
מלמעלה (?) יום רביעי שעבר, אני בנחלת בנימין, חם מאוד, אומרת לעצמי, יאללה את ליד השוק, תיכנסי, ככה בקטנה, קצת פירות, קצת מעדנים ולברוח הביתה למזגן. אני חולת שווקים, כל עיר בארץ או בחו"ל אני תמיד מבקרת בשוק המקומי, מטיילת, מתענגת על המראות, הצבעים, הריחות, מתפקעת מצחוק מהפנינים והשירים של הבאסטיונרים ונהנית מכל רגע.. אז אני בשוק הכרמל, חם רצח, כולי מטרה ממוקדת שהתפוגגה בערך בדוכן השני וכמובן שקניתי וקניתי וגיליתי חנות מעדנים חדשה, וקיבלתי פרח ממוכר הפרחים, ושתיתי מיץ לימון קפוא ומתוק להחריד מדוכן הלימון, אדון בייגלה נתן לי בייגלה בונוס (5 במקום 4 ב-10) והכל התנהל סבבה כשאני אומרת לעצמי, יאללה, מספיק, הביתה, מה את לא הולכת את כל השוק עכשיו, אבל הדובדבנים גדולים, אדומים ובשרניים והתבלינים מזמינים, הנה 4 מצתים (עובדים) ב-10 מה, לא תקני? זה נגמר, כשהשוק נגמר ועכשיו רק שתבוא מונית ומהר. מפנטזת על מפל מים גועש וצונן ועל פיה קטנה שתסחב לי ותנקה לי ותסדר הכל במקרר ובארונות.. עולה למונית, מוודאה שהכל אצלי, אין פלאפון בכיס של התיק אין את ה-E71 החדש שלי בקול צווחני משהו אני שואלת את הנהג "איפה הטלפון שלי?" (כי הוא יודע..) "תני את המספר, אני אחייג אלייך", מחייג והדממה מופרת ע"י הודעה קולית – "המנוי אינו זמין" "גנבו לך", הוא אומר לי בנונשלנט למוד נסיון מפה סיננתי סדרה של קללות בארבע שפות ,הנהג רגוע, מנסה להרגיע, אבל אני במנטרה שלי ולשלא יפריעו לי ובסוף יצא לי "שיקנו בזה תרופות, אמן!" ופה הנהג התעורר ואמר לי למה מותק ככה? אסור לדבר ככה! הכל מלמעלה, הכל משמים, נשמה, אסור! סתמתי באחת כי נבהלתי קצת, אני לא אוהבת לעצבן אף אחד, בטח לא את אלוהים שאני לא ממש סגורה עליו אבל אני דואגת לכסות את עצמי, אם וכאשר יסתבר שיש, וגם החינוך האירופאי שלי לא כל כך תורם להתחרפנות פרי סטייל ביום שרב תל-אביבי. אז שתקתי וקצת התביישתי ואמרתי לעצמי,מה, אולי מי שגנב צריך להאכיל 4 ילדים, אשתו חולה והם קיבלו צו פינוי? הנה, הטלפון שווה 3500 נניח הוא יקבל על זה 2000? לפחות זה יחזיק אותם קצת? מה, יכולהיות, לא? הנהג מונית בשלו, הכל מלמעלה, הכל מלמעלה, ואני גולשת לאט לאט למטה בכסא האחורי, מתחבאה בין השקיות וממלמלת, כן, כן, כל החיים שלי אני מסתובבת עם תיק לא סגור, לא משנה אם אני בארץ או בחו"ל, שונאת ריצ'רצ'ים, שונאת להתעסק, בחיים לא גנבו לי כלום. הנהג מונית ביאס לי את הבאסה, לא נתן לי להתענג עליה ובמקום זה עשה לי סוויצ' ממרומים. הגעתי הביתה, הפיה לא היתה. זרקתי הכל, טסתי לסלקום, קניתי טלפון E71 חדש, שילמתי ביטוחים, אני מחוייבת להם ל-800 שנה עכשיו, נסעתי הביתה, הכלבה היתה מבסוטה אחרי שכיסחה את הפסטרמה האיטלקית שנפלה מהשקית, התקלחתי, שטפתי דובדבנים, אכלתי מתחת למזגן כשזה פתאום התחיל לטפטף על הראש שלי...רצית מפל, קיבלת מפל... איך הוא אמר? הכל מלמעלה.... |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תתחדשי.
הכל מלמעלה, אבל עם "סיוע" מלמטה...
אנחנו אחראים למה שנופל מלמעלה, כי למעלה ישנם הרבה תסריטים עבורנו...
