Studio Anton
תפיסות מרחביות של היסוד הויזואלי בשפת האמנות
פוסטים פופולאריים
-
דיוקן - אדם ברוך, מוטי עומר ויונה פישר
28/3/09 | 1741 צפיות
-
חיים כדרמה תיאטרלית...מי אתה ג'ף קונס?
20/6/09 | 7025 צפיות
-
בבית האמנים חדרה נפתחות שתי תערוכות יחיד.
15/5/10 | 1425 צפיות
-
אם לא במציאות אז בוירטואליה.
24/5/10 | 1298 צפיות
-
לקט תערוכות עברו...
15/4/09 | 1177 צפיות
-
נחצה את הים
6/4/09 | 2126 צפיות
פוסטים אחרונים
- אנטון בידרמן - "דיוקנאות בראי שחור"" 13/11/19
- רשמים מפתיחת התערוכה 3/8/19
- הזמנה לתערוכה 9/7/19
- דיכוטומיה 1/7/19
- במוזיאון פתח תקוה 31/5/19
- שיח גלריה 14/5/19
ויקי מספרת לנו: ספנסר טוניק
| ויקי מספרת לנו: ספנסר טוניק (באנגלית: Spencer Tunick; נולד ב-1 בינואר 1967 במידל-טאון שבמדינת ניו יורק) הוא אמן וצלם אמריקאי. ב-1988 קיבל תואר באמנות מאמרסון קולג'. מאז התפרסם טוניק כצלם עירום המוני אשר שם את האובייקט (מסות גדולות של אנשים עירומים כביום היוולדם) בנוף עירוני, ולחלופין מציב אדם בודד בטבע הגדול (אנטארקטיקה לדוגמה) כביטוי של האורבאני (האדם) בטבע. טוניק יצא למסעות רבים מסביב לעולם וצילם במקומות שונים מדרום אפריקה ועד אנטארקטיקה. על מקוריותו והרעיון שעומד מאחורי עבודותיו של טוניק הוא זוכה להכרה בינלאומית כאחד מאומני הצילום הגדולים. ספנסר טוניק, ידוע כצלם עירום המוני. הוא מתעד קבוצות גדולות של אנשים ללא בגדים במדינות שונות של העולם. בסימן האליפות אירופה בכדורגל שיתקיים באוסטריה ובשוויץ במקביל הצטלמו בערום מעל אלפיים גברים ונשים. מקום הצילומים היה כמובן האצטדיון בווינה בו נערך הגמר. לכתבה המלאה ב zarnuk: http://www.zarnuk.co.il/2008/05/12/boobs/sidrat-tmunot-hadasha-shel-erom-be-hamonim-miet-spencer-tunick/
ספנסר טוניק, מזמין אנשים להצטלם עבורו בעירום, מאות אנשים מגיעים למקום המפגש, מתפשטים ומצייתים להוראות, מאושרים מהמחשבה שהם חלק מיצירת אמנות...טוניק מתייחס אל הגוף האנושי כאל אלמנט פיסולי, שמשתלב בנוף האורבאני. הגוף הפרטיקולארי מאבד את ייחודו והופך לטקסטורה של צבע העור.העירום ההמוני חדל להיות אובייקט מיני, נשי וגברי והופכים לסמל אנושי ולגוף מפוסל ...כשטוניק מגיע לעיר בעולם, האירוע תמיד נמצא בכותרות הראשיות ומעוררת התנגדות ומבוכה.
למאמר המלא מלווה בצילומים ב עומק שדה: http://www.notes.co.il/ali/885.asp באנטארקטיקה לדוגמה, כביטוי של האורבאני (האדם) בטבע.
