט של להיות או לחדול

הצהרה קצת גורפת , לא?

היה לו הכל ולא כלום

אנשים חושבים שיודעים מה טוב לאחר

אולי מייקל ג'קסון חיי את חייו בדיוק כמו שרצה?

למה מחליטים עבורו מה טוב ומה לא?