הים...קצת כושר וקפה טוב על הים זה חלק משגרת השבת שלי. בהגיענו לרחבת המועדונים בנמל ת'א ציפתה לנו הפתעה.....לא קלה בחורה באמצע שנות העשרים לחייה יוצאת מתנדנדת ,הלומת אלכוהול או השד יודע מה...עם מפתחות של רכב ושואלת אותי בעיניים חצי עצומות.. ''איפה כאן החניון?''...אני עוצר לידה ושואל בעדינות...''החניון?'' ''לאן את רוצה לנסוע?''' -''באר שבע'' היא עונה בנון שאלאנט תוך כדיי נדנוד ראש ממש לא יציבה אני זורק את האופניים לצד אוחז בידה ,מושיב אותה על הספסל הקרוב נותן לה לשתות מעט מיים ושואל..''יש לך פלאפון?'' ''בתיק'' היא עונה מתוך סימום. אני לוקח את הפלאפון מדפדף ומוצא..''אבא'' לחיצה קטנה על ה-send..ובחור מנומנם עונה....''רוית''? ''לא זה לא רוית...רוית שלך מסטולה לאללה ועכשיו מנעתי ממנה לנסוע לבאר שבע במצב הזה'' ''אדוני?...אתה רציני?...הבת שלי מתמחה לתואר שני בכימיה...היא לא עושה דברים כאלה'' ''אדוני..הקשיתי...תגיע לכאן מה שיותר מהר ביחד עם עוד נהג..ככה תוכל להחזיר גם את האוטו''. ''מייד מייד תמתין לי אני מגיע...'' הבחור לקח את המיקום המדוייק שלנו ויצא לדרכו. עכשיו כשעברו כמה דקות התחלתי לדובב את הבחורה....מסתבר שהיא לא כל כך זוכרת מה היה במועדון מאז המשקה הראשון שלדעתה היא שתתה בסביבות חצות... ''זוכרת מי מזג לך?'' שאלתי בעדינות ''לא יודעת..נראה לי הבארמן...הקאתי המון והיו המון אנשים מסביבי...אני חושבת ששכבתי עם מישהו'' ''לא יודעת,לא זוכרת כלום''... חברי חזר עם קפה מהביל והבחורה לגמה באיטיות ... ואני מביט בחברי הוא מחליף איתי מבטיי יאוש.. בשעה 8:45 מגיע האב מלווה בבנו הגדול...מחבק חיבוק גדול את בתו אחיה מלווה אותה לרכב והאב פונה אלינו פניו אדומות מבושה ,מבוכה וכעס ''אתם אנשים טובים,אם לא התקשרתם מי יודע איך היה נגמר היום הזה,איך אני יכול להודות לכם?'' ''אל תשלח ת'ילדה שלך למקומות כאלה אפילו אם היא בת 27 ויש לה תואר שני''..הפטיר חברי... ''יקירי'' אמרתי בעדינות...''הדור הזה הרוס זה לא מה שהיה פעם...גם אני לא נתקלתי בדברים כאלה'' שתהייה לך נסיעה טובה'' ''אתם אנשים טובים'' מלמל האב מושפל המבט....''תודה'' |