סדרה של קללות בארבע שפות
יש לי עוד מה ללמוד
את מדהימה!! הצחקת אותי בטירוף
מה עושים בעיה מהפלא' אני בכל רגע שאני יכל סוגר אותו הכלל , פחות זיו..... מוח , הרבה פעמים לא לוקח אותו בכלל , מה רע בקצת שקט ? מה שעצבן זה הגנבה והתחושה שהיא משרה,,, המספרים וכול ה-מסביב בכלל , ושיהיה ברי , עם הוא צריך לגנוב בשביל כסף פלא' שיהיה , מחילה וסליחה זאת מעלה גדולה מאוד ולא כולם מצליחים לסלוח למחול אבל מבפנים ,, שבת שלום........
לכלבל שלי אין את המזל הזה ..................
קל לי או קלי שם שקל לי איתו ואפשאר תמיד לחיות איתו או לצידו ובדו ולעשות הכל לכבודו שם רגוע שגורפ לנוע לנוע ואני תמיד בעד
שמך המלטף שלהיות לידו או לצידו זה להרגיש בכף יש לך לא רק שם יש לך מראה שנותן השראה מרעננת ביחוד כשעל כולם את את מתבוננת
השראה זה דבר חשוב שגורם לי ולכל אחד אלייך לשוב וזה לא משנה באיזה ישוב
תודה יקירתי, גם על הליווי האמפתי שלך ביום החם ההוא :))
הצלחת להעביר מצב מבאס למידי בצורה נפלאה
חייכתי כשעברת בשוק, נהנית מהריחות, המראות והצלילים
חיכיתי איתך למונית כדי שלא תאלצי לחכות עם השקיות עמוסות כל טוב
התבאסתי איתך כשגילית את גניבת "מכשיר החיים"
אבל לאורך כל הדרך, ובעיקר בסופה, צחקתי ממילותייך
יופי של נקודת השקפה יש לך
מאמצת
תודה רבה, כי כשאני מספרת אני חיה את הדברים, שמחה שזה עובר.
הי
את כותבת מאד ויזואלית ..אני מאד אוהב אנשים ויזואלים, אני מסתדר איתם יותר בקלות.
הרבה אמפטיה..חיוך..ורצון להשתתף איתך בסלקלום
תודה ירון, מה שאמרת זאת שאלה שצריך לבחון בנסיבות קיצוניות - כמו הישרדות קיומית. לא בטוח שבמקרה כזה לא היינו גונבים...
יום טוב
מיקונוס נשמע טוב :)
בגלל זה אני מתרחק מכל E
E וודאות
E הגיון
וכן הלאה.
הE היחידי שאני מאמץ אל ליבי בחום הוא מיקונוס
ובכלל חשבתי לתומי שE71 זה הכביש מאמסטרדם להמבורג
E71 הוא טלפון יקר(לא מוצדק) ומיתוג לא מזיז לי, רק המקלדת נוחה.
לא מסוגלת לשלוח איחולים ממאירים, לפעמים המוסר הירוד מסתיר מצוקה אמיתית, גם כשאני מאחלת תרופות אז זה מקסימום אנטיביוטיקה לחודש, אלא אם כן האובייקט ממש מניאק מקצועי ואז בטוח קורה לו משהו רע רק מהאנרגיות שלי.
פסטרמה גנובה, יותר טעימה מפסטרמה מהרצפה.
יום מצויין :)
נתחיל מהE71 [הוא מוערך יתר על המידה, משקולת מוצקה, אבל אנחנו
מעריכים מה שאנחנו מחליטים להעריך, והוא ממותג היטב]
נמשיך אל התרופות.
חסר את אורך הרוח שלך הייתי מאחל גם מחלות ממאירות.
לא במישור הפרקטי אלא בעקבות המוסר הירוד.
מחילה היא לא המגרש הביתי שלי.
כיף לכלבה בכל מקרה.
פסטרמה מהרצפה זה בטח טעים.
*
תודה על העדכון, טוב לדעת שאני עומדת בסטנדרטים תנכי"ים
וכן לכלבה היה יום מוצלח, לעומת זאת.
לקלל זו תרפיה מצויינת.
ואלוהים מרשה.
לחצי מהתנ"ך היה פה ג'ורה - לא ככה?
לקלל זה בקטנה.
אליהו הנביא שחט 400 איש כי הביאו לו את הסעיף
ושיחקה אותה הכלבה
חחח, כן השקט קסום הוא, אך הוא כל כך קצר ושברירי כי לימדו אותנו שבלי טלפון אנחנו לא "שם"...
בוא נגיד שהעיקר שאתה נשארת על האופנוע
נסיעה טובה ובטוחה,
קלי
מסכימה לגמרי, היכולת הזו להטיל את הכל על כח עליון, מאוד משחררת לפעמים, אבל כמו שאמרת - בד"כ זה לגמרי מהתחתית
תודה :)
ובתוך זה, השקט שנוצר קסום הוא...
(יומיים בלי e71 שהתעופף מהאופנוע...)
אין, אין על השוק...
תמיד אפשר ולפעמים גם נוח לעיכול השימוש בברירת המחדל שזה מלמעלה,אבל בדרך כלל זה מלמטה לגמרי מהתחתית.