מכירים את זה שתמיד תמיד אנו נשבעים איך שהוא, שאנו לא נהיה כמו הורינו?
ברור, ברור שיש ביניכם שיגידו שהם "ככה" קשורים להורים ושיש להם הורים שרק אפשר לשאוף לשם...
אבל הרוב הנורמטיבי (יו אני פונה לנורמטיבים? כנראה השתגעתי) חושבים שהם לא יהיו כמו אבאל'ה ואמאל'ה.
הם לא!!!
והם אכן לא!!!
נולד בשעה טובה בן בכור או סימן לבנים ואנו הורים מצטיינים (ודרך אגב לא ידעתם שבנות הן סימן כזה? בחיי יש עליהן תוית של קנה אחת חינם, קבל שלישית "תותחי על להבא).
אנו הולכים כטווסים בתקופת ייחום ומבשרים לעולם כי גילינו את הפטנט ההורי, איך להיות הורים מצטיינים בלי מרשמים של מכון אדלר.
כשאנו רואים הורה במתח לילד בן שלוש שעובר את גיל ההתבגרות נטול ההורמונים הראשון ומשתטח באמצע פארק ציבורי אפיים ארצה בצריחות של מקוננת מקצועית, אנו מצקצקים בלשוננו ואומרים:
"אין שם גבולות וחמור מזה, כנראה שהילד לא מקבל מספיק אהבה ולכן הוא קורא תיגר".
חלקנו כבר בדרך להרצאה אקדמית של מדריך: "איך להיות הורה מצטיין בשלושים שניות" אותו האחרון שנמכר ברשת הספרים המובילה ואנו ממש שניה לפני התייצבות לפני ההורה חסר הגבולות והידע אודות הצלחת ההורות...אבל אז.. רגע, שניה... לפני שאתם פונים אליו ומסבירים לו טעויותיו לרבות העובדה שלא לכל אחד מותר להיות הורה (כמונו כמובן) הרשו לי לזרוק אתכם לרגע לתקופה שהזעטוטים המתוקים שפעם גרמו לכם להראות כמשפחת בריידי, כבר מתחילים לקבל ריחות אחרים (טעונים), פה מפיק מרגליות ו...התנגדויות שתפקידן להתריס ולא תאמינו מה תראו שם:
אתם בריידים יקרים, בדיוק כמוני, נראים לעיתים כמשפחת סימפסון מרוטה וחסרת חן ויו....אני רואה אתכם ואותי מורטים שיערות ראש ודופקים ראשים בקיר המיוסר ממכות קודמות.
מה קרה שם? איפה החן לעזעזאל? איפה הנשיקה לאשה וילדים רצים באחו כשאתם חבוקים בנוף שקיעה נוגה?
אה? איפה?
חברים, אז קורה הרגע ההוא שמתיח אתכם אפיים ארצה, זה נשמע בערך כך:
"יואב תחזור לכאן מהר" ועוד מוסיפים: "תקראי כבר לבן שלך, הוא בדיוק כמוך" ואת מוצאת עצמך עונה במפגן אופוזיציוני:
"הבן שלי? הוא בדיוק כמו אבא שלך".
...שתיקה משתררת סביב.
זה משהו שלא אומרים ככה באויר, גם כשהורה שני מעביר את הקוד הגנטי לראשון ואומר שהילד בול הוא.
אבל זה שם ולאט לאט אתה חש שאתה הופך יותר ויותר לגירסת ה 12 אינץ' של דה ביג מאמא והם הוריך מבצבצים מגרונך בכל משפט שני.
ו....שיט , נשבעת שאתה לא תהיה הם לא? אתה הופך אובססיבי לחוויה מתקנת לטווח רחוק ואתה לא מפסיק לחבק ובשלב הבא כשהגדול אומר לך:
"לא רוצה, מה תעשה לי?" אתה שותק בשם הדפוס החדש, דפוס "הילד במרכז" והוא הילד המתוק מרכזי שלך הופך להיות ציר מרכזי שמפרפר אותך בשם השבועה שאתה לא תהיה הם ביי הוק וביי קוק....ו... אה.... כמה נזקים הם עשו לך הזקנים...אתה לא, לא לא לא!!!