במצגת: http://www.slidex.co.il/watch/808/%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%A8%20%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7 מופע העירום של ספנסר טוניקצלם העירום שבר שיא כש-7,000 איש פשטו את בגדיהם בשדרה מרכזית בברצלונה. על כך אמר טוניק לפני הצילומים, "אני רוצה שיבינו שהגוף יכול להיות גם צורה". התוצאה לפניכם:http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2649933,00.html
כששבר את השיא בברצלונה וצילם 7,000 איש, צפינו ביצירות שצילם בכל רחבי העולם טוניק הכה שנית. הצלם שמקדיש את הקריירה שלו לצילום של המוני אנשים בלבוש אדם וחווה, כינס מאות אנשים לצילום משותף. הפעם מדובר בנשאי איידס, שצולמו בשוק הבשר בניו יורק. לצד הביקורות הנלהבות ספסר הספיק לייצר כמה וכמה שערוריות ואפילו להעצר כמה פעמים, בעיקר כשניסה לצלם אנשים עירומים ברחובות ניו יורק. אחת הפרובוקציות המצולמות שלו שהובילה אותו מאחורי סורג ובריח היא הצילום של דוגמנית עירום נועזת שהפקירה את גופה על רקע עץ חג המולד, בערב כריסמס. ההאשמה כנגדו שהוא מפר את הסדר הציבורי, נדחתה לבסוף, וטוניק קנה את עולמו כצלם, יוצר ואמן מקורי ורענן, שהברנז'ה הניו יורקית והעולמית אינה יכולה להישאר אדישה למקסמיו ותצלומיו השערורייתיים משהו. למאמר: http://www.iwomen.co.il/item.asp?aid=85430
לקישורים נוספים: http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/625/147.html http://www.nrg.co.il/online/36/ART1/640/170.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3541924,00.html http://www.greenpeace.org/israel/news/1240784 http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/61876.html http://www.naturism.co.il/exhibitionism.htm http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=138599&subjectID=1
אז מה דעתכם חברים על עירום, אמנות, תקשורת המונים? חופש ביטוי של הפרט והקולקטיב? דרוויניזם? אקסהיביציוניזם? תרגישו חופשי להביע את עמדתכם... |
תגובות אחרונות
-
debie30
בתגובה על אנטון בידרמן - "דיוקנאות בראי שחור""
-
debie30
בתגובה על רשמים מפתיחת התערוכה
-
debie30
בתגובה על דיוקן קלאסי
-
debie30
בתגובה על הזמנה לתערוכה
-
נומיקן
בתגובה על דיכוטומיה
-
נומיקן
בתגובה על במוזיאון פתח תקוה
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אנטון היקר..
אני זוכרת את התמונת עירום של המוני אנשים ערומים..התמונה הראשונה ואיזה גלים של שוק זה עשה לכולם..או לפחותלמרביתנו..
ואילו עתה..
התמונות הללו פשוט אומנותיות שממש כייף להסתכל עליהןולא על בסיס של מיניות..
אלא, אומנות גרידא.
תודה לפוסט היפה ולתמונות הנלוות.
רפאלה
*
שאלתי את עצמי, לאחר שהנחתי בצד כל צד מוסרי, האם לערום בעידן המותגים יש תוקף קולקטיבי כלשהו....
מתברר שזה לא משאיר באדישות את הצופים... אלפי אנשים מוכנים להתפשט על מנת להיות חלק מדוקומנטציה אמנותית למרות שהמטרה היא שיווקית... והצופים בנעשה ובצילומי הטכסיות , למרות המבוכה, נהנים ....
תודה על תגובתך,
אנטון
נכון, טוניק אמר שהגוף הוא גם צורה... ואת אומרת שצורה לו לגוף... טוניק גם אומר שהגוף הוא גם טקסטורה...ואת אומר זה הומור...
עדיף יהלום אחד קטן ומנות קטנות...
יפה תגובתך, תודה,
אנטון
תודה אנטון על שהבאת נושא נהדר
והצגת את הרב גווניות של משמעויותיו והשפעותיו על הצופה.
אין ספק כי הצילומים האלה לא מותירים את הצופה שלו,
וכי יש אמירה חזקה מזו?
אנטון יקר, תודה על מאמרך המלומד,,,,
מכירה את כל עבודותיו של טוניק....
מצילומים כמובן.....
בעיקרון, כל דבר שבא במסות עצומות
מאבד את ייחודו...ראה גם גוף האדם...
ההמוניות משכיחה ומטשטשת את
הפרט....כמו המון חצץ במקום יהלום אחד קטנטן.....
כדי להנות באמת מכל הטוב הזה,
אנחנו רוצים לקבלו במנות קטנות, קטנות.
אבל באומנות כמו באומנות....
ובאמת עם קצת הומור....
טוניק אמר שהגוף יכול להיות גם צורה...
ובכן אני אומרת:-
ויש גם מקרים שצורה לו לגוף:))))))))))))
ג'ק יקירי, שמחתי לראותך בגלריה ,
תודה על תגובתך,
אנטון
מאוד נהנתי מהכתבה אנטון
ממש אומן גדול הצלם
כריזמתי ומיוחד
שבוע טוב
ג'ק
תודה על הפרח הנפלא,
שבת שלום,
אנטון
אודי חברי, תוספת ברוכה של הבנה כמו גם הדימויים..
תודה
<blockquote><p>צטט: <a href=view.php?u=59732>ציירת/אמנית</a> 2009-06-28 23:33:27</p><br /> <p dir="rtl">
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
עובד
אנטון היקר...
רוצה גם אני לתת לך כוכב...
