כותרות TheMarker >
    ';

    Animatorit

    אנימטורית.
    אנימציה ולא רק.

    ארכיון

    על הליכת ירח וצעדים אחרים

    2 תגובות   יום ראשון, 28/6/09, 04:21

    אתמול, כששמעתי שמייקל ג'קסון הלך לעולמו, צפיתי בקליפים הנפלאים שלו, אחרי שנים רבות שלא ראיתי אותם. ורק אתמול הבנתי פתאום שחלק ניכר מהצעדים המיוחדים שהוא המציא, הם אדפטציה על צעדי סטפס. מוזר שלא חשבתי על זה קודם. בתקופה בה הוא היה בשיאו, ודמות נערצת ללא המטענים השליליים למיניהם, שליוו את הקריירה שלו, הייתי ילדה ולמדתי סטפס, ובכל זאת זה לא עלה על דעתי מעולם. אולי כיוון שלא הכרתי אז את גדולי הוירטואוזים שרקדו סטפס, אלא רק את המיינסטרים האמריקאי הרך של מחזות הזמר, שהוקרן בערוץ 1, וכלל בעיקר את שירלי טמפל ואת "חתונה מלכותית" של פרד אסטר, ואולי כי פשוט לא ידעתי על מה להסתכל. בארה"ב מצב הסטפס בקרב הקהל הרחב היה כמובן שונה מבישראל.

     

    מייקל עלה על הבמות להופעות מקצועיות כבר בגיל חמש, יחד עם שאר משפחת ג'קסון, וכל מה שספג בתוך ילד, נטמע לתוך המופעים הגרנדיוזים שלו. הקלילות והחן בהן ביצע את הצעדים, הייתה חלק גדול מהקסם שלו. אז במקום הספד, אני מביאה שני קטעי סטפס בהם השתתף.

     

    מייקל ג'קסון בילדותו

    מייקל ג'קסון בילדותו.

     

    בשנת 1977 הג'קסונים חברו לריקוד מיוחד אל האחים ניקולאס, מגדולי רקדני הסטפס האמריקאי. מייקל הופיע איתם על אותה במה והוכיח שהוא רוקד היטב (הקטע הראשון המובא למעלה). האחים ניקולאס בוודאי השפיעו עליו לא מעט. בקטע הריקוד האהוב עלי של האחים ניקולאס, ואחר המרשימים ביותר, האחים מוכיחים כי שלא כשאר בני האדם, הם מצליחים לבצע החלקות והתרוממויות מהקרקע, עד שנדמה שהם חסרי כוח כבידה, בדיוק כמו ההרגשה שג'קסון העניק עם הליכת הירח שלו. כשצופים בקטעים נוספים של האחים ניקולס, נדמה יותר ויותר שהליכת הירח של ג'קסון הייתה למעשה אדפטציה מודרנית על צעדי סטפס (לדוגמה ראו את הצעדים בקטע הבא, בעיקר מסביבות 02:30).

     

    האחים ניקולאס

    האחים ניקולאס. חסרי כוח כבידה.

     

    האחים ניקולאס לא היו היחידים, כמובן, ורקדני סטפס אחרים ביצעו החלקות שונות ומשונות שקראו תיגר על חוקי המשיכה. ג'ימי סלייד למשל, שכונה מלך ההחלקות, הוסיף החלקות לתוך צעדי הסטפס הג'זיים שלו, וצורת הריקוד שלו נראתה מרחפת, כאילו אינו רוקד על האדמה כלל. מה שתמיד ריתק אותי בסטפס הוא העובדה שכדי לבצע כל כך הרבה נקישות מדוייקות במהלך שניות אחדות, משקיעים אנרגיה רבה והמון מאמץ, אבל התוצאה הסופית, אם הביצוע טוב, היא של ריחוף וקלילות. אני מאמינה שג'קסון הושפע מאמנים רבים, וסוגים שונים של ריקוד, אבל במידה רבה מריקוד הסטפס, ואולי שם, למעשה, החל הכל. 

     


    בקטע פחות מוכר, הקטע השני המובא למעלה, מייקל עולה שלב ונותן את השואו כולו: שירה, תנועה והרבה נקישות סטפס (בעיקר בחלק השני של הקטע). הוא מוכיח שוב ושוב שהוא לא זמר פופ שיודע לזוז, אלא רקדן אמיתי.
    לסטפס הייתה ככל הנראה פינה חמה בליבם של כל משפחת ג'קסון. את מייקל רוקד סטפס ניתן לראות גם עם לה-טויה, אחותו, בקטע מחווה לפרד אסטר, ומאותו ריקוד בסוף שנות השבעים צמח הקליפ "Alright", בו ג'נט ג'קסון שיתפה פעולה עם האחים ניקולאס.

     
    כולם מבכים את זמר הפופ שנפטר, אבל יחד עם הכשרון הווקאלי, איבדנו גם רקדן מצויין, שיכול היה לפצוח בקריירת מחול באותה המידה. רקדן שהשכיל ללכוד מגוון סגנונות, לקבל השפעות, ליצור סגנון חדש שמזוהה איתו בלבד בריקוד, ובעצם כמעט בכל תחום שנגע בו.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/09 02:38:

      צטט מתגובה לפוסט שלי על מייקל ג'קסון - : ofer.fly 2009-06-28 08:41:24

      יש שמועה שמיקל קיבל השראה מבוב פוס בסרט הנסיך הקטן

        28/6/09 12:59:
      אל תשכחו שהוא היה גם זיקית, ודי מוצלח בתור נינג'ה.

      פרופיל

      talotan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סינמסקופ - יאיר רוה

      זאב זאב

      אמנון וינר