אתה לא תעשה להם מה שעשו לך...והם "הקטנים בדימוס" צורחים את נשמתם עליך כי הם רוצים שתגיד להם: לא!!! אבל אתה מלטף אותם ברוך ומתחנן בפניהם שיקבלו את העובדה שאתה לא אומר לא! לא?
וכשהם מגיעים לגיל ההתבגרות ואתה מבין ש...הגיע הזמן לומר רחמנן ליצלן "לא!!!" אין שם מי שישמע את הלאו, כי המתוק ממזמן כבר גנב לך ת'מפתחות מהכיס לאחר שאמרת לו שבאוטו שלך "אם ילדים לא נוהגים" והוא כבר דוהר בדרכו אל עבר הפרת החוק הבאה...
הילדים הכן עטופים בחיבוקים (כי לך נתנו פחות) אבל שיט, הם, מסתבר, כבר לא נמצאים שם בכלל בכדי לקבל אותם ואתה מבין לראשונה שבין חיבוק לחיבוק שכחת להיות לפעמים קצת פחות נחמד ולחדד להם שיש דברים ש...
מתי תבין? לא משנה מה תעשה, יבוא היום (כפי שאומר מרטין לותר קינג) והם יספרו לעולם שהם, לעולם, אבל לעולם לא יהיו הורים כמוך.
לעולם לא!!! |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גלגל חוזר בעולם.
חחח , אבוד לך . את שותפה , את אשמה ולא אתן לך להשתחרר מהמשא הכבד .
סתאאאאם סתאםםם צוחק . את הכי הכי נהדרת .
בנימה רצינית יותר . יש מידע שאינך קולט את כל המשמעות שלו אלא אם הגעת לבשלות מסויימת . בשלות גופנית , נפשית , נסיון חיים ואו שחווית את הסיטואציה הנדונה על בשרך .
הנושא בו דן הפוסט , נידון לא פעם בפורומים שונים . זווית הראייה הייתה תמיד (למייטב זכרוני) כיצד הדור השני (קרי אנחנו) לא רוצים לעשות את השגיאות של הדור הראשון. זו הפעם ראשונה שאני נתקל גם בזווית המבט של הדור השלישי שלט רוצה לעשות את השגיאות של הדור השני שלא רצה לעשות את השגיאות (ועשה) של הדור הראשון.
ואני בעוונותי , בשנה האחרונה 66 אחוז מילדי (הדור השלישי) התחתנו . יכול להיות שמתבשל לי איזה נכד או נכבדה (דור רביעי) לראשונה בחיי. ואת גלה יקרה ,בחינניות המקסימה והרגילה שלך, העמדת מראה מול פני.
Vיעקב
רוני
זה לא סתם היה מבריק
זה היה מדוייק כבסכין מנתחים
ומצאתי כאן אותי ואת....
ובכנות שלך, זו שבאה בסוף התאהבתי, שם החוזק האמיתי של האדם ולא כל אחד יכול
תודה תודה לך
♥
מי שתק? אתה ארמנד? יא בחיים לא ראיתי כזה תרכיז שלך, חזק!!!!
יו ארמנד אני גוזרת ושומרת, ארמנד שותק, אקסיומה חסרת תקדים
אבל אני כל כך אוהבת שאתה פוצה פה ב"שירה".
כנראה הצלחתי להגיד משהו שאיתו אתה מסכים?
יעקב מהר החזר אדמדמות לא מוכנה להיות שותפה למחדלים גופניים קשים כאלו.
מהר.
:)
1) המשפט הכי מרגיז שילדה יכולה לשמוע הוא: "כשתגדלי, תביני".
2) העובדה הכי מרגיזה היא שהמשפט הזה הוא נכון.
איך איך איך תמצתת יפה את התורה כולה, כישרון תאמין לי.
אני צריכה פוסט שלם בשביל זה.