אבל את שלי השאלתי לאילת השחר כאמור.
מודה אני לך שאתה חבר...
אמן מוכשר ונאמן.
נשמה פיוטית. בעל חזון ונדיב.
באמצעותך - מרחיבה אני גם את הדעת.
להיות בחברות איתך... זו זכות, שאני מעריכה.
לא רואה בדבר... כמובן מאליו.
קבל פרח לשבת שלום.
לא רק בדידות וחרדה. פגיעות.
מעבר להיבט הסוציולוגי- הסטורי, הזדהתי עם התחושה של רקמה אנושית אחת גדולה.
המענין הוא, שאף אחד לא נשאר אדיש, אך כדי לגבש עמדה מנומקת מעבר לתחושות הסובייקטיביות, יש צורך בהתבוננויות חוזרות וחשיבה. מעניין ללא ספק.
ברכה יפיפיה, מקסים, תודה, אנטוןהשאלתי לאילת השחר כוכב תודה בעבורך.
מהעמדות השונות מצטיירת התמונה הבאה:. עירום המוני חדל להיות אובייקט מיני ומייצג כח אחר, עוצמה אחרת... אסוציאציות לשוקי בשר.. גושי בשר כשדה... המיניות אובדת בתוך ההמון ומייצג נודיזם.. יכולת ארגון ושווק... הבגד עושה את האדם...מותג שיווקי צרכני... הקשר ההיסטורי במעמדים חברתיים והצורך בהבחנה סוציולוגית... אסוציאציות לשואה... מעצימים את יסוד האדם כיחידה בחלל, במרחב ובזמן כדיאלוג תרבותי... אמנות הצילום והאינטרנט כמדיה המעבירה היטב את הנושא... כשמאבדים את המיניות מול הערום לא ברורה האלטרנטיבה... יכולת הפקה וארגון וכישורי כוריאוגרפיה.. ההמוניות סוחפת... תחושות ואסוציאציות לא נעימות... הערום כרקמה אנושית גדולה... בני האדם המציאו את הבגד... פרפורמנס, פרסום ופרנסה... הערום כבר אינו משרת את המטרה... מסוג הדברים שאני צריכה להפנים... עמדה אמביוולנטית.... זקוקה לזמן עיכול ותרגום עם עצמי... המון מיניות בצילומים... חושף סוג של פגיעות אנושית.... תחום התרבות עברה מוטאציה, וגישות אלו הלא ברורות הפכו לארכאיות. לא זו בלבד שפיקאסו וג'ויס כבר אינם מכוערים: כעת הם נראים לנו ריאליסטים למדי, וזו תוצאה של הקונבנציה והמיסוד האקדמי של התנועה המודרנית בכלל שהתרחשו עד שנות החמישים. הדור של שנות השישים, ייצא נגד התנועה המודרנית וראה בה קלאסיקה מתה, המעיקה כסיוט על מוחותיהם של החיים. מה שקרה הוא שהייצור האסתטי כיום השתלב בייצור הסחורות הכללי מביגוד ועד מטוסים ובמחזורים וכמויות גדולות. תופעה אסתטית זו יצרה מעמד סטרוקטוראלי אחר. צרכים כלכליים אלה זכו להכרה באמצעות התמיכה המוסדית מכל הצדדים והמינים אשר הביא את הארכיטקטורה והעיצוב לשגשוג אדיר. התרחשות זו של ריבוי האסתטיקה בייצור הסחורות ובכמויות גדולות מביאה אותנו אל הדה-קונסטרוקציה של ההבעה. תוכן המחווה מדגיש את כישלונה שלה, מאחר שתחום הוויזואלי , הערום האישי והסובייקט הפרטי , אינם תואמים את המדיום שלה (העדר פיתוי...) מעביר אותנו ביתר עוצמה לקראת אותה חוויה נעדרת של בדידות וחרדה, שאותה נועדה הספקטקל עצמו להביע.
הערום חושף סוג של פגיעות אנושית
שמתעצם,בעיני, במסה של קהל גדול.
לי נושבת בעורף השואה בה
עם הבגדים הושלו הכבוד האנושי והזהות האישית.
לא סגורה בנושא
תודה אנטון
דניאלה
מי אמר שהצילומים הם נעדרי מיניות. איזה שטויןת. ברור שיש המון מיניות בצילומים. זה שלא מקבלים זיקפה כשמסתכלים בהם לא אומר שהם לא מיניים. ועובדה שאם הוא היה מצלם כבשים במקום אנשים אף אחד לא היה מתלהב. אנשים סקרנים לגבי גופו של הזולת. לראות מאסות של גופות עירומים. מעורר בנו את דחף המיציצנות. אנחנו רוצים לראות איפה אנחנו משתלבים בתוך ים האברים הזה. זה שהצילומים מסוגננים ופיסוליים זה רק המע"מ . קודם כל מה שמעניין אותנו זה העירום. כמה כבר אפשר להתלהב מעירום. ובכל זאת רק אומרים לנו "תראה איזה שדיים" ואנחנו פותחים זוג עיניים.