ערב נפלא
גלית
אתה אתה ...אתה נ ה ד ר
כי בדיוק כמוך כמוני
כתבת אותי
ואני כעת מוצפת ברצון להתייחס להכל הכל ולא אצליח לעולם
אז בוא נראה אם משהו נכנס לי לקלאבאסה:
מתה על הסלוגן שלך, על אימרות השפר הרוסיות והפולניות (שזה דרך אגב בדיוק המקורות שלי)
אתה צודק לאללה, אני כבר חווה פעם שלישית את השתטחויות ה...נו אלו שנראות רק באומן בקיברי צדיקים והנה אני בולעת רוק ומצליחה לשנס מותניים ולהפגין נון שלנטיות לעיני ההמון שקנה כרטיסים שורה ראשונה למופע אקזוטי שלא נראה כמותו מאז הועלה המחזה הקלאסי "הדיבוק".
כן הילדים שלנו מ ו צ פ ים בתקופה הזו ויודע מה? הם ממש מסכנים, כי הם מבולבלים אבל אנחנו לא פחות. לא כך? איננו דור מדבר של הורים שלא כל כך יודעים לאן וכמה?
אבל אנחנו כנראה בכל זאת גדולים מהחיים , כי תראה אותך ואותי, משדרים אותו גל ולי זה נראה טוב מאוד.
ו... נכון שאתה לא באמת היית רוצה להיות הורה מושלם? שלא נדבר על אדם חסר דפקטים? וואלה גם אני, אז דיינו.
תודה תודה תודה ששיתפת והשקעת כאן חבר, לא מעט הגיגים בהתקבצות חסרת תקדים.
ערב נפלא
גלית
על 3 דברים תקום ותיפול נפש האדם-
הורים מתוסכלים, הורים מתסכלים, הורים שאינם מסתכלים".
משפט שהגיתי בסופנטאניות ממש עכשיו, ונראה לי הברקה. בול מתאים להורים שלי במיוחד למאמי שלי- מתוסכלת, מתסכלת ולא מסתכלת.
אני נופלת בעיקר במסתכלת יותר מדי...
בטח שזה נכון, בטח
ובאשר להצטערות שלך, נו באמת ג'יימס הצד הזה שלך לא פחות קסם...בעבורי אין טעם להשתדל, אתה רואה? לא יעזור לך , אתה קאפ אוף טי שלי
..מתי תבין? לא משנה מה תעשה, יבוא היום (כפי שאומר מרטין לותר קינג) והם יספרו לעולם שהם, לעולם, אבל לעולם לא יהיו הורים כמוך.
החוורתי !
Vיעקב
מעולה!! וגם נכון. לא המצאנו את הגלגל, מסתבר.
השבוע, בתי בת ה-9 וחצי ואני הגענו לשתי מסקנות:
1) המשפט הכי מרגיז שילדה יכולה לשמוע הוא: "כשתגדלי, תביני".
2) העובדה הכי מרגיזה היא שהמשפט הזה הוא נכון.
אז מותר להתרגז על זה, אבל אין ברירה.- חייבים לחכות בסבלנות עד שגדלים כדי להבין........ולהרגיז כך את הדור הבא.
ואללה גליה לפעמים אני חושד בך שאת נכנסת לראש שלי וכותבת מתוכו פוסטים....(:
ואאו,נטול כוכב,אבל זה פוסט אמיתי(:
אין הורות מושלמת,אין חיים מושלמים אין בכלל אנשים מושלמים....
הבעיה היא שהכל כל כך טוטאלי בעולם הזה...
הצאצאים המוכשרים הנפלאים והיפים שלנו, הפכו מנטולי זכויות לסוג של קדושים...
אנשים לא רואים בעיניים כשזה מגיע לילדים שלהם...
בטוחים שתמיד שלהם מושלם...כמוהם...
ואז במקום ללמד ,ולחנך את הילד ולהתמודד עם הצורך שלו שיחנכו אותו (וגם ככה לא מדובר פה על להפוך לפנימייה אנגלית קרה וקשוחה...) משדרים לו שהכל מגיע לו...
תשלבי את זה יחד עם מגמת תרבות הצריכה, והעובדה שהם נולדו לעולם שכולו גירויים מכל הסוגים...
נוצר מצב מיוחד...
הבעיות שלנו והצרכים שלנו בתור ילדים,היו אחרים...
,לא דומות כלל באופי ובצורה (בתוכן,כן) לבעיות שהיו לנו...
הדרכים לפיתרון הן שונות ומצריכות בניגוד לפעם מחשבה יצירתית כל פעם מחדש...
בעולם שאנחנו נולדנו אליו גליה,היו לך עשרה מקצועות וכיוונים לבחור בהם כעתידך...
אצלם אין גבול לכמות האפשרויות והם חווים סוג של משבר -עודף בחירה....
הזדהיתי מאוד..
אני אישית בעד יתר הבנה של ההורים שהילד שלהם צורח בקניון...
קצת סולידאריות אחים...
זה קורה גם אצלכם ובתזמון אחד...
השיטה שלי (שעבדה אגב) הייתה לתת לילדה להשתטח בקניון,להסביר לה בצורה רגוע (כן זה עלה לי בדם אבל הצליח) ולהראות לה, שאני יושב חמישה מטר משם בקפה הקרוב וממתין שתסיים...
אנשים הסתכלו,אז מה...עשו פרצופים...אוקי...
אני יודע שגם להםזה קורה,פשוט לא כרגע...
אז הם נכנסו לעמדה השיפוטית הצבועה והמתחסדת,זה בסדר,רובנו כאלו בכל מיני הזדמנויות,מקבל את זה...
אבל לא דופק להם חשבון...
ומזכיר לך את הסלוגן שלי...ברגע שאתה חושב שאתה יותר טוב מאחרים,אתה מפסיק להיות כזה....
או כמו שסבתא שלי שהייתה פולנייה(בנוסף לכל עוונותיה...) הייתה פוסקת...:
"רק מי שלובש את הנעל יודע איפה היא לוחצת! "
ובגרסא המזרח רוסית,סבא שלי היה אומר....:
"שכל אחד יטאטא מול הבית שלו..."
אהה והילדה המתוקה?(: רוצה לדעת מה איתה....?
אחרי חמש עשרה דקות של ניקוי רצפת הקניון במבחר מרשים של תנוחות ריקוד, ורפרטואר התפתלויות שעומד רק בסטנדרטים של אדם שחטף התקף אפנדציט חמור, קמה,ניערה את האבק מעל שמלתה המוכתמת בכל דבר אפשרי,ובאה להתיישב לידי.
שאלה אם אפשר להזמין שוקו...
איזו שאלה...(:(:
פוסט מעולה!!!
נאה הפוסט בעיניי, למרות שלדעתי חינוך נכון אינו בהכרח שומר מרחק מהחינוך שקיבלת, אלא מיושם לגופו של עניין ולגופה של כל דילמה.
אחחחחחחחחחחח נעמי
איזה פסקול
איזה סרט...אחד הנפלאים ביותר שראיתי בשנים האחרונות
ואיך אהבתי את שאמרת כאן, שהגיע הזמן לוותר על תואר אם השנה.
ויתרתי , את מבקשת, אני מרימה ידיים
נ ק ו ד ה!!
את מכירה את המשפט שאמהות אומרות "הלוואי שהילדים שלך יעשו לך את מה שאת עושה לי?"
אז זאת תמצית האסימטריה ביחסי הורים ילדים, את נותנת את כל מה שאת יכולה מבלי לצפות
שהם יחזירו או יודו. אני חושבת שצריך להשתחרר (כמה שקשה) מהרצון להיות "אם השנה"
אנחנו בני אדם עם חולשות ואם לא נטעה כמו הורינו נעשה טעויות אחרות משלנו, כך שהמדליה
לא תחכה לנו בסוף גיל ההתבגרות אבל יצמחו להם אנשים מאושרים שאת אוהבת...
ובינתיים אני שולחת לך מתנה, קיבלתי לינק לפסקול של הסרט הנפלא INTO THE WILD אז כשהמצב
קשה שימי אוזניות ותתנתקי...
http://rapidshare.com/files/2ש48830143/Into_the_Wild.rar.html