לא יכולתי לתאר את עמדתי טוב יותר.
.
נוסף על כך הצילומים זרקו אותי לאסוציאציות של שואה...
אני צריכה זמן לעכל ולתרגם לעצמי...
.
תודה אנטון, צ"ה
חברים יקרים, תודה מקרב לב, על התייחסותכם לנושא דרך הבנות אישיות ומזוויות מעניינות... אישית אני נמצא במצב אמביוולנטי לגבי החברה, האמן והנושא ... השיפוט השכלי, הרגשי, המוסרי, האסתטי והרעיוני נמצאים בקונפליקט שאינו מאפשר לי להגיע למסקנה סופית..תודה שבאתם התייחסתם והגבתם,אנטון
מסוג הדברים שאני צריכה להפנים לפני שאני מביעה דיעה.
שלום אנטון.
בעיניי העירום כבר לא משרת שום מטרה במסות כאלה. העניין הוא המסות. מסות האנשים.
מיכל רובנר העכשווית אולי אף הושפעה מעבודות אלה, אצלה זה עם המוני אנשים הולכים
אצלה זה אנשים כנמלים.
אנטון פוסט מעניין ומעורר מחשבה
בני האדם המציאו את הבגדים
הם יכולים גם לבטל אותם
העירום הופך את כולם וכולנו
לרקמה אנושית אחת גדולה.
תודה אנטון.
דליה יקרה,
כמוך,ההרגשה השואתית מכבידה ומעיקה עלי...
גרטה
אנטון יקר,
תודה על הפוסט קראתי ונכנסתי לכל הלינקים,
וכפי שציינתי,התחושות והאסוציאציות לא
נעימות לי,(כנראה כדור שני לשואה)
גרטה*
יש משהו הנראה סוחף בצילומיי ההמונים *
הצלומים שלו עוברים באינטרנט.
הם מהממים בכל פעם מחדש. וגם עכשיו.
*
נעמה
אכן צלם ענק....
מעצים את מכלול גופם של האדם כיחידה עוצמתית מתהלכת בחלל,
מנהל דיאלוג עם המרחב
ומעביר אסוציאציות סוביקטיביות
נדמה לי שבמסות כאלה ובאופן בו הוא מציב את דמויותיו, הערום מאבד ממיניותו. לא ברור לי מה הוא מקבל במקום.
צילומים חזקים מאד.
" הבגד עושה את האדם "- משפט צרכני, מותגי?
עירום כנורמה, הוא עניין של היסטוריה ושל גיאוגרפיה. המתחרים האולימפיים התחרו בערום.
בנשפי האצולה האירופאית בסוף המאה ה-18, קוד הלבוש היה ערום. אלא אם כן נכתב אחרת בהזמנה.
הצילומים מרגשים. נראה לי שיש מקום להסברים מתחום הסוציולוגיה החברתית. אני בעד.
כך נולדנו וכך ניטמן.
לאנטון היקר!
ספנסר טוניק יוצר מדהים! עם יכולת ארגון שלא נופלת מיכולתו כאומן.*
תודה לך
אסתר
מקווה שישלף כוכב בגלל הסיבות הידועות. ואם לא אשלים יותר מאוחר.
אנטון, פוסט מרתק. מכירה את הצילומים,בערום ההמוני הזה, המיניות אובדת בתוך ההמון וזה דומה כל כך לכפרי הנודיסטים, שם האדם הלבוש הוא אובייקט מיני.
תודה ו*
לאה
האסוציאציה הראשונה שעלתה לי היא שווקי בשר
פשוט גושי בשר, שדה. העבודות חזקות מאוד
את האסוציאציה השניה שומרת בינתיים
קשה לי לנסח עכשיו.
מרתק. תודה, אנטון.
מדהים לראות כיצד העירום ההמוני, חדל להיות אובייקט מיני... וכמה עוצמה יש בזה.
ועוד יותר כיצד הוא מצליח לגייס כל כך הרבה אנשים :))
תודה ששיתפת.
תמיד כייף לבקר אצלך.
לגבי עירום...בקייץ? בישראל? אני בעד !! בתוך גיגית מים+מאוורר+מזגן :)))
יום נפלא
רענן וממוזג
אילה לה